רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

פרשה ולִקחה

שמחה על אם הדרך

ויצא (בראשית כח:י-לג:ג )

מאת Tzvi

שם, על אם הדרך, בין באר שבע לחרן, עמד יעקב והתפלל לאלוקיו. זה עתה נעור – כולו השתאות – מחלום הסולם המופלא, בו עלו מלאכים וירדו, והאלוקים ניצב מעליו.

ואז, נסער כולו ונרעש מן המראה, ובטרם ימשיך בדרכו, שטח את תחינתו לפני אלוקיו: "אם יהיה אלוקים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש ושבתי בשלום לבית אבי והיה ה' לי לאלוקים" (בראשית כ''ח, כ').

ארבע מילים מתוך בקשתו כובשות היום את תשומת לבנו. להן נקדיש את המחשבה והעיון:
"לחם לאכול ובגד ללבוש". זהו השיא החומרי אליו שאפה רוחו באותו רגע מיוחד. כלומר, בעודו בתפילה בפני האלוקים הכל יכול, בהתחננו על עתיד חייו, העלה בפניו את בקשת המינימום ההכרחי, הנדרש לקיום הבסיסי עלי אדמות. לא עושר ביקש, לא בית מהודר, לא טפטים, לא חליפות אופנתיות, או מעדני מטבח צרפתי למשל – רק "לחם לאכול ובגד ללבוש".

נשמע קצת מוזר. כלום היו אלו פסגת חלומותיו של יעקב, האב השלישי של אומתנו? האם לא היו לו שאיפות בחיים? וכי לא רצה "להגיע למשהו"?

כלל נקוט בידינו: אם מדגישה התורה פרט מסוים, ללמד הוא בא. אם היא מצטטת את אחד מ"גיבוריה", את אישיותו היא רוצה לחשוף לנגד עינינו.

כך הוא גם במקרה תפילתו של יעקב. גם כאן מבקשת התורה לאלפנו בינה. על ידי ציון מילות הבקשה שבתפילתו, מבליטה היא בפנינו פן חשוב ובסיסי באופיו של אחד ממייסדי האומה. פן עקרוני, אותו היא רוצה להנחיל לכל צאצאי העם העברי, האמור לצאת מחלציו.

בתחילת דרכו של יעקב, כאדם העומד ברשות עצמו, אנו מתוודעים אל גישתו לחיים. ביום בו הוטל אל מערבולת החיים על מאבקיה הקשוחים וחסרי הרחמים, מלמדנו יעקב מהו העיקר אליו צריך לשאוף. בפתח התקופה – אותה עתיד הוא לבלות בחברת נוכלים ורמאים שעיניהם לבִצעם – מציגה התורה את המתכון להצלחה בסבך החיים, את המתכון אותו הבין יעקב. היא מסירה את הלוט מעל מודל נשמתו של אבינו יעקב, למען נראה את המטען הרוחני, אותו נטל עמו, בצאתו למסע הגלות, המאבקים והנפתולים. זהו מטען המתמצה בשתיים: באמונה בסיסית באלוקים, אמונה חזקה כצור חלמיש ובהסתפקות במועט.

במילים הבאות ליווה אחד מגדולי הפרשנים את יעקב, שעה שצעד בדד, בדרך היורדת לחרן:

"זאת שאלת הצדיקים מאת השם. לא ישאלו על המותרות. רק הדבר ההכרחי בלבד, שאי-אפשר לו לאדם שיחיה בלעדו" (רבנו בחיי על התורה).

מדוע? האם זה סימן לחובת ההתנזרות ממנעמי החיים? האם אוסרת היהדות את ההנאה? חלילה וחס! ההיפך! ועל כן היתה בקשת הצדיק רק ללחם.

ממשיך הפרשן הנ''ל ומסביר:

"כידוע שנטיית האדם אחרי מותרות גורמת לו מהומות רבות. על כן, כל איש הירא את השם – ראוי לו שיהיה שמח בחלקו, שיסתפק במועט, ושלא יתאווה במותרות, וייטב לבו ביראת השם".

פירוש לדבריו:

אי הסתפקות האדם במה שיש לו יוצרת את המתחים בקרבו. מתחים, המושלכים, לאחר מכן, על כל הסובב אותו. הרדיפה הבלתי פוסקת והמתישה אחרי ההישגיות, כדי "להגיע למשהו", פוגמת ביכולת לשמוח בחיים. היצרים שולטים באדם ומוליכים אותו באף. הקנאה המרירות וחוסר השבעה רודפים אותו ואחריו. "גורמת לו מהומות רבות" – כדברי הפרשן.

ועל כן, יעקב, שרצה לשוב לביתו בשלום, התפלל לאלוקים שיזכה אותו בברכת ההסתפקות במועט, ויזכה ללחם לאכול ובגד ללבוש ותו לא!

אך האם נכון לנהוג כך? האם אסור לשאוף לרווחה כלכלית? וכי אין דרישת ההסתפקות במועט דוחפת לניוון האדם, לחוסר יצירתיות? האם חוסר המוטיבציה להישגים אישיים, אינה מנמיכה את קומת האדם כיוצר, ככובש, כשואף וכמנצח? כלום היינו בימינו נהנים מברכות הציוויליזציה, לולא שאיפתם הבלתי נלאית של מיליוני בני אדם להצליח, להשיג ולדחוף קדימה?

אם זו השאלה, הרי שצעדו של יעקב לא הובן.

תשוקת ההישגיות לא נבלמת על ידיו. השאיפה להצלחה – תכונת יסוד היא באדם ואין לדכאה, כי אם לכוונה. יעקב ביקש לכוונה לאפיק הנכון, לאפיק נעלה יותר. דווקא משום שהכיר בעצמת יצר השאיפה, ביקש רק לחם לאכול ובגד ללבוש. כפי שאמר בתפילתו-בקשתו: אם יהיה לי רק לחם לאכול ובגד ללבוש, אזי – "יהיה ה' לי לאלוקים" (שם כ''א).

אם אסתפק – אמר יעקב – במעט החמרי המוענק לי, אם לא אראה באיסוף צעצועים גשמיים ככסף, הנאות וכדומה חזות הכל, אזי – תוכל תכונת השאיפה הטמונה בקרבי להצמיח תוצאות מבורכות ביותר, לי ולעולם. היא תבוא על סיפוקה ברכישה מתמדת של נכסים רוחניים. רצון ההישגיות יופנה משאיפה להגיע "למשהו" לשאיפה אל הכל. אל קניית הדעת, אל השלמת האישיות והעלאתה מעל קטנוניות החיים האפורים. המאבקים האישיים יוקדשו, לא להשגת תוספת היוקר, כי אם למאמץ עיקש ומתמיד לשיפור ההתנהגות ולבניית הנשמה, נשמת האדם, במלכותו של האלוקים, על כל תוצאותיה לחברה האנושית. כאן על פני תבל זו.

הוא הכלול בתפילתו הקצרה של יעקב: העדפת הנצחי על פני החולף, הרוחני על פני הגשמי, חיפוש אחר האושר בפנים הלב, ולא במה שמחוץ לאדם.

פרשננו הדגול מוסיף הערה חשובה לדברי הסברו:

אנו רואים בעינינו את סדר העולם והנהגתו, שהוא בחכמה עמוקה ונפלאה. הקב''ה מזמין לבריותיו וממציא להם הדבר ההכרחי. ומה שהוא מוכרח יותר, מצוי יותר. ומה שאינו מוכרח כל כך, כעניין המרגליות ומיני אבנים יקרות, אינם מצויים כל כך בעולם. אבל המזון שהוא מוכרח יותר מצוי... והמים שהם מוכרחים יותר מהמזון, מצויים יותר. והאוויר, שהוא מוכרח יותר ממים, לא תמצא מקום ריק מאוויר. למדת, שהדברים המוכרחים מצויים יותר בעולם. ועל כן, שאל יעקב לחם לאכול ובגד ללבוש, שהוא דבר המוכרח. ושאל מדת ההסתפקות, ולא שאל המותרות שהתורה מואסת בהן" (שם).

הסתכלות מעניינת: האוויר הוא היסוד הנצרך ביותר לקיומו הפיזי של האדם, והנה הוא גם המצוי ביותר. והוא ניתן על ידי הבורא בחינם, בשפע בלתי נדלה. המים – מרכיב נוסף החשוב לקיומנו, מצויים אף הם בשפע, אולם בכמות פחותה מזו של האוויר. וזאת ביחס להכרחיותו, לאפשרות החיים עצמם. המזון – מצוי כבר פחות. האדם יכול להתקיים ימים רבים בלי אוכל, אם אוויר ומים מצויים לו בשפע. את המזון כבר קונים בחלקו בכסף מלא. אבל, יכול האדם בהחלט להתקיים עד יומו האחרון בלי מרגליות ויהלומים. אלו מצויים מעט מאוד, עולים ממון רב ואינם בהישג כל אחד, כי הם לא נחוצים לנו במיוחד.

התבוננות זו, במבנה העולם, מחזקת את פילוסופיית ההסתפקות היהודית (להבדיל מתיאוריות ההסתפקות, המתנזרות מן העולם), שיעקב ביטא אותה כאן לראשונה.

מי שניחן במבט כזה על החיים, זכה, ובידו אמת המידה הנכונה להערכה אובייקטיבית את הקורות אותו. השקפת עולם זו משחררת אותו מן התוחלת והשעבוד למאורעות חולפים. אינו עבד לנסיבות המשתנות, ואינו אסור באזיקי הקנאה והכאב למראה הצלחת הזולת. בן חורין הוא ברוחו, שמח וטוב לב. כמו יעקב באותו יום שנאמר בו:

"וישא יעקב רגליו" – "לעולם רגליו של אדם נושאין אותו. ויעקב נשא את רגליו? אלא מלמד שנעשה קל מרוב השמחה שהיה לו" (מדרש אגדה).

שמחת השמח בחלקו.

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן