לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




בא(שמות י:א-יג:טז)

פרעה כבוחר חופשי

האם, שאל התלמיד את מועצת חכמי הפרשנים ש"התכנסה" לדיון שבועי בנושאי פרשת השבוע – האם אין פרשתנו סותרת את אחד מיסודות האמונה היהודית? האם אין היא פוגעת במושג "אדם", כפי שהמקרא מבין אותו ומשתדל לתאר אותו?

למה כוונתך בדיוק, ידידי הצעיר? – "נשמע" הקול מתוך חבורת הפרשנים הדגולה.

הנה, ממשיך השואל, הנה נאמר ככתוב, בתחילת פרשתנו, שהאלוקים אמר למשה: "בוא אל פרעה, כי אני הכבדתי את לבו..." (שמות י, א).

אנו למדנו והתחנכנו על ברכי עקרון הבחירה החופשית, שתלו בנו את ההכרה, שהאדם הנו בן חורין בקבלת החלטותיו. אין כוח בעולם המכריח אותו. גם לא האלוקים. אם יעשה מעשים טובים או אם יבחר להרשיע, תהיה זו החלטתו האישית וביום הדין וחשבון, לא יוכל להאשים איש, זולת עצמו. האם אני צודק?

בהחלט, "נשמע" הקול, כך כבר נאמר בתורה לקין, שרגשות הקנאה באחיו הבל הצמיחו בלבו הסוער מחשבות רצח: "לפתח חטאת רובץ... ואתה תמשל בו" (בראשית ד, ז).

גם בהלכותי נכתבו כדברים הללו, "אמר" הרמב"ם: "ואין לו, לאדם, מי שיכפהו ולא גוזר עליו ולא מי שמושכו לאחד משני הדרכים, אלא הוא מעצמו ומדעתו נוטה לאיזה דרך שירצה... ודבר זה עיקר גדול הוא, והוא עמוד התורה והמצווה" (רמב"ם, הלכות תשובה, פרק ה).

אם כן, המשיך התלמיד, אין מקום להשקפה הדטרמיניסטית. אם כן, אין האדם כבול בשלשלת הנסיבות. הוא אינו מריונטה, שמישהו עלום מושך בחוטים המפעילים אותו ואין הוא רובוט. הוא אדם, המקבל את החלטותיו הערכיות, המוסריות מתוך חירות מוחלטת. וחירות זו, כך למדתי, היא המאפשרת לבוא אליו בתביעה להתנהגות מוסרית ולדרוש ממנו קבלת אחריות. האם מסקנתי נכונה?

בהחלט! אבל מה הבעיה שבפניה אתה ניצב?

הפסוק הפותח את פרשתנו סותר, לכאורה, כלל זה. בעצם, רבותי הדגולים, כל מה שהתחולל שם במצרים, מטיל ספק באמיתות ההנחה של הבחירה החופשית.

מדוע?

הלא האלוקים מודיע מראש שהוא ישלול את זכות הבחירה החופשית מפרעה מלך מצרים, כנאמר: " ואני אקשה את לב פרעה..." (שמות ז, ג). פרעה הופך לעינינו לבובה, לכלי שרת בידי הרצון האלוקי, הנוטל ממנו את האפשרות לפעול לפי רצונו, הוא מוכרח לסרב לבקשת האלוקים, בפי משה: "שלח את עמי"! האין לפנינו הוכחה לדטרמיניזם ולאבסורד שבאשליית חירותו של האדם?

אכן, "אמר" הרמב"ן (רבי משה בן נחמן), המדרש כבר מציג שאלה זו בנוסח בהיר:

"'כי אני הכבדתי את לבו' – אמר רבי יוחנן: 'מכאן פתחון פה למינין (לכופרים) לומר: לא היתה ממנו שיעשה תשובה'" (שמות רבה, יג).

"אבל קיים פן נוסף לשאלה זו" – "התערב" רבי אברהם אבן עזרא, "אם השם היקשה את לבו, מה פשעו ומה חטאתו"?

נכון! השלים התלמיד את הדברים, הלא מושגי הצדק והיושר השתבשו פה, לכאורה. כיצד יכול אלוקים להעניש אדם על מעשים, שהוא – האלוקים – הכריח אותו לעשותם?

העיניים, המחשבה ותשומת הלב של כל הנוכחים "הופנו" אל הרמב"ם. הוא הקדיש לשאלה זו הרבה מחשבה ובהזדמנויות שונות "השמיע" את דעתו, דעת התורה, בנידון.

פתח הרמב"ם ואמר:

"פסוקים הרבה יש בתורה ובדברי הנביאים שהן נראין כסותרים עיקר זה (עקרון הבחירה החופשית, המעניק חירות מוחלטת לאדם)" ונכשלין בהן רוב האדם. ויעלה על דעתן, מהן שהקב"ה גוזר על האדם לעשות רעה או טובה, ושאין לבו של אדם מסור לו להטותו לכל אשר ירצה. הרי אני מבאר עיקר גדול שממנו תדע פירוש כל אותם הפסוקים...

אפשר שיחטא אדם חטא גדול או חטאים רבים, עד שיתן הדין לפני דיין האמת, שיהא הפרעון מזה החוטא על חטאים אלו, שעשה ברצונו ומדעתו, שמונעין ממנו התשובה, ואין מניחין לו רשות לשוב מרשעו, כדי שימות בחטאו שעשה" (הלכות תשובה).

אם הבנתי נכון את הדברים, הרי שהאדם גרם לעצמו בבחירתו, שלא תהיה לו בחירה חופשית?

נכון.

האם פירוש הדבר שחוקי הבחירה החופשית קובעים, שיכול האדם להשחית את לבו עד תום? עד לנקודת שפל מוסרית, בה לא יחוש עוד בלבו, במאבק שבין המצפון לבין היצר?

