ג' סיוון | 14.5.2021 | פרשת השבוע
לפי ההשקעה, התוצאה
על נעורים, אמונה ודור שני לשואה
יוני וחוני: מעשה בשני קברים
מי יודע לשחרר?
אלה הם חיינו בזמן האחרון
שטיסל והיהדות – 3 נושאים בעונה 3
ייקוב הדין את ההר
תפנו מקום לעם ישראל
היכרויות ואינטימיות רגשית
תפריט בריא לשבועות
חמישה הרגלים לטיפוח הנישואין במהלך מגיפת הקורונה
מתכונים לחג השבועות מאת השף הלבן
מצוות ומנהגי חג השבועות
ה"אלף בית" של חג השבועות
סקירה מתומצתת של מגילת רות
האם א-לוהים דיבר בהר-סיני?
אבינועם הרש מחנך ומעביר סדנאות ושיחות לנוער וחדרי מורים.
מאת אבינועם הרש
כמה פעמים תפסתי את עצמי מיירט תשובות של תלמידים אם חדרו לי למרחב האווירי המקודש של הזמן וההספק?
נכון שאנחנו כבר אחרי, אבל אף פעם לא מאוחר מדי כדי ללמוד שהחיים הם מתנה מתחדשת בבחינת 'המחדש בטובו בכל יום תמיד' , ושאתה פשוט חייב לנצל כל רגע.
כולנו ביחד וכל אחד לחוד, יש לנו את הכוח להעיף את השנה הזו לאוויר, לחצות ימים ואוקיינוסים. להרים את השמיים. ולנחות בשלום.
לפעמים פשוט להיות נוכח, לתפוס את ההזדמנות בשתי ידיים, ברגעי האמת שהחיים מזמנים לך, היא הבחירה המחושבת והמשמעותית ביותר.
בעקבות מחשבות הכפירה שמציפות אותי, אני מחכה דווקא לאולימפיאדת השחמט. רק שם, הרוח האנושית תוכל באמת למצות את עצמה.
יש משהו מטריד בעובדה שהמילים של ראש הממשלה "עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה" יחזיקו מעמד לפרק זמן השווה בערך לזכרון של דג זהב.
השיעור הפרטי שקבלתי בשבוע שעבר לגבי שפיטה על סמך הנחות מוטעות ודעות קדומות .
מילות הפרידה של גל סונט, שהלך לעולמו בשבוע שעבר, מעניקות משמעות חדשה לכלל המתנות שאנו מקבלים ולא תמיד מעריכים. במותו ציווה לנו את החיים.
דווקא אני, דור שלישי לשואה, שסנסור הסבל לזולת שלי אמור להיות רגיש ומכיל יותר, גיליתי שכל הסבל הזה מעניין אותי כקליפת השום.
הבעיה מתחילה מכך שכל כך התאהבנו ברעיון הנוחות והחופש עד שמבלי משים, התחלנו לסמוך על הרובוטים שגם ינהלו לנו את הזמן הפנוי שלנו.
דווקא הפשטות של המעשים הקטנים שלו הסבירו לי איך אפשר לתחזק זוגיות ואהבה שמחזיקה מעמד יותר מחמישים שנה.
אולי החיים שלנו בארץ הזאת לא כל כך גרועים כפי שחשבנו...
אולי האמירה החינוכית שמסרבת להשלים עם התוספים המלאכותיים ומעדיפה את החוויה הטבעית, יש בכוחה לגרום לנו לחשב מסלול מחדש?
עמדתי נבוך מול שניהם. למחנך שבי, שביקש להרגיע, ולישראלי שבי שמכיר רק את דרך ה'מזרח התיכון סטייל'.
דייויד בלאט לא האמין בתקרות זכוכית אלא התעקש להחיות את החלום שלו כנגד כל הסיכויים , אז אולי בכל זאת המחסומים הם לא כאלו מפחידים? אולי גם אנחנו יכולים?
מחשבות על כתיבת תעודות
הנצפים ביותר ב-aish.co.il
◄
רוצים לדעת יותר?
הרשמו עכשיו לניוזלטר הדו-שבועי שלנו
אש ישראל Aish Israel
