לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




תזריע(ויקרא יב-יג)

איזה סוג דיבור דיברת?

והיום – מדברים על הדיבור עצמו. (הנושא המרכזי בפרשנות של פרשות "תזריע" ו"מצורע"):

קטע נפלא של הרמב"ם על הנושא המרכזי בפרשות השבוע – המילים שיוצאות מפינו. "ואני אומר כי הדיבור יתחלק לחמישה חלקים", כותב הרמב"ם, ומציג חמש קטגוריות של דיבור: מצווה, אסור, מאוס, רצוי ורשות. וכך הוא מסביר ומגדיר:

* המצווה – קריאת התורה ולימודה והעיון בה (יש עוד מצוות רבות שנעשות על ידי דיבור: תפילה, ברכת המזון, וידוי ביום כיפור, סיפור יציאת מצרים).

* האסור – עדות שקר וכזב ורכילות ומלשינות וקללות וניבול הפה ולשון הרע.

 * המאוס – אין בו תועלת לאדם עצמו, כרוב סיפורי ההמון במה שאירע ומה שהיה, ואיך מנהג מלך פלוני בארמונו, ומה הייתה סיבת מותו של פלוני, או עושרו של פלוני, וזה נקרא אצל החכמים שיחה בטלה, והחסידים משתדלים מאוד להתרחק מדברים אלה.

 * הרצוי (או האהוב) – הדיבור בשבח המעלות השכליות והמידתיות, ובגנות המגרעות, והערת הנפש למעלות בסיפורים ובשירים, והרחקתה מהמגרעות באותן הדרכים עצמן. וכן לשבח המעולים ולהללם במעלותיהם כדי לחבב הנהגותיהם בעיני בני אדם וילכו בדרכם, ולגנות הרעים במגרעותיהם כדי להמאיס מעשיהם. ויש אשר יקרא זה החלק – דרך ארץ.

 * הרשות (או המותר) – הדיבור במה שנוגע לאדם במסחרו ופרנסתו ומאכלו ומשתהו ומלבושו ושאר צרכיו. וזה רשות, איננו רצוי ואיננו מאוס.

בעצם, אנחנו אומרים ושומעים וקוראים מיליוני מילים, כמעט בלי אבחנה. הקטע הקצר הזה הוא "מפת דרכים" בתחום.

איך סגנון הדיבור שלנו יכול להשפיע על מצב הרוח? ומי בכלל מסוגל לשלוט במה שהוא אומר? הנה קטע קצר ומקסים שכתב ד"ר יחיאל הררי על השליטה בדיבור (הנושא המרכזי בפרשנות של פרשות "תזריע" ו"מצורע"):

הרהורים רעים ומחשבות זרות, טורדניות ולא רצויות, נקראים גם "צרת נפש". אחת הדרכים להיפטר ממחשבות אלה עוברת בשמירה על הדברים היוצאים מהפה, שכן "בדיבור יוצא כל עומק הרע שבנפש הבהמית לגילוי", כפי שמוסבר בכתבי האר"י. לעומת זאת, בדיבור חיובי, דיבור בקדושה, מתגלה עצם הנפש ועומק הטוב שבה. על כך אומר המלך שלמה בספר משלי: "שומר פיו ולשונו, שומר מצרות נפשו".

ובסוף התפילה נוהגים להתפלל בדיוק על הנקודה הזו. כשחוזרים מהתפילה אל חברת בני האדם, מוסיפים בקשה קצרה לשמירה על הדיבור הנכון: "אלוקי, נצור לשוני מרע, ושפתותי מדבר מרמה, ולמקללי נפשי תידום, ונפשי כעפר לכל תהיה".

חודש טוב.

ואיך סגנון הדיבור שלנו יכול להשפיע על מצב הרוח? ומי בכלל מסוגל לשלוט במה שהוא אומר? הנה קטע קצר ומקסים שכתב ד"ר יחיאל הררי על השליטה בדיבור:

הרהורים רעים ומחשבות זרות, טורדניות ולא רצויות, נקראים גם "צרת נפש". אחת הדרכים להיפטר ממחשבות אלה עוברת בשמירה על הדברים היוצאים מהפה, שכן "בדיבור יוצא כל עומק הרע שבנפש הבהמית לגילוי", כפי שמוסבר בכתבי האר"י. לעומת זאת, בדיבור חיובי, דיבור בקדושה, מתגלה עצם הנפש ועומק הטוב שבה. על כך אומר המלך שלמה בספר משלי: "שומר פיו ולשונו, שומר מצרות נפשו".

ובסוף התפילה נוהגים להתפלל בדיוק על הנקודה הזו. כשחוזרים מהתפילה אל חברת בני האדם, מוסיפים בקשה קצרה לשמירה על הדיבור הנכון: "אלוקי, נצור לשוני מרע, ושפתותי מדבר מרמה, ולמקללי נפשי תידום, ונפשי כעפר לכל תהיה".

 חודש טוב. 

28/4/2017

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
 

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub