רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

ה'שבועי' של שרגא

'שבת שבתון' ומעמד הר סיני

בהר-בחוקתי (ויקרא כה:א-כז:לד )

מאת הרב שרגא סימונס

בכל שבוע אנו טורחים לפתוח את תיבת הדואר האלקטרוני שלנו ולקרוא את דברי התורה על פרשת השבוע. אנו פוגשים רעיונות יפים ומגוונים, לומדים על מערכות יחסים של 'בין אדם לחברו', על רוחניות, על הצלחה ועל שמחה בחיים. אנו נהנים מהתורה בזכות הרלוונטיות שלה לחיי היומיום שלנו, בזכות ההגיון הטמון בה ובזכות החוכמה שהיא מקרינה על חיינו. אך קיימת שאלה אחת, שטרם טרחנו לשאול את עצמנו: כיצד אנו יכולים להיות בטוחים, שהתורה אכן אמיתית? האם הקב"ה באמת נתן את התורה לעם ישראל במעמד הר סיני? האם היא באמת הוכתבה למשה רבנו ישירות מפי הקב"ה?

בכדי לענות על השאלה הזו, בואו ננסה לבדוק את האופציה המנוגדת לטענתנו: בואו ונדמיין, שהתורה בעצם נכתבה על ידי קבוצה מסוימת של אנשים, אי שם בהיסטוריה הרחוקה. בעצם, בואו נדמיין שאנחנו בעצמנו, כקבוצה של רבנים חשובים, קיבלנו משימה רצינית – לכתוב את ספר התורה. כמובן שלא נספר לאף אחד שאנו כותבים את התורה, משום שאם יידעו בעולם שאנחנו כתבנו אותה, אף אחד לעולם לא יסכים לקבל אותה על עצמו (אין הרבה אנשים בעולם, שמוכנים לציית לכל מה שאדם אחר החליט בשבילם!). במקום זאת, בואו נספר לכולם, שאלוקים נתן לנו את הספר הזה – ונקווה שהם יאמינו לסיפור שלנו.

אבל תזכרו, אנחנו מתחילים את כתיבת ספר התורה ממש מ'אפס'. עדיין אין שום דבר שכתוב בספר – אין גן עדן, אין עשרת הדיברות, אין כלום. אז במה לדעתכם צריך להתחיל? איזה חוק ראוי להיכנס לתוך ספר התורה שלנו? מה דעתכם על 'לא תגנוב'? הרי מדובר בחוק מאד פרקטי. בסדר, אז בואו נכניס אותו לספר התורה שלנו.

ומה עם 'לא תרצח'? אין בעיה, בואו נכניס גם את זה.

כעת הייתי רוצה להציע חוק חדש שייכנס לספר שאנו כותבים:

בכל שנה שביעית, כל העם היהודי יעשה הפסקה מלאה מכל עבודת האדמה שלו. יהיה אסור לזרוע, לחרוש או לקצור – וזאת, למשך שנה אחת שלימה, אחת לשבע שנים.

האם אתם חושבים שזהו חוק שכדאי לנו להכניס לתוך התורה שלנו?

האם אתם חושבים שזהו חוק שכדאי לנו להכניס לתוך התורה שלנו?

בוודאי! הרי כולנו שמענו על השיטה הזו, שאמורה לשפר את מוצרי החקלאות שלנו. כאשר אנחנו נותנים לאדמה לנוח מדי פעם, היא מצליחה לחדש את כל המינרלים שטמונים בתוכה וכך משתפרת איכות התבואה. לאחר הפסקה כזו, האדמה אפילו יותר טובה, מאשר לאחר שימוש בדשן או בחומרים כימיים שונים.

אך בכל זאת קיימת פה בעיה אחת: אם עם ישראל הוא עם ש'חי' על תחום החקלאות (כפי שאכן היו הכנענים לפני שנים רבות), הרי שאנו חיים ממה שגדל באדמה. הבעיה היא, שאם לא נשתול כלום במשך שנה שלימה, הרי לא יהיה לנו מה לאכול!

