רבן שמעון בן גמליאל אומר: על שלושה דברים העולם עומד – על הדין ועל האמת ועל השלום. (פרקי אבות א', י"ח)

קשה לפעמים לזהות את האנשים הרעים באמת… אבל הרבה יותר קשה לזהות את האנשים הטובים באמת.

הבעיה היא שה"רע" מקבל לעיתים קרובות יחצ"נות טובה, בעוד שה"טוב" הולך נגד הזרם. הצדיקים נראים לעתים קרובות כמו טיפשים, ואילו הרע עושה רושם של אדם מעשי בעל כוונות טובות.

במשך שנים רבות שיבחו את היטלר בתור 'משחרר של אומה נדכאת'. גם היום, הטרוריסטים הפלשתינאים מתוארים לפעמים כ'מהפכנים שואפי שלום' וכוחות הביטחון הישראליים כתאבי מלחמה.

רק שיקספיר וואלט דיסני נותנים לרשעים להציג את עצמם, כמו שהם, כבר במערכה הראשונה. החיים האמיתיים הרבה יותר מבלבלים, ולכן גם הרבה יותר מסוכנים. כי אם אתה לא יודע מה ההבדל בין כבשה לאריה, סביר מאוד שתמצא את עצמך בתפקיד של… ארוחת צהריים.

יעקב מול עשו

התורה היא מיקרוקוסמוס של החיים. ובדיוק כמו שבחיים האמיתיים נוטה העולם לטעות בדמויות – כשהוא מחליף בין הטוב לרע ובין הרע לטוב – גם בתורה שכיח למצוא בלבול כזה.

דמויות תנ"כיות כמו עשיו, לבן, פרעה, קורח ובלעם – הם האנשים הרעים באמת של ההיסטוריה. למרות זאת, בקריאה שטחית של התורה, קל מאוד לטעות ולחשוב שהם בעצם קדושים, ודווקא האויבים שלהם הם השליליים: יעקב, משה ולפעמים אפילו הקב"ה עצמו יוצאים "הרעים" בסיפור!

דוגמא קלאסית לכך היא פרשת השבוע הזה, שמספרת לנו כיצד יעקב "מסדר" את יצחק אביו כדי שייתן לו את זכות הבכורה, במקום לאחיו עשיו. חוקרי מקרא שטחיים רבים רואים בטעות בעשיו את הבחור הטוב, וביעקב את הרע.

כדי לקבל תמונה אמיתית, צריך להתבונן במשמעות העמוקה של מה שאומרת כל אחת מהדמויות, כפי שהדבר בא לידי ביטוי במעשיה. להעריך את המניעים שלהם על פי התוצאות.

במקרה של הפרשה שלנו, יעקב נהיה אביהם של 12 השבטים הקדושים; עשיו, לעומתו, עומד בראש שושלת שקועה בגילוי עריות וזימה.

תרגול המציאות

ה"בלבול" הזה בזיהוי הטוב האמיתי והרע האמיתי לא נמצא רק בהקשרים היסטוריים, הוא הרבה יותר קרוב אלינו. לעתים קרובות אנו מתקשים בזיהוי המניעים האמיתיים שלנו עצמנו. האם אנחנו באמת נותנים, או שאנחנו אנוכיים? נדיבים או קמצנים? ידידותיים או גסי רוח?

מעל לכל, האם אנחנו באמת אנשים טובים? או שאנחנו מרמים את עצמנו כמו גם את הזולת? ומהי, בעצם, ההגדרה של "טוב"???

סימולאטור טיסה הוא כלי רב ערך להכשרת טייסים עתידיים. אולי צריך היה לפתח מכונה דומה שתוכל לתרגל בני אדם עתידיים? מכשיר שייתן לכל מי שמשתמש בו את היכולת לראות מאחורי הקלעים; מעבר לסקנדאלים, ואפילו מעבר לאדם… כדי לגלות שמה שהחברה אומרת שהוא טוב, עלול להיות בעצם ממש גרוע (וגם להפך).

התורה היא מכונה כזאת. היא מתרגלת את לומדיה להבחין, לשפוט, לזהות, ולהעריך מה באמת מתרחש בחיים.

בחברה שלנו, רגשית ומלודרמטית כמו שהיא, נוהגים אמצעי התקשורת לדווח על מה "שנשמע פופולארי" באותו רגע. אין פלא אם כן, שמי שבזמנים מסוימים ראה בעין טובה את מאו או את סטאלין, יגנה גם את יעקב אבינו. אולי, אילו היינו מעבירים את הילדים שלנו במסלול האימונים התורני, לא רק שזה היה נותן להם את היכולת להבדיל בין יעקב לעשיו, אלא גם מצייד אותם באפשרות להבחין בין הדמויות השליליות בחיים לבין אלה הטובות באמת.

סיעור מוחות – שאלות למחשבה

שאלה ראשונה: מה רע בלשקר?

שאלה שנייה: האם שקר יכול להיות דבר טוב?

שאלה שלישית: האם אי פעם הולכת שולל במשך שנים כשחשבת על מישהו שהוא "טוב", ורק מאוחר יותר גילית שאתה טועה?