לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




ויקהל(שמות לה:א-לח:כ)

פרשה משפחתית ויקהל

לפעמים, כאשר אנו מתרגשים מאד מפרויקט חדש העומד בפנינו, יש לנו נטייה לשכוח את הפרטים הקטנים. אך במציאות, הפרטים הקטנים הם אלה שאחראים למעשה על הצלחת האירועים הגדולים והמשמעותיים ביותר.

בפרשת השבוע שלנו, אנו מתוודעים לתהליך הקמת המשכן ("המקדש הנישא" שליווה את בני ישראל במשך שנים רבות), כשהתורה מתארת בפרטי פרטים את כל התהליכים הקשורים בהקמתו. מצוין שם בדיוק מספר החלקים הנחוצים לכל פריט ופריט, גודלם המדויק, החומר ממנו הם עשויים וכן הלאה. במבט ראשון, כל הפרטים הללו נראים שרירותיים וחסרי משמעות. אולם, רק מילוי אחר ההוראות באופן מושלם, איפשר למשכן לממש את ייעודו כמרכז רוחני- עולמי, בו מורגשת נוכחותו של הקב"ה באופן כה מוחשי.

עקרון זה נכון גם לגבי כל שאיפה בחיינו. אם נקפיד לשים לב לפרטים הקטנים, נצליח להגיע בדיוק לאן שרצינו. הפרטים הקטנים הם אותם "ברגים" קטנטנים, בלעדיהם אפילו המכונה המשוכללת ביותר לא תוכל לנוע.


בסיפור שלנו נפגוש ילדה, הלומדת בדרך הקשה על חשיבותם של הפרטים הקטנים.

"מתכון להצלחה או מתכון לכישלון"

"וו'או! העוגיות האלה נהדרות! את באמת הכנת אותן בעצמך?" שאלה אפרת בין ביס לביס את חברתה גלית.

"בטח", אמרה גלית. "וזה אפילו לא היה כל כך מסובך. אני מוכנה לתת לך את המתכון אם את רוצה".

אפרת לא ממש אהבה "מתכונים", משום סוג שהוא, אבל היא הניחה, שהיכולת להכין עוגיות כאלה מדהימות – בהחלט שווה את המאמץ. היא לקחה לידיה מחברת ועט והתיישבה לכתוב את המתכון. גלית הכתיבה לה רשימה, שנשמעה יותר כמו עבודת דוקטורט באוניברסיטה, מאשר מתכון לעוגיות. עד שהיא סיימה לכתוב את המתכון, ידה כבר ממש כאבה, אבל היא עדיין הייתה נחושה בדעתה להכין בעצמה את העוגיות הטעימות האלה.

לאחר כמה ימים, אפרת נשארה לבדה בבית. תחושת רעב תקפה אותה לפתע והיא החלה להעלות בדמיונה את העוגיות הטעימות הללו, כשהן ממש מרחפות באוויר מול עיניה. היא מצאה את המחברת שלה ובצעדים קלים צעדה לכיוון המטבח והחלה אוספת את המצרכים הנחוצים.

בשלב הראשון, היא הקפידה מאד להיצמד בדיוק להוראות. אך עד מהרה איבדה את הסבלנות לכך והחלה לאלתר על פי ראות עיניה ותחושות הבטן שלה.

"הממ... שמן תירס? נו, אני בטוחה שכל שמן זה טוב", חשבה לעצמה והורידה מהארון הגבוה את בקבוק שמן הזית שעמד על המדף.

"אננס מיובש? נו, אני בטוחה שגם אננס מקופסת שימורים יעשה את אותה העבודה. סוכר חום? הממ... הנה, אני פשוט אערבב קצת רוטב סויה עם הסוכר הלבן הרגיל והוקוס פוקוס, יהיה לי פה סוכר חום!"

אפרת החלה לערבב יחד את כל החומרים, פחות או יותר לפי הכמויות שהיו רשומות אצלה במחברת. "אחרי הכל, מי בכלל צריך למדוד כל דבר קטן?" אמרה לעצמה.

היא גלגלה את ה'בצק' שיצרה והכניסה אותו אל התנור. למרות שהמתכון הורה על חום בינוני, אפרת החליטה לזרז קצת את התהליך וחיממה את התנור לחום מקסימלי. היא הרי הייתה רעבה כל כך וככל שהעוגיות יהיו מוכנות מוקדם יותר, כך היא תהיה מרוצה יותר.

היא מיהרה לעבר התנור, שעלו מתוכו עננים שחורים של עשן סמיך והוציאה במהירות את מגש העוגיות שהיה מונח בתוכו.

היא נכנסה לחדרה כדי לקרוא משהו, אבל לאחר זמן קצר חשה בריח מסוים של עשן שהתפשט בבית. אפרת מיהרה בריצה לכיוון המטבח. "אוי לא! העוגיות שלי!" צעקה בקול. היא מיהרה לעבר התנור, שעלו מתוכו עננים שחורים של עשן סמיך והוציאה במהירות את מגש העוגיות שהיה מונח בתוכו.

"כנראה שלא הייתי צריכה להגביר כל-כך את החום של התנור. אבל עדיין, אני רואה שחלק מהעוגיות בכל זאת לא נשרף לי".

אפרת פתחה לרווחה את חלונות הבית בכדי לאוורר אותו מהעשן והמתינה שהעוגיות 'השורדות' יתקררו מעט. "בסדר, עכשיו הגיע הזמן לזלול!". למרות שהעוגיות לא היו דומות בכלל לאלה שהכינה חברתה, היא הייתה בטוחה שהטעם שלהן יהיה זהה. אבל איזו טעות גדולה זו הייתה. היא לקחה ביס אחד מהעוגיות וכמעט נחנקה מהטעם הנורא שלהן.

"איכס! זה ממש נורא!", היא אמרה, והשליכה את העוגיות אל המלונה של הכלב שלה. אבל אפילו הוא לא היה מוכן לטעום מהן. "כנראה שבאמת הייתי צריכה להיצמד להוראות של המתכון שגלית נתנה לי", היא הודתה.

למחרת בבית הספר, אפרת פגשה את גלית לאחר שעות הלימודים. "נו, כבר יצא לך להכין את העוגיות שלי? איך הן יצאו לך?", שאלה גלית בהתעניינות.

אפרת הרימה את ידיה בייאוש ואמרה בחיוך נבוך: "אממ... כן... ולא. ניסיתי להכין אותן, אבל לא ממש הקפדתי ללכת לפי המתכון שלך. בסופו של דבר, זה היה ממש מתכון לזוועה אמיתית".

שתי הנערות צחקקו יחד. גלית נתנה לאפרת אחת מהעוגיות הטעימות שהיו לה בתיק ואפרת החליטה שמעתה ואילך, היא תשתדל תמיד לשים לב לכל הפרטים הקטנים.


גילאים 5-3

ש: האם בזמן שאפרת הכינה את העוגיות, היא חשבה שקיימת משמעות לפרטים הקטנים של המתכון?
ת: היא לא ייחסה לפרטים הקטנים כל משמעות והייתה בטוחה שהעוגיות שלה יצאו טעימות גם אם לא תקפיד על החומרים והכמויות המדויקות שבמתכון.

ש: האם היא שינתה את דעתה בסופו של דבר?
ת: כן, כאשר היא ראתה שהעוגיות לא הצליחו, היא הבינה שיש חשיבות גדולה מאד לפרטים הקטנים של המתכון.

גילאים 9-6

ש: מדוע כל כך חשוב לשים לב לפרטים הקטנים?
ת: למרות שאולי נראה לנו, כי הפרטים הקטנים שרירותיים וקטנוניים, עלינו לזכור שהם מהווים חלק מרכזי ומשמעותי בדרך להשגת המטרה. הפרטים הקטנים מרכיבים למעשה את התמונה הגדולה והכוללת. אם כל הפרטים נמצאים בדיוק במקומם, כל התמונה תסתדר ותיראה מושלמת. ללא הפרטים הקטנים, התמונה תהיה מעוותת. אפרת למדה את הלקח הזה באופן ברור ביותר, כאשר ניסתה לדלג על הפרטים הקטנים במתכון שלה ובסופו של דבר, העוגיות נהרסו כליל.

ש: מדוע בני אדם סולדים לעיתים מהפרטים הקטנים?
ת: פרטים קטנים עלולים להיות קצת משעממים או מעיקים ועשויים לדרוש מאמץ גדול בכדי להשלימם. אבל אם אדם יצליח להרגיל את עצמו להקפיד על הפרטים הקטנים בכל דבר שהוא עושה בחייו, הוא יאמץ לעצמו הרגל מצוין, שיעזור לו להתקדם הלאה בחייו לקראת הגשמת רצונותיו ושאיפותיו.

גילאים 10 ומעלה

ש: האם כאשר אנו מקדישים תשומת לב רבה לפרטים הקטנים, אנו לא הופכים בעצם למשועבדים להם ולמעשה מבטלים בכך את היצירתיות הטמונה בתוכנו?
ת: יתכן ונחשוב כך לעיתים, אך למעשה, ההפך הוא הנכון. ברגע שאנו שולטים בפרטים הקטנים, נגלה שהם פותחים בפנינו דלתות רבות של יצירתיות, שהיו נותרות נעולות בפנינו, אילו היינו נוהגים אחרת. לדוגמא, מוסיקאי שמשקיע מאמצים רבים בכדי להיצמד ליצירה מוסיקלית מסוימת, או לתווים על הדף שמונח מולו, יצליח להשיג לעצמו רפרטואר מוסיקלי הרבה יותר רחב, שבעזרתו יוכל ליצור מוסיקה מקורית משלו. כל עוד לא נראה את הפרטים הקטנים כמטרה בפני עצמה, אלא רק כאמצעי מסוים שאמור להוביל אותנו אל מטרה נשגבת יותר, הפרטים לא רק שלא יחנקו או יחסמו אותנו, אלא להפך, הם ישחררו אותנו לחלוטין.

ש: האם בעולם הרוחניות יש מקום לפרטים הקטנים?
ת: כמובן שיש. למעשה, רוב המצוות מכילות פרטים רבים של פעולות. הסיבה לכך היא, שהעולם הרוחני אינו רק תחום מעומעם בו שום דבר אינו חשוב באמת, אלא הוא מורכב מפרטים מוגדרים וספציפיים, כמעט כמו בעולם הפיזי שלנו. בדיוק כמו פה, כל דבר קטן מקרב אותנו או מרחיק אותנו מהמטרות הגדולות של חיינו. כך גם מעשינו הרוחניים, יחד עם כל הפרטים הקטנים שלהם, מסוגלים לעזור או לעכב אותנו בניסיוננו להתקרב אל הקב"ה.

14/3/2009

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
 

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub