לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




פקודי(שמות לח:כא-מ:לח)

על אומנות, יום האשה ופרשת השבוע

הרב קוק אמר את הדברים הבאים יותר ממאה שנים לפני ועידת התרבות של עיתון "הארץ". הטקסט קצת קשה, אבל מרתק. הדברים עוסקים באומנות, שהיא גם הנושא המרכזי בפרשת השבוע ("פקודי"), שמתארת כמעט כולה יצירת אומנות – המשכן.

"הספרות, הציור והחיטוב (פיסול) עומדים להוציא אל הפועל כל המושגים הרוחניים המוטבעים בעמקי הנפש האנושית", כותב הרב קוק. "וכל זמן שחסר עוד אף שרטוט אחד הנגלה במעמקי הנפש החושבת והמרגשת שלא יצא אל הפועל עוד יש חובה על מלאכת המחשבת להוציאו". כלומר: האומנות אמורה לבטא את כל מה שמסתתר בעומק הנפש, ואם יש רגש אחד שעוד מתחבא שם – צריך לטרוח ולבטא אותו.

וכאן מגיע ה"אבל". בנפש יש טוב ורע, דברים גבוהים ונמוכים. האם הכול-הכול חייב לצאת החוצה? האם האומן חייב לבטא כל מה שבא לו?

הרב ממשיך כך: "מובן הדבר מעצמו שרק אלה האוצרות, שבהתפתחותם הם מבשמים את אוויר המציאות, טוב ויפה לפתח... אותם הדברים הגנוזים שקבורתם הוא ביעורם, עליהם מתוקן היתד... לחפור ולכסות, ואוי לו מי שמשתמש ביתד זו לפעולה שכנגדה, למען הרבות באשה (סירחון)".

כלומר: דברים שמבשמים ומרוממים ומנסים לתקן את המציאות – הם בעלי ערך. אך יש דברים שעדיף לקבור, לגנוז ולקבור. אוי לו למי שמתעסק אך רק בזבל שיש בנפשו, שוב ושוב, יומם ולילה, ורק מרבה סירחון בעולם.

הדברים נאמרו בשנת תרס"א (1900), ונראו לי רלבנטיים מאוד היום בתשע"ו (2016)

ולכבוד יום האישה הבינלאומי שחל השבוע. בפרשה – יום חנוכת המשכן. הרבי מלובביץ' הרחיב בפירושים שלו על חלקן הגדול של הנשים בבניית המשכן. התורה הרי מספרת שוב ושוב על "כל אישה חכמת לב" או "כל הנשים אשר נשא ליבן אותנה בחוכמה". יש פה שילוב מיוחד בין חכמה ללב, ויש הרבה פעילות נשית סביב המפעל הקדוש הזה ששמו המשכן.

הרבי מדגיש שתי נקודות: ראשית, הגברים רק הביאו חומרים למשכן, אבל לא תפרו בפועל. זה לא ש"תפקידה של האישה לתפור" אלא – כי רוב האנשים חטאו בחטא העגל, ואילו הנשים לא חטאו בחטא העגל.

כלומר, הגברים נחשבו פחות נאמנים ומתאימים לעסוק במלאכה החשובה הזו, אחרי שחטאו בחטא של עבודה זרה, ואילו הנשים – היו ברמה רוחנית גבוהה יותר, ועשו את המלאכה הזו לשם שמיים.

הנקודה השנייה שהרבי מלובביץ' מציין היא שהיו מלאכות של אומנות במשכן שהנשים יזמו בעצמן, בלי שמישהו ציווה עליהן. כלומר, היה להן כישרון אומנותי, והן מייד רתמו אותו למשכן. הרבי מדגיש שיש כאן הוראה לנשים ולגברים כאחד: אם יש לאדם חושים וכישרונות מיוחדים – עליו לנצל אותם לטובה. ליזום מעצמו פעולות חיוביות. או בלשונו: "לעשות את העולם כולו משכן של טוב ואמונה".

(בתמונה: הרבי בשיחה רב-גילאית על תפקיד הנשים ביציאת מצרים)

מתוך https://www.facebook.com/SivanRahavNews/

8/3/2016

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
 

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub