רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

פרשה משפחתית

פרשה משפחתית כי תשא

כי תשא (שמות ל:יא-לד:לה )

מאת נתנאל ספרן

בפרשת השבוע שלנו, אנו למדים על הנזק שנגרם לנו, כאשר אנו ממהרים לקפוץ למסקנות חפוזות. בני ישראל היו בשיאם – הקב"ה הוציאם משעבוד מצרים והעניק להם, במעמד נשגב ועל-טבעי, את המתנה היקרה ביותר שניתנה אי פעם ליציר אנוש – את התורה.

אלא שלא חולף זמן רב מאותו אירוע וכשמשה יורד מהר סיני ולוחות הברית בידיו, הוא מוצא את בני עמו צוהלים ומפזזים סביב פסל מוזהב בצורת עגל! נראה היה כי שכחו לגמרי מחסדי הקב"ה, ממשה רבנו ומהתורה שזה עתה ניתנה להם. כיצד זה יכול היה לקרות?

בטרם עלייתו להר סיני, משה רבנו מבטיח לעם לשוב אליהם בעוד ארבעים יום.

בטרם עלייתו להר סיני, משה רבנו מבטיח לעם לשוב אליהם בעוד ארבעים יום. אך כאשר חולפים הימים ומשה לא מופיע ביום שציפו לראותו (הם התבלבלו בחישוב), במקום להגיב בצורה מבוקרת ולבדוק שנית את העובדות, הם קופצים למסקנות פזיזות ומפיצים שמועה איומה, שמשה נפטר ונטש אותם לבדם. בני העם כולו נתקפים פאניקה אדירה וכתוצאה מכך, יוצרים לעצמם מעין 'תחליף' למשה – עגל מזהב.

אין זה משנה בפני מה אנו עומדים, תמיד כדאי להישאר רגועים ולשמור על חשיבה הגיונית. מומלץ לבדוק היטב את כל העובדות ולא למהר ולהסיק מסקנות נמהרות, משום שמסקנות אלה הן בדרך כלל שגויות מן היסוד.


בסיפור שלנו נפגוש ילדה, שלומדת עד כמה חשוב, שלא לקפוץ למסקנות חפוזות.

"הפתעה לכבוד יום ההולדת"

יום הולדתה של חנה אנג'ל היה אמור להתקיים בעוד פחות משבוע, אבל לא היה לה שום חשק לחגוג או לשמוח. כיצד היא אמורה לשמוח, כששלוש חברותיה הטובות ביותר "תקעו לה סכין בגב"?

הכל התחיל ימים אחדים קודם לכן. היא הקפידה לרמוז להן שתרצה להיפגש איתן לכבוד יום ההולדת שלה, לפיצה או משהו כזה. בכל פעם שהיתה מעלה את העניין, חברותיה היו משנות מיד את נושא השיחה, כאילו ממש לא אכפת להן שהיא עומדת להיות בת 11 בקרוב.

כל השלוש – תמי, איילה וגילה, היו פתאום 'עסוקות' באותו היום, למרות שלכל אחת מהן היה מספיק זמן מראש בכדי לשנות את התוכניות החשובות שלה.

אבל הקש ששבר את גב הגמל היה, כאשר חנה חזרה הביתה באותו היום. היא הבחינה בשלוש חברותיה צועדות יחד בצדו השני של הכביש. היא ראתה אותן מתלחשות בינן לבין עצמן ומביטות בסתר לכיוונה. כשהן ראו אותה מתקרבת אליהן, שלושתן חייכו אליה ואפילו צחקקו מעט, אבל עבור חנה – הנזק כבר נעשה. כן, לא היה לה שום הסבר אחר לעניין. היא הבינה שחברותיה התגודדו נגדה.

"אם זה מה שהן רוצות, אז שכך יהיה". חנה נפרדה מהן והלכה במהירות לביתה, כשהיא מרגישה איום ונורא. היא נכנסה אל תוך המטבח ומצאה שם את אמה, מבשלת עבורה את המאכל האהוב עליה – פסטה צבעונית ומתובלת.

"רציתי להכין משהו נחמד לילדה שכמעט חוגגת את יום הולדתה", אמרה לה אימה בחיוך. אבל כשהילדה כמעט ולא הראתה כל תגובה, הבינה האם, שמשהו אצלה לא בסדר. לאחר שהתעניינה בעדינות מירבית, חנה נשברה ותיארה לאמה את כל הסיפור, מתחילתו.

אמה של חנה הביטה בבתה באמפתיה ואהבה, "באמת נשמע לי מוזר מאד, כל הסיפור הזה".

היא הודיעה חגיגית, כי מבחינתה החברות שלה עם תמי, איילה וגילה הסתיימה. אמה של חנה הביטה בבתה באמפתיה ואהבה, "באמת נשמע לי מוזר מאד, כל הסיפור הזה", היא הודתה. "אבל לו הייתי במקומך, לא הייתי ממהרת כל-כך לקפוץ למסקנות ולא הייתי מקבלת שום החלטה נמהרת. הילדות האלה הן חברותייך הטובות ביותר ואני בטוחה שקורה פה משהו ששתינו לא מודעות אליו" הוסיפה, כשמבט מוזר מופיע על פניה.

חנה ואמה התיישבו לאכול את ארוחת הצהריים הטעימה וחנה שקעה במחשבות על דבריה של אימה. "אולי אימא שלי צודקת", חשבה לעצמה. "פשוט לא הגיוני ששלוש החברות הכי טובות שלי פתאום החליטו לשכוח ממני לגמרי. אני בטוחה שזה לא באמת מה שקורה פה. אולי הכי כדאי שאמשיך להתנהג אליהן בצורה חביבה וחברותית ואמתין בסבלנות לראות מה קורה בהמשך".

הגיע תאריך יום ההולדת של חנה. יום הלימודים הסתיים, חנה אספה את הספרים והמחברות שלה מהכיתה ופנתה ללכת לביתה. "אוי, אמא שלי עדיין בעבודה", היא חשבה, כשפתחה את דלת ביתה במפתח שהיה אצלה בתיק.

חנה הדליקה את האור, התכוננה להתיישב ולהכין את שיעורי הבית שלה, כשלפתע נבהלה לשמע צעקה אדירה: "הפתעה!!! יום הולדת שמח!!!!". שם, סביבה, עמדו – תמי, איילה וגילה, כשכל אחת מהן מחזיקה מתנה עטופה בנייר צבעוני. מאחוריהן עמדו עוד שמונה חברות, כולן מחייכות אליה בחיוך רחב.

אמה של חנה עמדה בפתחו של המטבח וגם על פניה נראה חיוך מאושר. "החברות שלך היו כל כך עסוקות במשך שבועות רבים, בתכנון ההפתעה הזו", היא אמרה.

חנה חגגה את יום הולדתה ונהנתה בו יותר מאשר בכל ימי ההולדת הקודמים שלה. אך יותר מכל היא שמחה, על שהחליטה לא לקפוץ למסקנות נמהרות ובמקום זאת, להמתין לבאות.


גילאים 5-3

ש: כיצד הרגישה חנה בהתחלה, כאשר נדמה היה לה שחברותיה כלל אינן מתעניינות ביום ההולדת שלה?
ת: היא קפצה למסקנה, שהן החליטו לנטוש אותה ושלא אכפת להן יותר ממנה.

ש: כיצד היא הרגישה לאחר שארגנו בשבילה את מסיבת ההפתעה?
ת: היא הבינה את הסיבה להתנהגותן המסתורית ושמחה על שהחליטה להמתין ולתת להן הזדמנות, במקום להאשים אותן על לא עוול בכפן.

גילאים 9-6

ש: מדוע לא רצוי לקפוץ למסקנות נחפזות?
ת: החיים שלנו מסובכים ומורכבים יותר ממה שנראה על פני השטח. אם לא נמתין בסבלנות לפני שאנו מגיבים, רוב הסיכויים שנקפוץ למסקנה שגויה ובכך נגרום לקשיים בקשר בינינו לזולת.

ש: כיצד אדם יכול להקפיד שלא ליפול לתוך מלכודת שכזו?
ת: מספיק שנהיה מודעים לכך, שלא כל מה שאנחנו רואים – זו באמת התמונה השלמה. בדרך זו נצליח לשלוט יותר בדחף לקפוץ ולהסיק מסקנות נמהרות. ברגע שאנו מאטים קצת את הקצב, אנו מסוגלים לבחון מחדש ובאופן הגיוני את העובדות ולחשוב על דרכים חלופיות להבנת המצב.

ש: האם תוכלו להיזכר במקרה בו קפצתם למסקנה נמהרת ושגויה?

גילאים 10 ומעלה

ש: מדוע לדעתכם אנשים נוטים לקפוץ למסקנות חפוזות לגבי אירועים שונים בחייהם?
ת: קיימת נטייה בקרב האנשים, להרגיש שהם חייבים להגיב על כל אירוע בחייהם במהירות האפשרית. אנחנו מרגישים מאד לא בנוח כאשר אנו מהססים, אפילו לשניות מעטות, לפני שאנו עונים על שאלות קשות ומורכבות. (נסו זאת בעצמכם). אבל מדובר בטעות רצינית ביותר, משום שההשלכות של תגובות נמהרות ומיידיות, או של הסקת מסקנות שגויות, הן לעיתים קרובות הרבה יותר חמורות, מאשר כמה שניות של חוסר נוחות, שמטרתן לאפשר להגיע לתגובה טובה, שכלית ומתאימה יותר. אחד מהמאפיינים של אדם חכם, הוא פרק הזמן שהוא לוקח למחשבה, לפני כל פעולה שהוא עושה – "סוף מעשה במחשבה תחילה".

ש: האם קיימים בכלל מצבים בהם כן ראוי להיות פזיזים ומהירי תגובה?
ת: כן, אבל רק כאשר באמת מתאים לנהוג כך. השלב הראשון של כל החלטה שאנו עושים, הוא לחשוב לעומק על המצב כולו, לשקול באופן רציני את כל העובדות הקשורות אליו ולהגיע למסקנה לגבי אופן התגובה הראוי ביותר למצב הנתון. לעולם אסור למהר בתהליך הזה. לעומת זאת, בשלב השני, בו אנו הופכים את התוכנית שלנו למעשים, יש לבצע את החלטותינו בעקביות וללא כל שהייה. בשלב הזה הססנות עלולה אפילו להזיק ועשויה להפחית את יעילות המעשים שלנו.

ש: האם תוכלו להיזכר במקרה בו קפצתם למסקנה נמהרת ושגויה?

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן