רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

פרשה ופִשרה

פרשת ויצא - יעקב יוצא לגלות

ויצא (בראשית כח:י-לג:ג )

מאת Tzvi

יעקב נמלט. גם הפעם היטה אוזן לעצת אמו ושמע בקולה. על כן, קם ויצא לחרן, מקום מגורי אחיה לבן. רבקה ציוותה עליו לשהות שם "עד אשר תשוב חמת אחיך" (בראשית כז, מד). האח, כולו זעם על הברכות, שנשמטו מידיו, ובלבו יוקדת שאיפת נקם. יעקב היה לגולה הראשון בעם ישראל.

בניגוד לאברהם ויצחק, טעם הוא את טעם המנוסה. גם הם נדדו הרבה בימי חייהם, אולם הוא הראשון, שנלט וגלה מארצו מפחד החרב.

למרבה העניין, נמלט יעקב פעמיים בפרשתינו. בתחילתה, מפני עשיו. אחרי למעלה מעשרים שנות מגורים בחרן, בורח הוא שוב מפני התנכלויות חותנו, לבן. החיים בביתו הפכו לבלתי נסבלים. חותנו עשק אותו, שיעבדו, רימהו והחליף את משכורתו "עשרת מונים". ובנוסף לכל אלו, עוד קינאו לבן ובניו ביעקב, "היהודי המצליח", וחרשו עליו רע. עד כי קם וברח מחרן, מבית לבן, בהחבא (שם לא, יז-יח).

ואם לא די בכך, אם לא גדושה עדיין סאת מצוקותיו, ציפתה ליעקב בשערי הארץ פגישה לא נעימה (בתחילת פרשת וישלח). עשיו ארב לו שם בראש ארבע מאות לוחמים, כדי "לסגור חשבון ישן". ואימה חדשה הציפה את לבו של יעקב.

זה היה גורלו ומהלך חייו. דמות קלאסית של גולה יהודי. אכן, מסמלת גלותו את הגלות. זו התופעה ההיסטורית המופלאה והכואבת, שעדיין לא הגיעה אל קיצה המלא. מחזורה הראשון החל אז, ביום שבו "ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה" (שם כח, י).

קיים קשר - מהותי פנימי - בין גלות יעקב לגלות העם. אלו הם שני צידיה של מטבע אחת. לדעת חז"ל, משתקפת ההיסטוריה של העם היהודי בגורלם האישי של האבות. בקורות חייהם, המתוארים בספר "בראשית", כלולים, כל מאורעות העתיד. הכלל המדרשי הידוע "מעשה אבות סימן לבנים" אומר, שהאבות יצרו במעשיהם, במחשבותיהם ובדבריהם את עתיד האומה (הרמב"ן ועוד בפירושיהם לתורה). המבקש לרדת לעומק פשרם של תולדות עמנו, חייב לחקור את צפונות ספר "בראשית" עד תומם. כי לאור השקפת חז"ל נתפס ספר זה כתמונת "מיקרו-פילם", הכוללת בקרבה את כל הפרטים, אף כי מבחינים בהם רק לאחר "הפיתוח וההגדלה" ההיסטורית.

אין פלא, אפוא, שבעיני חז"ל מצויים גרעיני גלות העתיד בגלותו הפרטית של יעקב. כפועל יוצא, זכה חלום הסולם בפרשנותם גם למימד היסטורי, חובק זרועות עולם.

בליל המנוסה הראשון חלם יעקב את החלום הבא:

"והנה סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלקים עלים וירדים בו והנה ה' נצב עליו" (שם כח, יב-יג).

מי הם אותם מלאכים מיסתורים, המטיילים, מעלה מטה, בסולם חלומו של יעקב?

נאזין נא לדברי המדרש (מדרש תנחומא ויצא, ב):

"והנה מלאכי אלוקים עולים ויורדים אמר רבי שמואל ברבי נחמן: אלו שרי אומות העולם? שהראה לו הקב"ה לאבינו יעקב, שרה של בבל עולה שבעים עוקים (שלבים) ויורד, ושל מדי חמישים ושנים ויורד, ושל יון מאה ויורד, ושל אדום עולה, ולא ידע כמה. באותה שעה נתיירא יעקב אבינו ואמר: שמא לזה אין לו ירידה? אמר לו הקב"ה (ירמיה ל, י): "ואתה אל תירא עבדי יעקב? ואל תחת ישראל" - כביכול, אפילו אתה רואהו עולה אצלי - משם אני מורידו! שנאמר (עובדיה א, ד): "אם תגביה כנשר ואם בין כוכבים שים קנך משם אורידך נאום ה'".

אלו הם דברי המדרש. זו תמונת המצב, שהשתקפה בלבו של יעקב בעת החלום.

יעקב, הגולה מארצו, היה ללא ספק מוטרד מעתידו, הלוט בערפל העקירה מן הארץ. גם החששות לעתיד עמו (שיצמח ממנו, כמובטח עוד לאברהם), כירסמו בלבו בעת שהלך, לבד ובודד, חרנה. והנה, העניק לו החלום את פשר עתידו האישי ופשר עתיד העם לדורותיו. כי, כאמור, פשר אחד להם. על כן, קלט יעקב ברובד הלאומי את החלום כתמונת ההיסטוריה האנושית, כשהוא (יעקב ועם יעקב) צופה בפנורמה רחבת אופקים זו, בעלייתם ובירידתם של עמים, מלכויות ותרבויות עד סוף כל הדורות.

החלום הנבואי לימדו את מהות ההיסטוריה ואת משמעותה. הוא נוכח לדעת, עד מה מוגבל כוחם של העמים האדירים ותרבויותיהם החומריות המפוארות. הוא צפה במחזוריות ההיסטורית, המזמנת ירידה מן הבמה והשתקעות בצל, לאחר הטיפוס אל שיא העוצמה. זהו חוק ההיסטוריה, שהבחינו בו גם הוגי דעות ריבם.

כן למד, שחוק היסטורי זה אינו חל על עם ישראל. העם, שלמרות כל הסבל, היסורים והצרות, המוזמנים לו (ואולי בעטיים), לא יכלה מן העולם. לא הוא, לא תרבותו, ולא בשורתו המוסרית.

אולם, בחלום ההיסטורי היו גם רגעי אימה קשים. יעקב הבחין בו, שמלכות אחת, אדום, מטפסת בסולם ההצלחה, הכוח וההשפעה, עולה ואינה יורדת, "ולא ידע כמה" (שם במדרש), והוא נבהל. מול עיניו קיימת תרבות אחת, שלא חל עליה עקרון מחזוריות הפריחה והכמישה. מה יהיה, אפוא, גורלם של עם ישראל ותורתו, כשיהיו משועבדים למלכות אדום? (המזוהה אצל פרשנינו עם רומא ותרבותה - השלטת עד היום - בתרבות המערב).

לפחד זה באה תשובת האלוקים: "אל תירא? אני מורידו" (שם במדרש).

מדרש זה מעורר את השאלה הבאה: מה ייחודה של מלכות אחרונה זו? במה שונה היא מן
המלכויות הקודמות, שגלשו כולן בעצמן מן השיא אל תהום הנשייה?

בתורתו של המהר"ל למדנו: "שאר מלכויות נותן להם השי"ת ירידה מצד העולם הזה? אבל מלכות רביעית, ירידתה מצד העולם העליון?". פירושו של דבר, שכוחן של שלוש המלכויות הראשונות מוגבל בתוך המסגרת האנושית המוכרת. הן ראינו במהלך דברי הימים, שגורמי הכמישה היו טמונים בעצם טבען של מלכויות קדם. מנגנוני ההרס העצמי פעלו בעומק תרבותן, כפי שהוכיחו זאת ההיסטוריונים (א. טוינבי). הן נעלמו ופינו את מקומן לתרבויות מתקדמות יותר.

אולם, המלכות הרביעית, זו תרבות החומר של אדום - רומא - תרבות המערב דהאידנא (שלדעת המהר"ל, שחי לפני מאות שנים, תהיה מחולקת לשתי תרבויות, המחלקות ביניהן את ההשפעה על העולם), תשלוט שליטה מוחלטת על החברה האנושית כולה. המשבר, שיפקוד אותה, לא יצמיח עוד תרבות חמרית, טובה יותר, שתנבע ממנה. בעיותיה ימוטטו את סדרי העולם הקיימים, שיפנו מקום לתרבות חליפית, נאצלת יותר מתחום הרוח, המשתלשלת ממקורות אחרים ("אני מורידו" - מדרש):

"כי חורבנה של אדום יבוא רק על ידי חורבן העולם הזה. כאשר מביא הקב"ה את העולם למצב, שיסודות חיי העולם הזה יתמוטטו. השלווה תתערער, חיי הפרט ייהפכו לחיי דאגה, פחד וייסורים, וכל העולם כולו יעמוד תחת אימת הרס וחורבן. אז יתגלה לעין כל, שהתרברבותו של האדם וגאוותו על התקדמותו בכיבוש הבריאה, כביכול, מביאים רק לאבדון; אז יכירו את ההעדר וההפסד שבחיי העולם הזה, כשהם מרוקנים מתוכן רוחני, והמובילים רק לכלייה ואבדון" ("מכתב מאליהו" ח"ג עמ' 205 על דברי המהר"ל).

זהו! סופה של המלכות הרביעית, מסמל את אובדן התקווה האנושית לאפשרות החיים רק לאור ההתקדמות הטכנולוגית החומרית, בלא הזדקקות לעידון ולשלימות המוסרית, האברהמית.

צא לדרכך, יעקב וברכת "והנה אנכי עמך, ושמרתיך בכל אשר תלך" (שם, טו, בהמשך החלום) תלווה אותך במישור האישי והלאומי כאחד.

ברכת דרך מרעננת, שהפיחה את התקווה בלב הגולה הגדול.

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן