לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




אמור(ויקרא כא-כד)

דע מאין באת

 בתחילת פרשת "אמור" התורה נותנת הוראות מיוחדות לכהנים.

כמה פעמים מאז הבוקר כבר נתתי לילדים שלי הוראות? קשה לספור. רש"י מסביר בתחילת הפרשה שהאמירות האלה נועדו "להזהיר גדולים על הקטנים". כלומר, שהגדולים (הכהנים, המחנכים) יזהירו את הקטנים (התלמידים, הילדים). פשוט יסבירו להם מה לעשות. 
 
הביטוי הזה, "להזהיר גדולים על הקטנים" הוא שכיח מאוד במקורותינו, אבל לפי אחת הפרשנויות, המטרה היא לא רק להזהיר מלשון אזהרה, אלא גם מלשון זוהר. להזהיר זה לא רק להגיד "נו, נו, נו!" או "תעשה את זה כבר!" או "אני מזהירה אותך"... להזהיר זה גם לזהור, להאיר, להשפיע דרך דוגמה אישית, אהבה ורוח חיובית, זוהרת. "להזהיר גדולים על הקטנים" זה אומר שהקטנים פשוט ייראו אצל הדור שמעליהם המון זוהר וטוב, וממילא – ההוראות יעברו אליהם הלאה.

רעיון יפה ויסודי שגיליתי רק אתמול:

לפני כל ההוראות – התורה גם פונה אליהם באופן מיוחד. "ויאמר השם אל משה: אמור אל הכהנים בני אהרון, ואמרת אליהם". שימו לב לביטוי "אמור אל הכהנים בני אהרון" – עוד לפני שהכהנים שומעים מה הם צריכים לעשות, הם שומעים שהם בני אהרון. המוצא, הייחוס, התחושה שכל אחד מהם הוא "בן אהרון", בנו של אהרון הכהן, נכנסת להם ללב – ועכשיו אפשר גם להתחיל לדבר על העבודה שלהם. קודם צריך לדבר על מעלתם, שירגישו חשובים ויקרים, בני מלכים, שיזכרו מי הם – ואז הם גם יקשיבו להוראות ולתפקידים.
 מצאתי את הפירוש הזה בספר של הרב דב בערל ויין, והוא נכון כמובן לא רק לגבי הבנים של אהרון אלא לגבינו. המסר של הפרשה הוא – אמור אל עצמך: אני בן של אברהם, יצחק ויעקב, שרה, רבקה, רחל ולאה.

10/5/2017

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
 

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub