לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




דונה גרציה נשיא ו

דונה גרציה נשיא ו"מסילת הרכבת" המחתרתית של האינקוויזיציה הספרדית

דונה גרציה פעלה כנגד האינקוויזיציה הספרדית והבריחה אלפי יהודים למקום מבטחים.

מאת

דונה גרציה נשיא הייתה גיבורה יהודיה דגולה. במשך עשרות שנים היא הפעילה מעין "מסילת רכבת" מחתרתית למען יהודים שנמלטו מאימת האינקוויזיציה הספרדית ובמו ידיה תמכה בקהילות יהודיות באיטליה, טורקיה וישראל. דונה גרציה זכתה עוד בחייה להיקרא "לבו של העם", אולם סיפורה כמעט ואינו מוכר בימינו. הדבר דורש שינוי, פועלה המדהים ראוי להיוודע ברבים.

בשנת 1510 היא נולדה בפורטוגל למשפחה יהודית שהסתירה את יהדותה. היא זכתה לשם בעל הצליל המלכותי ביאטריס דה לונה כשמה החוקי - וגרציה נשיא כשמה היהודי הסודי.

בני משפחתה של גרציה היו סוחרים שנמלטו ככל הנראה מהאינקוויזיציה הספרדית ב- 1492. שלוש שנים לאחר מכן, כאשר גורשו היהודים מפורטוגל, רבים החליטו להישאר והפכו ל"מומרים" כביכול לנצרות בפומבי, אולם בסתר שמרו על חיים יהודיים. הרשויות הפורטוגזיות היו קצת יותר רחמניות כלפי יהודים אלה בסתר מאשר הרשויות בספרד, ומשפחתה של גרציה שימשה עמוד תווך לקהילה היהודית הסודית שם. למעשה, שם המשפחה הסודי שלהם, נשיא, מעיד על כך שהם היו מנהיגים ותיקים. למרות שמירה על מראית עין של נצרות, המשפחה שמרה שבת, נמנעה מאכילת מזון לא כשר ולמדה תורה בסתר.

בגיל 18 נישאה גרציה לפרנציסקו מנדז, יהודי בסתר גם הוא, וביחד הם בנו חברה גדולה למסחר. הייתה להם בת יחידה שלה העניקו שני שמות: בריאנדה - שם לא יהודי, וריינה כשם יהודי סודי. ריינה פירושו "מלכה" בספרדית. פרנציסקו נפטר ב- 1536, לאחר שמונה שנות נישואין. באותה שנה החלו רשויות פורטוגל לנקוט צעדים מחמירים כנגד היהודים בסתר. הם הקימו סניף של האינקוויציה, שהתבסס על התנהלות משטרת האינקוויזיציה האימתנית בספרד. רבים מהיהודים של פורטוגל נמלטו, כולל גרציה ובתה הצעירה.

 

 בול ישראלי שמנציח את גרציה, עם ציור של טבריה מתחתיו.

השתיים התיישבו באנטוורפן, שהייתה סובלנית יותר כלפי יהודים. שם גם היו לגרציה קרובי משפחה רבים. היא נכנסה לעסקים עם גיסה, אולם השתוקקה לעבור למקום בו תוכל לחיות באופן גלוי לחלוטין בתור יהודיה. כאשת עסקים מהמעמד העליון של פלנדריה, גרציה ידעה שלא יהיה זה אפשרי לנהל עסק גדול אם תצהיר בגלוי על יהדותה. גרציה וגיסה שוחחו על האפשרות של מעבר לאדמות גרמניה בדרום, שם חיו קהילות יהודים באופן חופשי. הם הציבו לעצמם מטרה לעבור לשם תוך שנה. למרבה הצער, הגיס של גרציה גם נפטר בפתאומיות והפך אותה לשותפה היחידה בחברת מסחר גדולה. הדבר גרם לעיכוב בתוכניותיה של גרציה לעבור לארץ אחרת.

למרות שלא יכלה להצהיר על יהדותה בגלוי, השתמשה גרציה בקשריה העסקיים הענפים כדי לסייע ליהודים אחרים להימלט לערים שבהן יוכלו לחיות בשלווה כיהודים. היא סייעה ליהודים רבים להימלט מפורטוגל וספרד, ולערוך את המסע המפרך בהרי האלפים לתוך איטליה או לתוך הבלקנים. היה זה קשה ביותר לסייע ליהודים אלה להימלט עם חלק מרכושם ועושרם כדי שיוכלו להתחיל בחיים חדשים.

קשריה העסקיים הענפים של גרציה סייעו לה לבנות רשת של נתיבי בריחה ברחבי אירופה. בשעה שסחרה בתבלינים ואבני חן, סוכניה העסקיים סייעו ליהודים בסתר לעבור את הגבול יחד עם הסחורה שהביאו. נתיב פופולרי אחד היה נתיב בו יהודים עלו על ספינותיה של גרציה בספרד ובפורטוגל, שפניהן היו מועדות לאנגליה. כשהספינות עגנו בסאות'המפטון או פלימות', אחד מסוכניה של גרציה בלונדון, גבר בשם כריסטופר פרננדז, קיבל הנחיות לעלות על הספינות ולעדכן את היהודים המסתתרים שם אם יוכלו בבטחה להישאר על הספינה לקראת השלב הבא במסע, להולנד. כיוון שלא הותרה כניסת יהודים לאנגליה באותה תקופה, המסע היה מלא סיכונים. 

