אליהו ורונית אפרתי, זוג בעלי תשובה כתבו ספר שנקרא "מלך על חייו". התרגשנו מהרעיון של בעלי תשובה שמשתמשים בכשרונם הספרותי כדי להעביר מסרים מעשיים בעבודת המידות, ושאלנו את אליהו כמה שאלות על הספר, ועליהם.

ספרו לנו קצת על עצמכם.

אני מוזיקאי. אני מנגן על סקסופון ועל פסנתר, וגם מורה לפיתוח קול. אני מכנה את עבודתי: "פיתוח קול הנשמה". למעשה העבודה על פיתוח הקול, דומה מאוד לעבודה על תיקון המידות מכיוון שנדרש מהאדם להתפתח קולית. ובהבנה שהקול הוא ביטויי למקומו הפנימי של האדם, עצם הדרישה להתפתח קולית מחייב גם צמיחה פנימית ולכן התהליך הוא איטי.

אשתי רונית, היא בוגרת לימודי רפואה סינית במכללה לרפואה משלימה בת”א ועסקה בתחום בעבר. בעשר השנים האחרונות היא מורה ללימודי חשיבה הכרתית על פי שיטת ימימה אביטל זצ"ל.

זו שיטה שמקנה כלים מעשיים להתמודדות בכל מצבי החיים, אשר יוצרת מציאות של בנייה בכל התחומים, כשהביטוי העיקרי של העבודה הוא בקשר של האדם עם עצמו, בן זוגו, משפחתו, סביבתו וכמובן עם בורא עולם. הלימוד מתקיים בקבוצות נשים וייעוץ אישי.

אשתי ואני חזרנו בתשובה לפני הרבה שנים וזה כמובן ניכר בעשייה שלנו.

מה גרם לכם להוציא לאור את הספר?

אשתי משוררת מוכשרת ביותר, והעבודה המתמדת עם אנשים גרמה לה לעלות על איזה נוסחא מנצחת שמצליחה להעביר מסר בצורה עקיפה, דרך האמנות, באופן שעוקף את כל מנגנוני ההגנה של האגו. שנים של נסיון גרמו לה לשכלל את מנגנוני העבודה הפנימית, ורצינו להוציא את התכנים וההבנות הכל כך חשובות האלה לקהל הרחב.

מה פשר הספר הזה? שירים? סיפורים? למי הוא מיועד?

הספר כולל 6 סיפורי מהות, כתובים בחרוזים, אשר מטפלים בהקניית כלים להתגברות על כעסים, ביקורות, פגיעות וכו', וכמו כן כלים להתפתחות בתחום הזוגיות, אחריות והכרה בערך הקיומי של כל אחד ואחד מאתנו. בנוסף, מצורפים שבעה שירים אשר עוסקים בחיזוק אמונה וצמיחה.

איך התגובות?

רוב התגובות חמות ביותר. יש גם אנשים בסביבתנו הקרובה אשר הספר מעורר אצלם התנגדות גדולה, הן מעצם היותו ספר אמוני, והן מההבנה אשר הולכת לאורך כל הספר וטוענת שאין מה לתקן את החוץ אלא את אופן ההתבוננות שלנו על ההתרחשות בחוץ. המשמעות היא להפסיק להאשים את המצבים בחוץ ולעבור לתקן את עצמנו וזו כמובן משימה לא פשוטה לכולנו.

אנחנו שומעים (בעיקר מנשים...) שהספר מונח לידן כל הזמן, והן קוראות בו שוב ושוב, ומגלות כל פעם רובד אחר. לדוגמה: נודע לנו על אשה בת 80 שהוציאה את בעלה מהבית והחליטה שהיא רוצה להתגרש ממנו. בעקבות קריאת הספר פעמים רבות, היא הביטה על היחסים שלהם באופן שונה, והחליטה שהיא מוכנה להחזיר אותו הביתה.

לא מספיק כתבו על עבודת המידות? מה הבידול והייחודיות של ספר זה?

נכון, ברוך השם - יש הרבה חומר על הנושא. המאפיינים של הספר שלנו שהוא כתוב כולו בחרוזים ובקלילות ובייחד עם זה לא מוותר על עומק התכנים. בנוסף לכך, הכוח של הספר הוא בכך שהוא מכניס את הקורא לחוויה והתרגשות ומאפשר צמיחה.

האם היותכם בעלי תשובה תרמה להגשה המיוחדת של הספר?

אולי, קשה לי לדעת! בכל מקרה החלק האמנותי שלנו מאוד ניכר בספר הן בכתיבה, באיורים מרהיבים שמלווים את הסיפורים ודיסק אשר מצורף בתוכו ובו הקראה של הסיפורים ושירים שהלחנתי מתון הספר ומוגשים על ידי.

האם היה לכם שלב שחשבתם להתנתק ולהתמסר לקודש ולזנוח את האמנות?

ממש לא. אנחנו מאמינים שהסיבה לכך שהקב"ה יצר כל אחד ואחד יחיד ומיוחד בעולם, זה על מנת שיפיץ את אורו הייחודי. מצב זה יוצר איזון פנימי לכל מי שמקשיב לכך והתוצאה בהכרח היא - איזון העולם. זה גם המסר שלנו בספר זה ובעשייה היומיומית שלנו. מבחינתנו זו זכות וגם חובה (מלשון חיבה) לחיות כך.

ואם כבר דיברנו על בעלי תשובה, אתם אישית בחרתם לגור בקרית טבעון, שזה ישוב חילוני מוצהר. איך אתם חיים עם זה? איך הילדים חיים עם זה?

בשלום רב. אנחנו בע"ה באים כמשפיעים ומאמינים שזה זה צו השעה וזה עובר גם לילדים. גם השכנים החילונים חיים עם זה נפלא, ויש לנו קשרים טובים עם כל שכנינו.

ואחרי כל ההקדמות, הנה שיר מתוך הספר, שיר ייחודי שנותן כלים להתמודדות עם כעסים.

שַׁחַר הִפְצִיעַ וְעָלָה
נְתִיב הָאוֹר נִגְלָה.
הַאִם הָיָה תָּמִיד נִמְצָא
אוֹ שֶׁפִּתְאוֹם יָצָא?
מַה קָּדַם, לְמַה קָּדַם?
הַחוֹשֶׁךְ וְהָאוֹר.
מַה גָּלוּי, מַה נֶּעֱלָם
אֵיזֶה רָז נוֹשֵׂא עוֹלָם?
לָמָּה זָר וְנֶעֱלַם?
אֵיזֶה רָז נוֹשֵׂא אָדָם?
מֶלֶךְ עַל חַיָּיו.
מְשִׂימָה כֹּה עֲצוּמָה
נִצֶּבֶת בְּפָנָיו.

אֶל הַמַּסָּע יוֹצֵא תִּינוֹק
הַמַּטָּרָה תִּקּוּן
מֻבְטָח לוֹ שֶׁיִּפְגֹּשׁ מַשָּׂא
מוּטָב יִבְרֹר כִּוּוּן,
כִּי אִם יַחְמִיץ אֶת הַתַּכְלִית
יִהְיֶה נִתּוּק מֻחְלָט,
יֵשׁ זְמַן שִׁבְעִים שְׁמוֹנִים שָׁנָה
מוּטָב יַתְחִיל מִיַּד.
הָעִקָּר לִבְרֹר כִּוּוּן
לְהִתְבּוֹנֵן הֵיטֵב
נִתָּן לְךָ אַרְגָּז כֵּלִים
יֵשׁ מֹחַ וְיֵשׁ לֵב.
יֵשׁ קֶשֶׁב, הִתְבּוֹנְנוּת, דִּבּוּר,
עוֹד כָּהֵנָּה חֲלָקִים
מִיַּד נִבְנֶה לְךָ סִפּוּר
נִקְרָא סִפּוּר חַיִּים.

תִּינוֹק מַגִּיעַ לָעוֹלָם
בְּתַרְמִילוֹ הָרֵיק
הוּא תָּר אַחַר מִלּוּי רָאוּי
שֶׁלֹּא לְהִתְנַתֵּק.
טֶרֶם לֵידָתוֹ אוֹמְרִים לוֹ זְכוֹר
בְּתוֹכְךָ טָמוּן הָאוֹר.
אַל תַּאֲמִין לַחֲשֵׁכָה
כִּי בֹא תָבוֹא הַשִּׁכְחָה.

מֵעֵבֶר לַקּוֹלוֹת בַּחוּץ
מֵעֵבֶר לַצְּלִילִים
שׁוֹכֵן בְּךָ קוֹל הַנְּשָׁמָה
קוֹרֵא מִמַּעֲמַקִּים.

אֶבְרֵי גּוּפְךָ הֵם חֲלָקֶיךָ הַנִּגְלִים
וּבְעִקָּר מְבַצְּעִים אֶת תַּפְקִיֵיךָ הָרְגִילִים.
הָרוּח הַנּוֹשֶׁבֶת מְבַשֶּׂרֶת תַּעֲנוּג
שֶׁלֹּא קָשׁוּר לְתַפְקִידֵי הַגּוּף
שֶׁסּוֹפוֹ לָפוּג.
כְּשֶׁהָאֵיבָרִים בְּרִיאִים
בַּחוּץ וְגַּם בִּפְנִים
בְּעוֹרְקֶיךָ וְנִימֶיךָ
בְּאֵרוֹת חַיִּים.
הַסּוֹד וְהַתַּכְלִית
מִתְבָּאֲרִים מִתְבַּהֲרִים.

