אודות המחבר


סיון רהב מאיר

 

גבורה לצד אמת

כשיהיה שלום במקום הזה נביט אחורה ליום הזה ונזכור שהמסע לשלום התחיל באמריקה חזקה שמכירה באמת.

חזון אחרית הימים

לכבוד יום ירושלים, הנה פנינה שמצא הקורא חיים לנגזם, חוקר בעמותת "עטרת כהנים".

רוח פרצים

"הרגע של התובנה הזו, השפל של חיי, התהום הכי עמוקה – זה הרגע שבו קיבלתי הכי הרבה עוצמות, והכי אהבתי את אלוקים".

מוקירים את השבת

"למדתי שבחיים אם אתה לא יודע מאין באת ולא מכיר את המורשת שלך, לא תצליח לחתור קדימה".

אגרוף בבטן

האם בחור חייב להכריע בדילמה, להיות או דתי או ספורטאי מקצועי?

עגל הזהב בדורנו

אמון הציבור במערכת המשפט, במשטרה וגם בתקשורת נפגע קשות בימים אלה.

מגילות חיינו

הרב עדין שטיינזלץ מעורר אותנו למצוא את הנסתר מתוך הנגלה שבחיינו.

הפתרון לבעיות ריכוז

ועל יום האשה הבינלאומי

פרשיות פתוחות

שוב ניקלע כולנו לסינדרום ביבי. הכל ינוע סביבו, בעדו או נגדו, בעוד סוגיות חשובות מאוד יזוזו הצידה. אין־ספור נושאים קריטיים יותר לגורלנו שוב לא יעלו לכותרות הראשיות.

ניצולים

גם אם לפעמים המערכת הפוליטית והמשפטית מתמהמהת, נפגעי טרור מנצחים את הטרור בחייהם הפרטיים.

מורה לחיים

כמעט בלתי אפשרי למחוק עלבון. אם אתם רוצים תענישו, רק אל תעליבו.

טוויסט צבעוני בעלילה

'הזמן הוא שאלה – מה הנושא שלנו כאן? במה אנחנו עוסקים? מהי מטרת־העל? "אין זמן" = אני החלטתי מה חשוב.' מסיכומי הדר גולדין, ז"ל.

אולי משהו כאן מתחיל להשתנות?

"בשנת 2018 אין מקום לפרסומת שמציגה נשים כמוצר צריכה ומשפילה אותן".

ביקורת גבולות

למה אם פותחים רדיו ושומעים את המשפט "אדם טוב, אחד שתמיד רוצה לעזור" – ברור לנו שהוא כבר לא אתנו?

מרוב עצי סרק

לא רואים את היער של סוגיות חשובות הרבה יותר, ומדוברות הרבה פחות.

מסיתים את הדיון

גם סיפורה של יהדות רוסיה די נדחק מהנרטיב הלאומי.

אימפריות נופלות

אלה הם חיינו בזמן האחרון, נעים מסרטון לסרטון, מ"צפו" ל"צפו" .

ספור פשוט

"בקלות יכול האדם לרמות את עצמו שהוא  צדיק גמור, אם הוא חי בשטחיות ובאופן מלאכותי, ולא לומד את עצמו לעומק" (הרב אהרן שטיינמן)

שיטת הגזר והגזר

זה בעייתי שבסוף רק טיפוס כמו טראמפ נתפס כמי שעומד במילה שלו.

איפה הגבולות?

האם גם אתם, דור Z יקר ואהוב, תקנאו בדור הבא ותרחמו עליו בו־זמנית?

להיות יהודים

שוברים שתיקה מימין.

תורת הערך

האם אנחנו מממשים את הייעוד שהוטל עלינו, להביא ברכה לאנושות? הרי זו השליחות המוטלת עלינו, ויש בה הרבה חובות, לא רק זכויות.

אמא תרזה

האם אנחנו יכולים לשמוע רק דברים רעים על עצמנו? למה במקרים הפוכים אנחנו הרבה פחות מתלהבים?

זכאים לתהודה

מה קרה למילה הישראלית שפעם השתמשו בה כל כך הרבה, "עמימות"?

בענווה ובנחישות

"אני לא מודה לבריטניה על ההצהרה. אני מברך אותה על הזכות שהייתה לה לפרסם אותה"

מחלת הסלולארי ורפואתה

שבת היא כמו תיבת נח, שבימות החול טרוד כל אחד בעסקי העולם הזה, ובשבת יש מקום לבני ישראל לברוח ולהניח כל זאת (הספר "שפת אמת" על פרשת נח)

זה לא יכול להפוך לטרנד

העיקר עוד לפנינו: לקלוט שיש קדושה של ממש בגופו של כל אדם שעומד מולנו. זה מסובך הרבה יותר מהאשטג.