בהחלט זה הפירוש: בחירה חופשית.

כלומר, מה שפרעה היה מוכרח להרע, נבע מבחירתו הראשונית לעלות על דרך האכזריות והרשע? ומשום כך מוצדק העונש שנענש בסופו?

בדיוק כך. ריבוי החטא ממית את הרגשות בלב. המתמיד בהתאכזרות קוטל – ללא הרף את פעימות הרחמנות, עד כי תכונה טבעית זו נעלמת כליל מן הלב. וכך מונע הוא במו ידיו את האפשרות לשוב בתשובה. זה כוחה האדיר של הבחירה החופשית הטמונה בלב כולנו.

אם יורשה לי, "התערב" רבי עובדיה ספורנו (רופא במאה ה-16 ופרשן תורה דגול באיטליה), להציע פתרון נוסף לבעיה הקשה.

הלא אנו יודעים – "אמר" – שהאלוקים אינו חפץ במות הרשעים, כי אם בתשובתם. כך השמיענו הנביא יחזקאל: "חי אני, נאום ה' אלוקים, אם אחפוץ במות הרשע, כי אם בשוב רשע מדרכו וחיה..." (יחזקאל לג, יא). רשע – כל רשע – גם פרעה.

ואם כן, מדוע הכביד האלוקים את לב פרעה, גם כאשר הלה הכריז ב"סיוע" עוצמת המכות, כי הוא מוכן לשלח את בני ישראל ממצרים? הלא העונש פעל והחזיר את פרעה בתשובה, עד שהוא אפילו הכריז: "ה' הצדיק"!

זו בדיוק הנקודה – "המשיך" הספורנו. בגלל הבחירה החופשית הכביד ה' את לבו של פרעה ומנע ממנו לשלוח לחופשי את העם.

אינני מבין.

הלא אין ספק, שלולא הכבדת הלב, היה פרעה משלח את ישראל. אולם זו הבעיה. אמנם הוא היה משלח אותם, אבל לא על צד התשובה וההכנעה בפני האלוקים, "שיתנחם מהיות מורד, אף על פי שהכיר גדלו וטובו (של ה'),

אלא על צד היותו בלתי יכול לסבול עוד את צרת המכות, כמו שהגידו לו עבדיו, באמרם: הטרם תדע כי אבדה מצרים" (ספורנו על הפסוק).

הבנתי. הכבדת הלב באה לא להכריח אותו לדבוק בדרך הרשע, כי אם לאפשר את משקל הבחירה.

נכון, "המשיך" הספורנו, הבחירה החופשית הינה חופשית באמת, כאשר קיים איזון מלא בלבו של האדם, בין היכולת לבחור בטוב ובין היכולת לבחור ברע. אם איזון זה מופר, אין זו עוד בחירה חופשית, כי אם בחירה בגלל לחץ הנסיבות שהופעלו על האדם. במקרה של פרעה – לו היה משחרר את בני ישראל בעטיין של המכות הכבדות שנחתו עליו, הגורם המשחרר לא היה התשובה, ההכרה באלוקים כמקור המוסר, כי אם הפחד. זאת אומרת, שפרעה מבחינה רוחנית ומוסרית, היה נשאר תקוע באותה נקודת שפל שהביא על עצמו באכזריות לבו, והרצון האלוקי לשחרר את פרעה מתפיסת עולמו האלילית, לא היה מתבצע.

על כן חיזק האלוקים את לבו, ניטרל את הפחדים ממערכת שיקוליו. וכך שוב יכול היה לבחור בחופשיות מלאה של רצונו, אם להיענות לאתגר האלוקי הקורא לו לשחרר עבדים ולהאמין בשוויון בני אדם או להתמיד בדרך השעבוד, הדיקטטורה והאלילות.

זכות הבחירה החופשית לא ניטלה, אפוא, מפרעה. אדרבה, הכבדת-הלב האלוקית אפשרה את המשך קיומה גם בלבו של רשע "מושלם" זה, "סיים" רבי עובדיה ספורנו את "דבריו".

24/1/2009

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.

למאמר זה התפרסמו: 4 תגובות ב-4 דיונים

(4) יעקב איש תם, 2/1/2014 17:01

ומידה טובה מרובה

לכאורא יש להוסיף שמצאנו את אותו עקרון בהפוך הקיצוני מפרעה. להבדיל, משה רבינו הגיע לדרגה גבוהה בקריעת ים סוף שהאמינו בה' ובמשה עבדו, ומסבירים המפרשים שם איך אפשר להאמין בבשר ודם שיכול למחרת לשנות את דרכו חלילה בעצת הבחירה החפשית אלא שמשה רבינו השיג דרגה כה גבוהה שכביכול הקב"ה הכביד את ליבו לצד השני ולא ייכל לחטוא עוד.

(3) רחלי, 25/1/2012 21:28

בחירה חופשית-הסבר מדהים

חזק מפעים!!! כתוב בצורה יפה ושלב אר שלב מסביר בצורה מושלמת חזק וברוך וישר כח

(2) ראובן רוקח, 25/1/2012 17:46

למה כתוב בא אל פרעה ולא לך אל פרעה? יש כאן רמז...

נראה לי שבא הכוונה גם להביא מסר (בא=הבא) וגם לבא לפרעה זה לשוב לאותו מקום כבא בתוך שלו...

(1) אסתר בר חי, 21/1/2010 09:40

פרעה כבוחר חופשי

המאמר כתוב בצורה מקסימה ושימושית, ממש זיכוי הרבים, גם מרתק וגם עונה תשובות ברורות תודה רבה לרב הכותב, אשתמש בזה ללימוד בשיעורים...

 

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub