אודות המחבר


אבינועם הרש

אבינועם הרש מחנך ומעביר סדנאות ושיחות לנוער וחדרי מורים.


הבשורה החינוכית מנצחונה של נטע

מעבר לזכייה של נטע ברזילי באירוויזיון יש כאן בשורה חינוכית נהדרת והשראה גדולה לכלל אנשי החינוך.

שקר החן והבל היופי – עכשיו זה מדעי

מסתבר, שגם הדרך לכסף הגדול מצריכה תכונות עמוקות יותר מאשר פנים יפות ושכבות של איפור.

דור שלם דורש גבולות

הדור של הילדים והתלמידים הללו מחפש בשורה התחתונה שיציבו לו גבולות

חיילים כבני אדם

איך נצליח להסביר לדור ה"סלפי" על מסירות נפש למען אידיאל?

מנזר השתקנים

זכרונותיו והרהוריו של מחנך ביום השואה.

משקפי המציאות המדומה

בעצם, כולנו מדי פעם לובשים את המשקפיים האלו ולא מאפשרים לאף נקודה של אמת להפריע לנו בסרט הכל כך אמתי שלנו.

מה היית עושה אילו?

" מה אתה היית עושה במקומם? אנחנו חברה שמקדשת את החיים ומצד שני מעריכה גבורה ומעשים הרואיים. מי יכול לחשב את החשבונות הללו

לבקש כאילו אין מחר

אומרים שבפורים "כל הפושט יד נותנים לו"- במיוחד בבית הדין של הרב רוזנטל ז"ל.

המחנך שהזכיר לנו את מתיקות החינוך

"הוא קרא לתלמידים שלו: מתוקים שלי", סיפרה לנשיא אשתו של איתמר בן-גל, ז"ל.

לייק להורג – לרגל שבוע מוגנות של משרד החינוך

לא הפסיקו לפמפם לנו שילד עד גיל עשר לא חוצה לבד. ומה עם גלישה באינטרנט?

אין בין גן עדן לגיהינום אלא היגד אחד בלבד

דבר ראשון שתעשו כשהילדים ייכנסו הביתה עם התעודה: תעניקו לילדים שלכם חיבוק ענק. זה יותר חשוב מעוד שיעור פרטי במתמטיקה או במדעים.

יתנו יקבלו

עזבו אתכם דילים ללונדון פריז והאיים הקריבים. תתנדבו, תעניקו ותגלו את החיים שמתחילים אחרי שאתם נותנים לאחרים.

מייקל ג'ורדן והדחייה

על הקבלה והדחייה לחטיבות

מבחני הקבלה של עצמי

הילדים שלכם, בדיוק כמו שהם, הכי מיוחדים ונפלאים בעולם וכל מי שיקבל אותם יזכה בהם ומי שידחה אותם, זו כבר בעיה שלו.

אקסטרים לחנוכה

דיבור בסגנון חופשי

לפעמים צריך לבעוט בגורל

הבנתי שעם כל הכבוד לניסים, לפעמים אדם צריך לבעוט במה שנראה לו כגורל ולקחת שליטה על החיים שלו.

המחנך הגדול

שנים אחר כך, כמחנך, הבנתי באמת כמה גדלות ועומק, טמונה בתפיסת העולם החינוכית של האדמו"ר מפיאסצנה: במקום כפייה. גדלות והבנה בערך התפקיד שלנו בעולם.

מתנת העצירה

התחושה של חוסר השליטה גורמת לך לעצירה כפויה של מהלך החיים ולהצפת מחשבות שאתה מנסה להדחיק...

סוכת חיים

מי שמלמד את עצמו לשחרר ולהרפות, יכול לראות את הנוף הנהדר של לילה מלא בכוכבים מבעד לסכך הסוכה ולהבין שבעצם, זה לא הסכך ולא הדפנות ולא המנעול שיחליטו כמה זמן נהייה בעולם הזה

רוצים להיות מאושרים? תתחילו לתת

הרגשתי כאילו מישהו הקים באמצע הלב שלי דוכן של פונדו שוקולד סמיך וחם ובישל על אש קטנה.

תשובת המחנך

"תגיד, השתגעת על כל הראש? אז הילד השתולל הרבה ופגע בך. אבל ככה לפגוע בו? ועוד לפני כולם? מה יש לך?".

על כריכים ועל עין טובה

עין טובה לא רק חשובה בעניין תפיסת המורה את ההורים, היא פשוט מצרך הכרחי וחשוב מאין כמוהו בכל תחום בחיים בו אתה מתקשר עם בני אדם.

לפחד מהפחד

לקראת השנה החדשה, בואו נעמוד מול המראה ונאמין בלב שלם, שכל תקרות הזכוכית נמצאות שם רק בשביל שנוכל לאחוז בפטיש שמונה קילו ולנפץ אותם למיליון רסיסים.

פני הדור כפני ה"סאמר סקול"

האם אנחנו מעבירים לילדינו מספיק מורשת יהודית ישראלית לפני שמטיסים אותם ללמוד תרבות אחרת?

וואלס עם מלאך המוות

לפעמים אנחנו עושים החלטות קטנות ומסוכנות וחושבים ש"לנו זה לא יקרה".

הטישו שפקח את עיניי

אתה אולי ראית טישו. אני ראיתי את כאבי הגב של סבתא שלי.

אדישות במסווה רציונליות

אברה מנגיסטו. אתיופי. אזרח ישראלי שנמצא כבר מעל 1000 ימים בעזה ומעניין אותנו כקליפת השום...

נקמת הפלפל הממולא בגרמניה הנאצית

זה שהנכדה של ה"ספק נאצי" יושבת כאן עכשיו בשולחן השבת היהודי שלי במדינת היהודים ורוצה לאכול עוד מהפלפל הממולא, זו הנקמה הטעימה ביותר!

הבנאליות של הטרגדיה

איך הגיעה סף קהות הלב לאטימות גדולה כל כך במדינה שחרטה על דגלה את קידוש החיים?

מה בין חופש לחירות?

כמה שאלות מנחות לדיאלוג לחופשת הפסח בין ההורים והילדים

מעשה אמיתי במכונת הצעצועים בקניון ובגורל

לפעמים, החיים פשוט מביאים לך את הדברים הטובים ביותר בעיתוי הטוב ביותר

ציון מספיק בקושי בתעודה

כמה תובנות בעקבות חלוקת התעודות.

מעצמת הבייבי בום

מאמר על ילודה, ישראלים וגרמנים מבלי להזכיר ולו בפעם אחת את השואה.

נשיא מחפש משמעות

ההשפעה וקביעת סדר היום כבר לא תלויים בו אלא באחרים. מה יעשה מהיום נשיא ארה"ב לשעבר?

בין ההימליה לג'ימייליה

למה ללכת לצוקים והרים גבוהים והרי ההימליאה? בוא קודם נדבר על הרי הג'ימייל והעבודה ושאר הדברים ששותים לנו את הזמן שאמור להיות מוקדש לילדים.

צרכנות במימד נוסף

די פשוט להגביר את המודעות הצרכנית אצל הנוער; רק צריך להרגיל אותם לשאול עוד שאלות...

הוולגריות מול הקול הפנימי

יש בחוסר התחכום של טראמפ, באדישות שלו לתגובות הסביבה, משהו מסקרן, מורד במגמות שחשבנו שהם חזקות מאתנו.

טוק טוק על דלתי מרום. ואין תשובה.

בעולם של תארים ואישורים, מגיע בוב דילן ומראה לנו בזלזול המופגן שלו בקודים החברתיים של שטוקהולם שהכול הבל הבלים.

הניגון האבוד של הערבה

כולם ממהרים לבחור רק את האתרוגים ביריד התלמידים. מי ישמע את שירת הערבה?

לעבור את הסופה בדרך לבית

הטור הזה מוקדש לרווקים שביניכם, שעברתם כמה וכמה סופות בחייכם ובכל זאת עומדים על הרגליים, מתפקדים וממשיכים לקום אחרי כל נפילה.

הברוגז הזה הוא אני

בינתיים נותר לי לקוות שיום יבוא ואולי אמצא את הילד הקטן שבי, שיידע לסלוח לחברים שלו ולא ייקח את עצמו ברצינות רבה כל כך.

תשובה על התשובה

כמה פעמים תפסתי את עצמי מיירט תשובות של תלמידים אם חדרו לי למרחב האווירי המקודש של הזמן וההספק?

איפה הייתם כשהגיע סוף העולם?

נכון שאנחנו כבר אחרי, אבל אף פעם לא מאוחר מדי כדי ללמוד שהחיים הם מתנה מתחדשת בבחינת 'המחדש בטובו בכל יום תמיד' , ושאתה פשוט חייב לנצל כל רגע.

בורג קטן במערכת?

כולנו ביחד וכל אחד לחוד, יש לנו את הכוח להעיף את השנה הזו לאוויר, לחצות ימים ואוקיינוסים. להרים את השמיים. ולנחות בשלום.

על חיים ושכל ישר

לפעמים פשוט להיות נוכח, לתפוס את ההזדמנות בשתי ידיים, ברגעי האמת שהחיים מזמנים לך, היא הבחירה המחושבת והמשמעותית ביותר.

3 תובנות על ריו, הרוח האנושית והיהדות

בעקבות מחשבות הכפירה שמציפות אותי, אני מחכה דווקא לאולימפיאדת השחמט. רק שם, הרוח האנושית תוכל באמת למצות את עצמה.

ולתפארת הדמנציה

יש משהו מטריד בעובדה שהמילים של ראש הממשלה "עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה" יחזיקו מעמד לפרק זמן השווה בערך לזכרון של דג זהב.

הדרוזית שהרימה את השמיים עם הרבי מקוצק

השיעור הפרטי שקבלתי בשבוע שעבר לגבי שפיטה על סמך הנחות מוטעות ודעות קדומות .

הרוח הגדולה שנשבה מעל לגל

מילות הפרידה של גל סונט, שהלך לעולמו בשבוע שעבר, מעניקות משמעות חדשה לכלל המתנות שאנו מקבלים ולא תמיד מעריכים. במותו ציווה לנו את החיים.

רוצים לדעת יותר?

הרשמו עכשיו לניוזלטר הדו-שבועי שלנו

מדיניות פרטיות