לֵב – לֵב הֶיֵה זָהִיר
חֲזוֹר פְּנִימָה אֵלֶיךָ לַצִּיר!
לֵב בִּינָתִי אֵינוֹ נִמְהָר
וְלֵב בִּינָתִי נִזְכָּר וְנִשְׁמָר.
הַכַּעַס לֹא קָשׁוּר אֵלַי,
יֵשׁ כָּאן אִישׁ בְּצָרָה.
אֲנִי נֶעֱלַב כִּי חוֹוֶה זֹאת כְּלַפַּי
מִזָּוִית הַמַּבָּט הַצָּרָה.

לֵב – לֵב שִׂים לֵב!
יֵשׁ כָּאן אִישׁ כּוֹאֵב
בְּתוֹךְ לִבּוֹ רָחוֹק עַכְשָׁו
עַל כֵּן צוֹעֵק בְּקוֹל
אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ פְּעִימוֹתָיו
אוּלַי מִישֶׁהוּ לִשְׁמוֹעַ יָכוֹל?
וְהַלֵּב מֵעוֹמֶק לִבּוֹ מִסְתַּכֵּל
וְרוֹאֶה אִישׁ סוֹבֵל,
אֲזַי מִתְעוֹרֵר לִנְתִינָתוֹ,
מִתְעוֹרֶרֶת מַנְגִינָתוֹ.

כְּשֶׁהַלֵּב מֵחֹם לִבּוֹ מִסְתַּכֵּל
הוּא חוֹמֵל – הוּא חוֹמֵל.

מֵהָרֹבֶד הַפְּנִימִי הַזֶּה שֶׁל מַהוּת
אַתָּה מַבְדִּיל בֵּין נִדְמֶה לִמְצִיאוּת.

מֹחַ עוֹזֵר לַלֵּב
לְבָרֵר מַה שֶּׁקָּרָה,
בְּרֶגַע שֶׁאַתָּה מִתְקָרֵב
רוֹאֶה אִישׁ זוֹעֵק לְעֶזְרָה.

לֹא בְּהֶכְרֵחַ מִיַּד מְחַבֵּק
אַךְ מַרְגִּישׁ בֶּאֱמֶת קָרוֹב,
זֶה אוֹתוֹ הָאִישׁ הַצּוֹעֵק
שֶׁחוֹשֵׂף בְּתוֹכְךָ אֶת הַטּוֹב.

לֵב – לֵב אַל תִּתְבַּלְבֵּל,
עַל חֲבֵרֶיךָ תִּסְתַּכֵּל
כָּל אֶחָד פּוֹגֵשׁ אֶת הָאִישׁ
עַל פִּי מַה שֶּׁחוֹשֵׁב וּמַה שֶּׁמַּרְגִּישׁ.

מַה שֶּׁרוֹאִים בְּמַבָּט רִאשׁוֹן
מְעַרְבֵּב מְצִיאוּת עִם דִּמְיוֹן.
הַשִּׁכְבָה הַחִיצוֹנִית תָּמִיד מַסְתִּירָה
הִיא נְקוּדַת הַמַּבָּט הָרְחוֹקָה הַצָּרָה,
הִיא יוֹצֶרֶת דְּחִיָּה וְרִחוּק,
אַשְׁלָיָה שֶׁל פֵּרוּד וְנִתּוּק.

בְּעוֹד שֶׁבָּאֱמֶת הָאַחַת הַיְּחִידָה,
הַכָּל בְּחִבּוּר וְאֵין הַפְרָדָה.

צָרִיךְ לְהִתְבּוֹנֵן עָמוֹק מְאֹד,
עַל הָאֱמֶת לְהִתְיַגֵּעַ וְאוֹתָהּ לְגַלּוֹת.
"אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח"
מֵהָעֲבוֹדָה הָאַרְצִית תִּגְדַּל וְתִפְרַח.

לַחְשֹׁב מַחֲשָׁבָה חַמָּה,
לְהוֹרִיד שָׁמַיִם אֶל לֵב הָאֲדָמָה.

אֵיזֶה רָז נוֹשֵׂא עוֹלָם
לָמָּה זָר וְנֶעֱלַם?
אֵיזֶה רָז נוֹשֵׂא אָדָם?
מֶלֶךְ עַל חַיָּיו –
מְשִׂימָה כֹּה עֲצוּמָה נִצֶּבֶת לְפָנָיו.

"סוֹף מַעֲשֶׂה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה"
מִמֶּנָּה מוּזָן הַלֵּב
הַמַּחֲשָׁבָה קוֹבַעַת לְטִיב הַפְּעֻלָּה,
וְהַהַסְכָּמָה לַפְּעֻלָּה הִיא בַּלֵּב.

מֵעֵבֶר לַקוֹלוֹת בַּחוּץ
מֵעֵבֶר לַצְלִילִים
שׁוֹכֵן בְּךָ קוֹל הַנְּשָׁמָה
קוֹרֵא מִמַּעֲמַקִּים.

שיר זה נלקח מהספר "מלך על חייו – סיפורים מימים ימימה".