אבל אל תחששו. יש לנו פתרון לבעיה הזו: בואו נבנה מחסנים, בהם נצבור את המזון במשך שש השנים הראשונות וכך בשנה השביעית, נוכל לאכול מתוך המצבורים שאספנו קודם לכן. או לחילופין, נוכל לחלק את כל המדינה לשבעה אזורים; בכל שנה, יהיה אזור אחר שייתן לאדמה שלו 'לנוח' והוא יקבל אספקה משאר האזורים, שאינם שובתים מעבודת האדמה באותה השנה. הרי זה פשוט מאד. בכל שנה האזור 'השובת' יתחלף וכך לא יחסר מזון לאף אחד.


אפשרות אלטרנטיבית

כעת דמיינו, שהוועדה שלנו מציעה להכניס רעיון הרבה יותר רדיקלי לספר החוקים שאנו כותבים: אסור לחלק את הארץ ואסור לאגור מזון ותבואה משנים קודמות. במקום זאת, אנחנו פשוט נבטיח לכולם, שבשנה השישית, הארץ תצמיח כמות כפולה ואפילו משולשת של תבואה!

הרי זה אבסורד! ברור שאנחנו לא יכולים להתחייב לתפוקה רבה כל כך בשנה השישית! אם אנו מנסים להתחזות לאלוקים ומבטיחים לספק דבר, שלא נוכל לעמוד בו, הרי מהר מאד האמת תתגלה וכולם יידעו שאנחנו סתם שקרנים!

כמה זמן תחזיק הדת הזו מעמד, אם נתעקש להבטיח הבטחות שכאלה?

כמה זמן תחזיק הדת הזו מעמד, לדעתכם, אם נתעקש להבטיח הבטחות שכאלה?

כנראה שלא יותר משש שנים! ברגע שבשנה השישית התבואה תצמח בכמות הממוצעת ואנשים יגלו, שלא צמחה להם כמות רבה מהרגיל, הם פשוט יבעטו אותנו החוצה והדת תתרסק ותיעלם לגמרי.

בסדר. אז ועדת הרבנים שלנו מחליטה למחוק מהספר את ההבטחה הזו, של תבואה כפולה בשנה השישית, משום שמדובר במשימה בלתי אפשרית.


אין תירוצים

כעת בואו נבדוק כיצד התורה מתארת את שנת השבתון האמיתית (ויקרא כ"ה:21-3):

"שש שנים תזרע שדך, ושש שנים תזמור כרמך, ואספת את תבואתה. ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ, שבת לה'. שדך לא תזרע, וכרמך לא תזמור, את ספיח קצירך לא תקצור, ואת ענבי נזירך לא תבצור. שנת שבתון יהיה לארץ.

... וכי תאמרו: 'מה נאכל בשנה השביעית? הן לא נזרע ולא נאסוף את תבואתנו!'. וציוויתי את ברכתי לכם בשנה הששית, ועשת [והצמחתי] את התבואה [בכמות המספיקה] לשלוש השנים [הבאות]".

מה מציעה לנו התורה? האם היא אומרת לנו לחלק את הארץ לאזורים שונים? האם היא ממליצה לנו לאגור תבואה במשך שש שנים מלאות? לא ולא! התורה מבטיחה, שבשנה השישית, הארץ תצמיח כמות גדולה כל כך של תבואה, שתספיק לנו לשלוש שנים מלאות!

הרי התורה יכולה הייתה לכתוב: 'הקפידו לשמור על שנת השבתון בשנה השביעית. תהיה זו שנה קשה ונוראית, כולם כמעט יגוועו ברעב. אבל אם תקפידו לקיים את הציווי הזה, יינתן לכם על כך שכר גדול ובשנה השמינית התבואה של הארץ תהיה גדולה במיוחד'. הבטחה שכזו, הייתה עשויה להיות נבונה יותר, משום שכך, אם בשנה השמינית ההבטחה לא הייתה מתקיימת, תמיד אפשר היה לתרץ: 'נו, כנראה שהיו כמה אנשים שרימו בשנה השביעית ולא ממש השביתו את הארץ וכנראה הקב"ה מעניש אותנו ולכן אינו מכפיל את תבואתנו בשנה השמינית'.

מחבר הספר שלנו, מבטיח, שבשנה השישית הארץ תיתן יבול בכמות כפולה ומכופלת!

אך לא כך הוא הדבר. מחבר הספר שלנו, מבטיח, שבשנה השישית הארץ תיתן יבול בכמות כפולה ומכופלת, כמות המקבילה ליבול של שלוש שנים רצופות וזאת – אפילו לפני שקיימנו את המצווה! לא יהיה לו שום תירוץ אם בשנה השישית היבול לא יהיה גדול במיוחד.

מדוע מחבר הספר – שכל כך רוצה שאנשים יאמינו בקדושתה של התורה – בחר בכל זאת להבטיח כזאת הבטחה בעייתית, שמועדת מראש לכישלון חרוץ? מדוע הוא מכניס את עצמו למצב, בו אנשים יגלו מהר מאד שהוא רק חקיין עלוב של הקב"ה? מדוע הוא בוחר לקחת כזה סיכון, במיוחד כאשר עמדו בפניו כל כך הרבה אלטרנטיבות אחרות?


ישר מהר סיני

אז מי כתב את ספר התורה? מי יכול היה להבטיח כזאת הבטחה מסובכת?

פרשת השבוע שלנו, פרשת 'בהר', פותחת במילים הבאות:

"וידבר ה' אל משה בהר סיני לאמר: 'דבר אל בני ישראל, ואמרת אליהם: 'כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם, ושבתה הארץ שבת לה'. שש שנים תזרע שדך, ושש שנים תזמור כרמך, ואספת את תבואתה. ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ, שבת לה'."

מדוע בוחרת התורה, כאשר היא מדברת על מצוות השבתת הארץ, לציין באופן מיוחד, שהקב"ה מדבר אל משה רבנו "בהר סיני"? מה זה משנה מהיכן הוא פונה למשה?

מכאן אנו רואים, שרק הקב"ה, בכבודו ובעצמו, יכול היה להכתיב למשה את התורה בהר סיני.

הסיבה היא כזאת: מצוות השמיטה (שנת השבתון של הארץ) היא מצווה מיוחדת, שמוכיחה לנו בפירוש, שהתורה לא נכתבה סתם על ידי בן אנוש, משום שאף אדם נורמלי לא היה מתחייב לדבר מסוג כזה. מכאן אנו רואים, שרק הקב"ה, בכבודו ובעצמו, יכול היה להכתיב למשה את התורה בהר סיני.


לימדו את הספר

חג השבועות היום בו ניתנה לנו התורה בהר סיני.

ע"פ המסורת היהודית, כל הנשמות של כל היהודים בעולם – בעבר, בהווה ובעתיד – עמדו באותו היום למרגלותיו של הר סיני. מסופר, שכאשר קולו של אלוקים נשמע בוקע מתוך שבעת הרקיעים, נחקקה התורה על לוחות הברית... אך עוד לפני זה, היא נחקקה עמוק בתוך לבו של כל יהודי. הקב"ה השמיע את קולו ואנחנו הקשבנו לכל מילה שנאמרה.

האם התורה אמיתית?

אנו עומדים כעת בתקופה המתאימה ביותר, בלוח השנה היהודי, בכדי לבדוק את הנושא באופן מעמיק. האמונה היהודית שלנו צריכה להתבסס על יסודות רציונליים והגיוניים. אסור לנו לקפוץ ישר לאמונה עיוורת ותמימה. הפרשנים של התורה מעירים, שהקב"ה בחר לצוות עלינו את מצוות שביתת הארץ, בכדי לפנות לכולנו את הזמן ללימוד התורה. כאשר אנו משוחררים מעבודת האדמה, יש לנו פנאי לעסוק בתורה.

מה אנו יכולים כבר לעשות? בואו נתחייב ללמוד משהו!

מה אנו יכולים כבר לעשות? בואו נתחייב ללמוד משהו! נסו למשל להאזין לשיעורים במהלך נסיעות ארוכות או קראו ספר טוב בנושא היהדות וכו'.

בקריאת "שמע ישראל" אנו פותחים במילה "שמע" – מלשון – לשמוע. אנו מקשיבים לקב"ה בתשומת לב מלאה ומתוך שלווה אמיתית. אנו מאזינים ליופי, לעומק ולרלוונטיות של התורה בחיים היומיומיים שלנו. הלא באופן אינטואיטיבי, עמוק עמוק בתוך הלב, כולנו יודעים את האמת ומצוות השבתת הארץ מזמינה אותנו, לגלות אותה מחדש...

שבת שלום,
הרב שרגא סימונס.

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן