לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




בראשית(בראשית א:א-ו:ח)

להתחיל מבראשית

ממש אחרי הכל,

אחרי הדבש, התפוח, השופר ובגדי הלבן

אחרי הסוכהאחרי השמחה בבית הכנסת עם ספרי התורה והדגלים

יום אחד יש לנו להתאושש, להתארגןואנחנו מוכנים להתחיל מבראשית.

 

אחרי התוהו ובוהו של החופשה הגדולהאנחנו מוזמנים לשבת בגן עדן,

של החגים.

מאירים, משמחים ומרוממים,

וכל כך משפחתיים,

ויש בהם הרבה מהחיים 

ממש כמו העץ שצמח בגן עדן,

"ועץ החיים בתוך הגן" (בראשית ב:9)

וגם אם נרצה מאוד, לא נוכל לאסור את החג בעבותים

ואנחנו קמים בבוקר שאחרי, אל חיי החולין והשגרה 

כדי לדעת טוב ורע וכדי לחבר שוב בצורה מדוייקת את הרוח אל הגשם.

 

"וייצר ה' אלוקים את האדם עפר מן האדמה,

ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה" (בראשית ב:7)

האדם נוצר עפר מן האדמה כמו בעלי החיים, אך אלוקים נפח באפיו נשמת חיים,

ואז היה לנפש חיה,

יסודה של כל נפש מהעפר וסופה אל העפראך באדם יש משהו נוסף ,

יש בו משהו מרוחו של האלוקים.

 

אדם הושם בגן עדן,

והורשה לאכול ולהתענג "מכל עץ נחמד למראה וטוב למאכל" (בראשית ב:9)

חוץ מפרי אחד-

פריו של עץ הדעת טוב ורע.

המילה 'וייצר'- כתובה עם שני "י'": שני יצרים.

האדם מופיע תמיד בדמות כפולה

יש בנו מאור השכינה ויש בנו מכוח החומר,

 

השאלה הגדולה היא למה אנו נותנים מקום בכל רגע נתון,

גם אדם גדול עודנו ברשות האדמה וגם באדם השפל קיים הזיק האלוקי,

גם הגדול שבמעשי היצר הטוב קדמה לו מלחמה.

 

בעלי החיים פועלים מתוך אינסטינקט: מה שנראה נחמד טוב ויפה למאכל,

מה שמשרת את הצרכים שלהם יהפוך לנחלתם,

 

סודו של גן עדן טמון בהגבלה, וביכולת לפעול בניגוד לאינסטינקט.

הפעולות שלנו צריכות להיעשות מתוך הכרה, לא מתוך דחף,

ולא כל מה שנראה נחמד הוא גם טוב ונכון.

האיסור יוצר מעשה שנובע מתוך ערך מוסרי ולא מרצון ביולוגי,

הנשמה זוכרת את הזמן הקצר הזה שהיה בגן עדן, טרם המעידה

ולכן הגעגועים אל היפה והטהור, קיימים בנו.

בכל פעם שנעבור ליד העץ האסור ונחליט מחדש החלטה חופשית לא לטעום מהפרי למרות החשק,

תטעם נשמתנו את טעם האיפוקשיוצרת בתוכנו מימדים חדשים,

והניצוץ האלוקי שבנו יהפוך ללהבה.

 

 

בשנה שעברה שלוות גן העדן של החגים הופרה

ויד זדונית נטלה את החרב המתהפכת,

וקצרה בשטניות חיים של יופי ותום.

כערבות חבוטות התהלכנו ביום הושענא רבא,

כשחייהם של נעמה ואיתן  נגדעו בשומרון,

ונחמיה ואהרן נרצחו בירושלים.,

רק שלא ידענו אז עד כמה אנו צריכים לבקש הושיעה והצליחה,

 

 

כאשר העריב אותו יום  שמנו לב

שצִלתה של הסוכה, מרובה מחמתה.

זה מלמד אותנו שמעבר למה שגלוי לעיניים, מעבר למה שניכר באור החמה – 

יש עוד מרחבי חיים עצומים, שנמצאים בצל, בסתר, מתחת לפני השטח,

ושהעיקר סמוי מן העין,

 

הסוכה היא לא רק מקום בו אנחנו חוגגים שבעה ימים של חג

דפנות העץ של הסוכה ותקרת הענפים,

קישוטי הנייר הנוצצים,

מלמדים אותנו על ארעיות חיינו,

מלמדים אותנו לסגל לעצמנו את האפשרות להשתנות ולהתפתח,

כי כאן אין נצח, הכל ארעי ובר חלוף,

 

ותמיד תמיד לזכור, שאפשר להתחיל מבראשית,

ולהתגעגע אל זיכרון גן העדן.

 

27/10/2016

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub