רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

פרשה משפחתית

פרשה משפחתית תזריע

תזריע (ויקרא יב-יג )

מאת נתנאל ספרן

לכל אדם יש באמתחתו נשק סודי ומיוחד – כוח הדיבור. היהדות מלמדת אותנו, שדיבור ראוי, ללא רכילות, ללא הוצאת דיבה ו'שם רע' על אחרים (גם כאשר זוהי האמת) – הוא לא רק הדבר הנכון לעשות, אלא גם הדרך הטובה ביותר להגן על עצמנו ועל הזולת, מפני כל מיני סכנות ונזקים רוחניים.

פרשת השבוע שלנו מלמדת, כיצד בימים עברו, היה הקב"ה נותן לבני האדם אזהרה מיוחדת, שמטרתה לאותת להם, מתי הם מדברים באופן שאיננו ראוי. כך הייתה להם היכולת לתקן את התנהגותם השלילית, לפני שתיגרמנה תוצאות הרסניות יותר. אולם בימינו, אנו נאלצים לסמוך רק על עצמנו ועל כושר השיפוט שלנו, לגבי המילים שיוצאות לנו מהפה. עלינו לעשות כל מאמץ בכדי להשתמש ב'נשק הסודי' שלנו – בלשון ובדיבור – רק למטרות טובות, לומר רק דברים טובים ובדרך זו 'להזמין' רק דברים חיוביים אל תוך חיינו.


בסיפור שלנו נראה, כיצד ילדה אחת לומדת סוד חשוב מאד, לגבי כוח הדיבור.

"כאב שיניים"

לפעמים יוצא לנו לפגוש אנשים במקומות הכי מוזרים והכי לא-צפויים שיש. לדוגמא, מי היה מאמין, שמרפאתו של רופא השיניים, תהפוך למקום בו מתרחשת פגישת מחזור כיתתית? אני בוודאי שלא העליתי זאת על דעתי, כשישבתי ביום רביעי שעבר בחדר ההמתנה של ד"ר קושניר, רופא השיניים שלי.

למרות שמאד כאבה לי השן, המוסיקה הנעימה שהתנגנה לה ברקע הצליחה ממש להרגיע אותי והתחלתי לעיין באחד מהעיתונים הרבים שהיו מונחים לפני, כדי להעביר את זמן ההמתנה. לפתע שמעתי קול מוכר, הפונה אל פקידת הקבלה של המרפאה. הרמתי את עיני ובאותו הרגע נתקלתי בתזכורת חזקה מן העבר.

"שרה לוי! זאת באמת את?!", קראתי בהתרגשות. חברתי הוותיקה לספסל הלימודים הפנתה את מבטה לכיווני ולאחר מספר שניות בהן ניסתה בכל כוחה לזהות אותי, ראיתי שה'אסימון נפל לה'. היא חייכה לעברי חיוך כל כך רחב ומאיר פנים, עד שכבר התחלתי לתהות מה היא בכלל עושה במרפאת שיניים – עם שיניים כאלה לבנות ויפות.

"הי, אפרת!", היא אמרה. "אני לא מאמינה!. מה, חזרת לגור פה במרכז העיר?".

צחקתי בקול. "לא, אין סיכוי. בסך הכל הגעתי הנה לטיפול אצל רופא השיניים שלי. אימא שלי תמיד אומרת, שאם כבר מצאת לעצמך רופא שיניים שאת מרוצה ממנו, לעולם אל תוותרי עליו, גם אם את חייבת לחצות חצי מדינה בכדי להגיע אליו".

התיישבתי בשמחה ליד חברתי הותיקה, שלא התראתי אתה לפחות שנתיים והנחתי בצד את חומר הקריאה שהיה בידי. היה לי ברור, שהרכילות העסיסית מהשכונה הישנה שלי, תהיה הרבה יותר מרתקת מכל מה שהעיתון יכול היה להציע לי.

שרה הגיעה הנה רק לבדיקה וניקוי אבן ומאד שמחה לראות אותי. היא דיברה בהתלהבות על מזג האוויר, על חומר הלימודים שלה בכיתה ועל ספרים שונים שמצאו חן בעיניה. אך בכל פעם שהזכרתי שם של מישהו, שלמד אתנו בימים ההם וניסיתי לברר את החדשות ה'חמות' לגביו, אפרת נראתה כאילו היא מרגישה מאד לא בנוח וניסתה מייד להחליף את נושא השיחה. הייתי מאד מבולבלת, מה בדיוק קורה פה?

לבסוף, כבר לא יכולתי להתאפק יותר. "שרה, את אולי מסתירה ממני משהו?", התפרצתי עליה.

לבסוף, כבר לא יכולתי להתאפק יותר. "שרה, את אולי מסתירה ממני משהו?", התפרצתי עליה. "אני מחכה כבר תקופה מאד ארוכה לשמוע קצת רכילות עסיסית וכעת כל מה שאת מספרת לי, זה רק שכולם בסדר?".

חברתי הביטה בי ואמרה לי דבר שאני חושבת שלעולם לא אשכח. "אממ.. תראי, אפרת, לאחרונה קבלתי על עצמי החלטה חדשה. החלטתי להשתדל, שלא לדבר כל כך הרבה על אנשים אחרים. נראה לי שכמעט תמיד, בדרך כזו או אחרת, נפלט לי משהו שעלול להביך או לפגוע באותם אנשים, אז אני פשוט מוצאת לעצמי דברים אחרים, פחות מסוכנים, עליהם אוכל לדבר ללא כל חשש".

תשובתה הותירה אותי עם פה פעור לרווחה, עד כדי כך, שכמעט שכחתי מכאב השיניים שכל כך הציק לי רק דקות אחדות קודם לכן. הרגשתי קצת מאוכזבת על שלא אצליח לקבל שום מידע 'פיקנטי' על ילדי הכיתה שלי, אבל אני מניחה שהצלחתי להבין את המסר שלה. הרי זה ברור, כל רכילות שבאמת מעניינת אותנו, יש בה לפחות שמץ קטן של 'לכלוך' או דברים שליליים.

אבל עדיין היה דבר אחד שלא הצלחתי להבין... "שרה, למה את בדיוק מתכוונת, כשאת אומרת 'לדבר על דברים מסוכנים'?", שאלתי אותה.

"אני מתכוונת לזה, שכאשר אנחנו מתאפקים ולא אומרים דברים שליליים על אנשים אחרים, הקב"ה מזמן המון דברים טובים – אל תוך חיינו, אל תוך חייו של האדם שמקשיב לדיבורים שלנו וגם לתוך חייו של אותו אדם עליו החלטנו,שלא לדבר. לדעתי זה בהחלט שווה את המאמץ הדרוש בכדי לוותר על קצת רכילות עסיסית. את לא חושבת כמוני?".

מובן שלא יכולתי להתווכח אתה בנקודה הזו. "מה, את כבר ראית איך זה ממש משפיע לטובה על אנשים?", שאלתי אותה.

שרה חייכה. "אני לא יכולה להיות לגמרי בטוחה, אבל אני בהחלט יכולה לומר, שמאז שהפסקתי לרכל ו'ללכלך' על אחרים, אני מרגישה שהרבה דברים טובים קרו לי בחיים. אבל אפילו יותר מזה, אני מרגישה שהפכתי להיות אדם נחמד יותר, טוב יותר".

אולי היו אלה המילים שאמרה שרה, או הדרך בה היא חייכה אלי, אבל איכשהו ידעתי שהיא לגמרי צודקת. ממש ברגע שליטפתי את האזור של השן הכואבת שלי, החלטתי שמעתה והלאה, אנסה לא רק להקפיד על מה שאני מכניסה אל תוך הפה שלי, אלא גם לשמור על מה שיוצא ממנו.


גילאים 5-3

ש: כיצד הרגישה אפרת, כאשר פגשה בחברתה הותיקה?
ת: היא התרגשה לפגוש אותה ושמחה על ההזדמנות לשמוע קצת רכילות עסיסית, אודות הילדים שלמדו איתן בבית הספר.

ש: כיצד היא הרגישה בסוף הסיפור?
ת: היא הבינה, שבאמת עדיף להימנע מדברי רכילות ושלא כדאי לומר דברים שליליים על אנשים אחרים.

גילאים 9-6

ש: מה כל כך נורא בקצת רכילות עסיסית?
ת: אמנם במבט ראשוני, יתכן שנחשוב שאין בכך כל רע; אחרי הכל, אלו רק מילים. אולם עלינו לזכור, שהמילים שיוצאות לנו מהפה, הן בעלות כוח עצום, הרבה יותר ממה שאנו מתארים לעצמנו. המילה המתאימה, מילה שנאמרה בזמן הנכון ובמקום הנכון, עשויה להציל את חייו של אדם ולעומת זאת, מילה שגויה עלולה להרוס את חייו. המילים משפיעות על רגשותינו כלפי הזולת והן עלולות להשאיר עלינו רושם שלא ניתן יהיה להעלים למשך זמן רב, אולי אפילו לנצח. האופן בו האדם בוחר לדבר, חושף בפנינו דברים רבים אודות אישיותו ומשפיע בצורה משמעותית ביותר על אופיו ועל הסובבים אותו.

ש: עד כמה עלינו להשתדל להימנע מלומר הערות שליליות על אנשים אחרים?
ת: הדבר הנכון ביותר, הוא להימנע מכל סגנון דיבור שכזה – אפילו כאשר תוכן דברינו הוא מציאותי, אפילו כאשר כולם כבר יודעים את מה שאנחנו מספרים, אפילו אם אנשים מפעילים עלינו לחץ להמשיך ולספר זאת, אפילו אם אותו האדם עומד ממש מולנו, אפילו כאשר אנו אומרים זאת רק בצחוק, אפילו כאשר אנחנו מדברים רק באופן כללי על קבוצת אנשים מסוימת ואפילו כאשר אותו האדם בעצמו סיפר עלינו דברים רעים בעבר.

גילאים 10 ומעלה

ש: כיצד זה יתכן, ששמירת הלשון עשויה להגן עלינו מפני קשיים וסכנות בחיים?
ת: חוץ מהעובדה, ששמירת הלשון עשויה למנוע מאתנו להיכנס לעימותים ומריבות עם הסובבים אותנו, כאשר אנו מקפידים לשמור על מה שיוצא לנו מהפה, יש לכך השפעה רוחנית חזקה במיוחד. כיוון שהקב"ה מתייחס אלינו בדרך של 'מידה כנגד מידה', כלומר – הדרך בה אנו מתנהגים בעולם שלנו, היא הדרך בה הקב"ה מתייחס אלינו בעולמו – יוצא מכך, שאם נמנע מלומר דברים שליליים על אנשים בעולם שלנו, אזי הרכילות ההרסנית הזו גם לא תפעל כנגדינו בעולם הרוחני. מדובר ברעיון עמוק ורוחני ביותר, אולם הדבר העיקרי הוא לזכור, שאחד הדברים הטובים והיעילים ביותר שכדאי לנו לעשות, הוא להימנע מרכילות ולשון הרע.

ש: לאחר שהצלחנו להבין מדוע רכילות ולשון הרע הם דברים שליליים, האם יש איזה פסול בהאזנה לדברים כאלה שאדם אחר מספר?
ת: במובן מסוים, כאשר אנחנו מקשיבים לדברים שליליים וללשון הרע שאדם אחר מספר לנו, אנו לוקחים חלק במעשה הרכילות עצמו. חוץ מהעובדה, שאנחנו מאפשרים בכך לחברנו להזיק לאנשים שעליהם הוא מדבר, הרי ההקשבה שלנו – ובעיקר העובדה שאנו מאמינים לכל מילה רעה שהוא מוציא מהפה – היא שהורסת את שמו הטוב של האדם עליו מרכלים וכך למעשה נגרם לו נזק. בנוסף לכך, כאשר אנו שומעים דברים מהסוג הזה, אנו למעשה 'מרעילים' לעצמנו את המוח וכך עולים הסיכויים, שאנחנו בעצמנו נדבר כך בעתיד. הדבר הנכון והמוסרי ביותר לעשות במקרה כזה, הוא להימנע לחלוטין מכל סוג של רכילות ולשון הרע, בכל צורה ואופן שנצליח לעשות זאת.

 

 

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן