א' חשוון | 7.10.2021 | פרשת השבוע
נח: הרצון שלא להאמין
גיור – למה זה כל כך מסובך?
רואים אותי?!
סדרה חדשה! נקודה למחשבה
הגיבורים של מלחמות חיינו
על כתפי יחידים
קבלות קטנות
חינוך, אבל פחות
אמונות־שווא בשלב הפגישות שעלולות להוביל לגירושין
חוזרים לשגרה ולגזרה!
הטעויות שיש להימנע מהן בדרך לחיי נישואין מאושרים
מנות מיוחדות לכבוד סוכות
פעילויות משפחתיות לארבע ימים אחרונים של חנוכה
חנוכה בתקופת קורונה
חסרי הנשמה
חלום של אור
מאת סיון רהב מאיר
מזל שמומחים לא עמדו עם סטטיסטיקות ותחזיות קודרות ליד הצעירים שיצאו ממחנות הריכוז ־ב־45, או ליד ילדים באוהל במעברה בשנות ה־50 ,או ליד ילדי האינתיפאדה השנייה שהתבגרו בצל אוטובוסים מתפוצצים
מה, אמא, ישראל הייתה פעם כמו אירופה?
כששמים את היהדות בראש סדר העדיפויות – לא מפסידים מאומה.
תמיד צריך לדאוג לכך שהתקווה תהיה גדולה מהפחד.
מהצד זה נראה כמו סצנה מסרט, אבל הפעם לא הוא היה הבמאי: יהודה יוצא לאט לאט, וברקע הקול מהדהד: "חתמנו בספר החיים"
כשלונה של האנושות מושרש באנוכיות וניצול, תיקונה תלוי בחסד ונתינה
בכל הקשור לפוליטיקה, לא כדאי לייבא את השיח מארה"ב הנה. בנינו כאן משהו אחר, טוב יותר
סיכום חגי תשרי שלא הכרנו
אלה ארבעת המינים שלי, לסוכות תשפ"א
נדמה לי שמדינת ישראל צריכה בדחיפות את יום הכיפורים
אומרים שבשנה חדשה צריך להתחדש, לזוז, לא להישאר אותו דבר. נדמה לי שזה בדיוק מה שעשינו בראש השנה תשפ"א
אנחנו מרבים לדבר על אחדות בינינו, אבל מתייחסים רק למי שכאן איתנו בהווה. האחדות שלנו, הגורל שלנו, כולל גם את כל מי שהיה ויהיה
מילת המפתח היא משמעות. כשעושים משהו משמעותי, זה נותן סיפוק
עם כל הכבוד לנסיבות המורכבות, לא יכול להיות שזה הפתרון שאליו הגענו.
נדמה לי שמעולם לא אמרנו "שנה טובה" וכל כך התכוונו לכך
אנחנו נלחמים כעת עבור אותם 20 אחוז. שגם הם, למרות שאינם בני 60 פלוס, הם "קבוצת סיכון".
אחרי כל הדיבורים בט"ו באב על המתחתנים, אולי בעצם צריך היה לכתוב על רווקים.
15 שנה להתנתקות, נבקש סליחה על שיימינג שנעשה לציבור שלם.
ובכל שיחת טלפון מוודאים שהבידוד לא משפיע יותר מדי לרעה על הנפש. אחת הסיבות שהנפש בסדר היא הטלפונים האלה.
להודות על כל יום שקמנו בריאים, וצריך מדיניות לעתיד שתיטיב לנווט את הספינה מלמעלה מתוך שיקול דעת
האם גם אני קצת עפר שלח? אני לא רוצה לכתוב כאן נגד חבר הכנסת שלח, שהתפרץ על שני עיתונאים חרדים
יש אינספור דרכים למנף את התפקיד לעידן הזה ולספר את הסיפור היהודי־ישראלי־ציוני המדהים בדרכים חדשניות.
זה צריך להיות ה-פרויקט המשותף שלנו כרגע, ה-נושא שבו אנו עוסקים.
אוסף רגעים, פלאשבקים, משפטים, מפיהם של אחים ואחיות משני צידי האוקיינוס.
נעמי, רות ובועז מראים שאפשר גם אחרת, והופכים את הכיוון שאליו האומה כולה מתדרדרת.
ידענו לכנס מסיבות עיתונאים דחופות בשמונה בערב כדי להסביר איך להתעטש ואיך ללחוץ יד בנגיעת מרפק. עכשיו צריך להסתער באותה רצינות על הנפש שלנו.
עלינו להיות רגישים ועירניים במיוחד. לטפל, לחזק, לא להזניח מצוקות.
אי־אפשר לשכוח שאחינו בתפוצות מתמודדים עם משבר חסר תקדים
א-לוהים לא שייך לדתיים. הוא משאב שזמין לכם ברגע זה. שירות הלקוחות שלו זמין 7/24, כולל בשבת.
התקופה הזו עלולה לשבור את גופנו, אך היא אינה צריכה לשלוט במוחנו.
בעתיד יוקמו מוזיאונים לזכר הקורונה בטח גם מוזיאון יהודי יוקם. הוא יתעד שמירה על הגחלת לא מול נאצים או קומוניסטים, אלא מול וירוס.
דור שלם של צעירים מטפס על הקירות משיעמום וחוסר מעש, לא יודע מתי ישוב לאיזושהי שגרה ברוכה. מיליוני ישראלים חוששים בצדק ממשבר כלכלי, נפשי ובריאותי.
מדהים איך הקורונה חשפה את האהבה שלנו ללילה הזה. את הרצון להיות יחד, לא לוותר על אף משתתף, להעביר מדור לדור את הסיפור המשותף שלנו.
כולנו זוכים לקראת חג הפסח לטעימה מאותה הליכה בדרך לא זרועה, שבה אתה מרפה ומבין שלא אתה מנהל את העניינים.
אתה יכול לתרגם את המצב הנוכחי למחשבה שאתה לבד, אתה בודד, ואתה יכול לומר: רגע, אני נותן לעצמי את הרגע הזה במתנה.
תלמידי ישראל (וגם ההורים שלהם :) ) במיוחד עבורכם!
"קשה לנו לסמן את הרוע, אבל זה התפקיד שלנו". נאום השגרירי לפני קריאת המגילה
היום, מחר, יחד. בואו נבנה גשרים כדי להמשיך להיות יחד. עם ישראל חי.
את אמזון אפשר לייבא, אבל בתחום הפוליטי אני ממש מתפללת שלא נהיה אמריקה
עמוק בפנים, אנחנו קשורים לסמלי הזהות שלנו הרבה יותר ממה שנראה בדרך כלל, במבט שטחי.
לא תמיד קל ליישם את ההוראות שהפכו לקוד מוסרי בסיסי עבור רוב האנושות
צריך לשתול ולטפח תהיליכים איטיים ונסתרים, שמתפתחים מתחת לפני השטח, ולהתאזר בסבלנות.
ככל הנראה "עסקת המאה" לא תושלם. הסיכוי שהתוכנית שהוצגה השבוע בבית הלבן תתממש בשטח כפי שהיא - אפסי. אז מה בכל זאת היה כה דרמטי בשבוע הזה? מה למדנו?
בסיס הזהות שלנו הוא מאבק בטבע ובשגרה, וחתירה תמידית לשינוי.
אמנת אדלשטיין לשיח הציבורי: את החושך מגרשים על ידי הדלקת אור.
על כל יהודי, נגזר להיות פעמים רבות כמו דג מחוץ למים, לחיות בעולם גשמי אבל לשמור על חיבור למקור מים חיים.
יש רק ארץ אחת בעולם שבה המסיבה היא המסיבה שלנו
אל תחמיצי. אל תהרסי את הרגעים האלה בעשייה
למעלה מ-74% מהישראלים מדליקים נרות חנוכה, לפי הסקר האחרון. איך שומרים על ערכים וזהות בדור שאין שום תוקף ועריץ מבחוץ המאיים עלינו?
הנצפים ביותר ב-aish.co.il
◄
רוצים לדעת יותר?
הרשמו עכשיו לניוזלטר הדו-שבועי שלנו
אש ישראל Aish Israel
