לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




בהר-בחוקתי(ויקרא כה:א-כז:לד)

על חוקים, שכלול ומנוחה

 כששחקן מצטרף לקבוצת ספורט, הוא חותם על חוזה. גם כשסוגרים עם קבלן על שיפוץ, יושבים לכתוב חוזה. מה ההבדל בין החוזים האלה לבין התורה? בשבת ייקראו בבית הכנסת את פרשת "בחוקותיי", שם אנחנו מתבקשים ללכת בחוקות התורה ("אם בחוקותיי תלכו", נאמר שם). לפי פרשנים רבים, שמה של הפרשה מלמד אותנו הרבה: המילה "בחוקותיי" קשורה למילה חקיקה. אם כותבים על דף בדיו, הכתב נפרד מהחומר שעליו הוא נכתב. יש דף ויש דיו. אבל אם חוקקים אות בסלע – היא הופכת לחלק בלתי נפרד ממנו. החקיקה הופכת את האות והסלע למעשה לדבר אחד, אחרי תהליך של אחדות והתמזגות. המילה "בחוקותיי" מזכירה לנו: כשם שאי אפשר להפריד בין האות החקוקה באבן לבין האבן עצמה – כך התורה צריכה להיות חקוקה בלב. היא צריכה להתמזג איתנו, מתוך הזדהות ורצון ושמחה, ולא כרשימת חוקים אפורה ומשעממת וחיצונית לנו. זה לא חוזה שכירות.
Image may contain: outdoor

הנה קטע פשוט אבל עמוק שכתב הרב אהרוני ברנשטיין על המילים שמופיעות בפרשה – "אֶת-שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ":

 ניו יורק. רכבת תחתית, מכוניות, מטוסים, אלפי משרדים, אזורי תעשייה, היי טק, בורסה, מניות. כולם רצים באטרף אל העושר, אופק אביך נראה מבעד לגורדי השחקים. תקשורת, פרסומות, טכנולוגיה, קוקה קולה, סיגריות.
 אי שם במזרח. מנזר נסתר בלב יער שיד אדם לא נגעה בו. דיבור שקט, מבט שלו, רוחניות. אין לאן לרוץ, אין צורך להגיע. אורז, מי מעיין קרים, שמיים נפלאים, אוויר צלול, דממה, ויפאסאנה. ילדים רעבים, מחלות, זיהומים, אנשים מביטים לך לתוך העיניים.
 
תרבות המערב מקדמת את העולם אל מדע וטכנולוגיה מפותחים מתוך חשיבה מאומצת ותחרותית – אבל מזניחה את הטבע והפשטות. תרבות המזרח חיה את הטבעיות האותנטית, מואסת בשכלול, מעדיפה רוח ולא חומר. היהדות מכירה בשתי האמיתות ומנסה למקם אותן נכון, לאזן. העולם צריך להתפתח ולהשתכלל בימי החול והעשייה. העולם זקוק למנוחה, לתמימות ולפשטות בימי השבת. ששת ימים תעשה מלאכה – וביום השביעי יהיה לכם קודש, שבת שבתון".

ועוד משהו יפה על השבת:

מה אתם רואים בתמונה שבראש המאמר? 
הנה ההסבר של היוצר, הרב ניר מנוסי: 

"זה תרשים שממחיש את מהות השבת בעיניי. מי שמפרק את היצירה לגורמים רואה הרבה 'לא'. מי שמסתכל על היצירה באופן כולל, הוליסטי, רואה שנוצר 'כן' עם סימן קריאה. מדובר בשני צדדים של אמת אחת, וזה סוד השבת. ההגבלות, האיסורים וההימנעות ממלאכה יוצרים את מהות השבת. ברגע הראשון רואים הרבה 'לא' קטנים (ואגב יש פה 39 'לא', כמניין המלאכות האסורות בשבת). אבל אם מכווצים את העיניים, כאילו מסתכלים למרחק, הם נעלמים ורואים רק כן. זו הסתכלות לטווח רחוק, כי מעבר לאיסורים ולקשיים הקרובים – הצמצומים הרבים האלה הם שמאפשרים לנו ליצור את הכן הגדול".

18/5/2017

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub