מאת בסי גרוון

קל לאהוב כשלא כועסים, כשזוכים לציות וכשיש סבלנות. אבל מה קורה כשהם מתחילים לגדול?

מאת בסי גרוון

בהתמדה עקבית נוכל להגיע רחוק - אפילו אם נזחל כמו צב.

מאת בסי גרוון

בכל פעם שאני שומעת אותו, לבי מתרחב. אמא שלי אתי, ואני מרגישה בטוחה.

מאת בסי גרוון

זה ארצי. זה מופלא. זאת אמהות.

מאת בסי גרוון

באותו ליל שבת אצל משפחת פיין, גיליתי איך הייתי רוצה שהקן שלי ייראה כשהוא כבר לא יהיה מלא בקטנטנים.

מאת בסי גרוון

בתי הקטנה, אין ספק שהחיים השתנו מאוד מאז שהצטרפת למשפחה.

מאת בסי גרוון

מתי הייתה הפעם האחרונה שהתחננו לאבא שיחזיר אותנו הביתה?

מאת בסי גרוון

האם כדי שנוכל להכיר תודה על קבלת מתנה עלינו להתנסות קודם בחסרונה?

מאת בסי גרוון

למחרת היום כיף עם בני הבכור מצאתי את עצמי שוב נופלת לאותם הבורות והתבניות שכל כך ניסיתי לעזוב. האם יום הכיף היה לחינם?

מאת בסי גרוון

האם הייתם שמים לב לנגינת הכנר המפורסם כשאתם נורא ממהרים?

מאת בסי גרוון

אל תסתכל בקנקן (ג'קט עור עם ניטים, קוצים ועגיל) אלא במה שבתוכו. בדרך כלל, לא כל מה שאנחנו רואים הוא מה שיש באמת.

מאת בסי גרוון

עם ישראל נאבק על עצם קיומו, ואנחנו מוקפים צער וכאב. הכל נובע ממקור אחד.

מאת בסי גרוון

תמיד התגאיתי במוח האנליטי, הכמעט גברי שלי. הייתי צופה קרירה ומנותקת מהחיים, לעולם לא היסטרית, כמעט תמיד בשליטה. כשנולד בני הבכור תהיתי אם אוכל לתפקד כמו שאר האימהות.

מאת בסי גרוון

"אבל אין כאן שום אינטראקציה, שום נתינה וקבלה", מחיתי. "זה לא עניין של לתת ולקבל," באה התשובה החכמה, "כשזה מגיע לילדים, זה עניין של לתת ולתת."