נוהל נתק

השבת התחלנו מחדש לקרוא את התורה. הזדמנות להיענות לאתגר העומד בפנינו.

סליחה מהכותל

פתאום קם אדם בבוקר ומרגיש כי הוא עם ומתחיל ללכת. לכותל.

קצת פרופורציות

מעניין שאת ראש השנה מציינים בחג שהמצווה העיקרית בו היא דווקא לשתוק ולהקשיב: לקול שופר.

פלייליסט חיינו

כל מעשה קטן שלנו לא נמחק, אלא נחשב ונמדד, גם אם אנחנו לא ראש הממשלה.

סוגיית החינוך

הנושאים בפרשת השבוע מאוד רלוונטיות במיוחד לחזרת הילדים לבית הספר.

זמן אלול

תובנות מחדשות השבוע האחרון.

קופסת שפיות?

לסכו"ם יש מגירות, לבגדים יש ארונות, אפילו למחשב ולטלוויזיה יש מקום מוגדר, אבל איפה הסלולרי נמצא?

עושים כותרות

"כן, זה אני, ואני לא זוכר את המילים!" אביתר בנאי חווה רגע של ענווהאמתית וממצה אותו עד הסוף.

הרהורים של סוף הקיץ

אוגוסט הזה רגוע, ברוך השם, אבל עשרות אלפי ישראלים שיצאו כדי לבלות, עצרו בו לכמה רגעים של זיכרון.

אי של שפיות זמנית

אדם שקם בבוקר כדי לקדם את עצמו, את המותג ששמו "אני" הוא אדם פחות מרוכז, פחות קשוב, ובעצם – פחות אנושי.

על תשעת הימים ועלינו

משנכנס אב ממעטים בשמחה, אומרים חז"ל, והשנה זה קל במיוחד.

ליידיז, ג'נטלמן אנד טרוריסט

אנחנו בדור של גם וגם, של גבולות מטושטשים, של קושי לומר משהו ברור.

גבולות בטוחים

מדינה יהודית־דמוקרטית זה לא רק דגל והמנון, זה גם סביבת עבודה מכבדת.

עשרת הדברות למניעת פגיעה בילדים

בחופש הגדול, השיעמום, הזמן הפנוי, הקייטנות והמסגרות הבלתי־ פורמליות הן כר נרחב לפגיעות בילדים.

אין כפתור "אל תפרסם"

אנחנו בעידן שבו אם לא תיעדת ופרסמת והעלית ותייגת – זה כאילו לא קרה. אנחנו שומרים פחות ופחות על פרטיות המידע שלנו.

מתווה החוף המערבי

השאלה היא לא היחסים עם יהדות ארצות־הברית, אלא אם תהיה בכלל בעתיד יהדות בארצות־הברית. השאלה היא לא הסדרי התפילה בכותל, אלא אם הדור הצעיר באמריקה יידע בכלל מהו הכותל.

משועממים למוות

"ההפך מחיים אינו מוות, אלא אדישות בין החיים למוות" (אלי ויזל, שהשבוע מלאה שנה לפטירתו)

טריפולי של זהב

הסיפור הקטן של קהילת לוב, שהוא חלק מהסיפור הגדול של כולנו.

פייק תרבות?

אתם הנציגים שלנו בקמפוסים. אם נהיה מחוברים ומאוחדים ובטוחים בעצמנו, בזהות שלנו ובסיפור שלנו, העולם יבין אותנו.

כבר אי אפשר להיות ציני

רחלי פרנקל: זה כל הסיפור. הניסיון להכניס לתוך חיי היומיום שלנו את החיבור בינינו.

טקסיות, חגיגיות ודגלים

זה סוד חייו של האדם: לגלות ולדעת מהי שליחותו בעולם.

על חוקים, שכלול ומנוחה

מה אתם רואים בתמונה הזו? ואיך היא קשורה למילים שכתובות בפרשה: אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ?

דור הולך ודור לא בא

אירופה כפי שהכרנו אותה – שוקעת ונעלמת. לעומתה, אחת הסיסמאות הפופולריות של פוליטיקאים בישראל היא "למען עתיד ילדינו".

רוצים לדעת יותר?

הרשמו עכשיו לניוזלטר הדו-שבועי שלנו

מדיניות פרטיות