תמונה של דונה גרציה משקיפה על טבריה, מסמלת את נחישותה לבנות עתיד טוב יותר למען העם היהודי. 

סוכן לונדוני נוסף של גרציה היה אנטוניו דה לה רונחה, יהודי מלומד שהיה גם קרוב משפחתה. משימתו הייתה לסייע לפליטים היהודים להציל את הרכוש שנאלצו להשאיר מאחור.

ברגע שהגיעו להולנד, מצאו יהודים אלה תעסוקה במחסני החברה של גרציה ובעסקיה, עד שניתן היה לשלוח אותם בבטחה דרומה יותר, לאיטליה או לטורקיה. סוכניה של גרציה הורו לפליטים היהודים באילו דרכים כדאי להשתמש ובאילו מקומות יהיה בטוח ללון. הם הסתמכו על רשת של בני ברית אוהדים. בוונציה, מדפיס לא יהודי בשם דניאל בומברג, שהתמחה בהדפסת ספרים בעברית, קיבל את רכושם של היהודים הנמלטים והשיב אותו לבעליו ברגע שהגיעו למקום מבטחים אצל קרוביהם באיטליה.

ב- 1946, ההיסטוריון הבריטי ססיל רות' ציין שגרציה הייתה "המוח מאחורי המבצע המשוכלל הזה" וכי "אין דומה לכך בהיסטוריה היהודית, או אולי אפילו בכל היסטוריה שהיא עד ימינו. מעולם לא נראה ארגון כזה של 'מסילת רכבת מחתרתית' להצלת יהודים ולהבאתם למקום מבטחים".

 הקיסר קרל החמישי

באנטוורפן, עושרה הרב של גרציה משך תשומת לב לא רצויה מצד מלכים ונסיכים. הקיסר קרל החמישי רצה שבתה של גרציה תינשא לאחד מאנשי חצרו, כדי שיוכל להשתלט על עושרה של המשפחה. גרציה אמרה שברצונה לבקר בבית מרפא בצרפת ונמלטה עם בתה ועם רכוש רב ככל שיכלה לשאת. מצרפת היא נסעה לאיטליה והשתקעה בוונציה, שם ביססה מחדש את עסקי המסחר שלה.

 למרות שיהודים חיו בוונציה בגלוי - כשהם מוגבלים לאי קודר שנקרא הגטו - גרציה שוב לא הייתה מסוגלת להצהיר בפומבי על יהדותה. לעשות זאת פירושו היה לשים קץ לעסקיה. למעשה, נראה שגרציה נאסרה והוחזקה במעצר בוונציה לזמן קצר, לאחר שהואשמה בהיותה יהודיה בסתר. היא החלה להגות תוכנית חשאית להעביר את עושרה לטורקיה. באותה תקופה הייתה טורקיה מסבירת פנים כלפי היהודים שגורשו מאירופה. הסולטן באיזיט השני הצהיר בגלוי שאינו מבין את מניעיו של המלך פרדיננד מספרד, שציווה על כל היהודים לעזוב את ספרד ב- 1492.

"כיצד תוכלו לקרוא לפרדיננד הזה 'נבון' - הרי הוא רושש את ממלכתו והעשיר את ממלכתי?" שאל הסולטן בשעה שהיהודים המשכילים והחרוצים עזבו את אירופה והגיעו לממלכה העותומאנית.

חייה של גרציה בוונציה היו בלתי יציבים. בשנת 1550 החלו הרשויות בוונציה לרדוף את היהודים בסתר וגרציה, יחד עם גיסתה, בתה ואחייניתה, נמלטו לעיר פרארה שבאיטליה. שם, לראשונה בחייה, היא הצהירה בגלוי על יהדותה והחלה להשתמש בשם גרציה. היא שינתה את שם משפחתה לשם העברי הקודם - נשיא. כשאחיינה ג'ואו בא לבקרה, בחר גם הוא לאמץ את השם נשיא ושינה את שמו הפרטי לסמואל. בפרארה תמכה גרציה במלומדים יהודים מקומיים ושילמה עבור התרגום הראשון של התורה לספרדית.

אולם השלום והשלווה לא ארכו זמן רב. בשנת 1551 פרצה מגיפה בפרארה. פקידי העירייה האשימו בכך את היהודים והכריחו אותם לעזוב את העיר. גרציה החליטה שהגיע הזמן לעזוב והפליגה לקונסטנטינופול, בלב האימפריה העותומאנית. שם היא הקימה בית לתפארת וחיה בגלוי ובגאווה כיהודיה. היא המשיכה לנהל את אימפריית המסחר שלה עם הנתיבים הסודיים המבריחים יהודים אל החופש, ולראשונה בחייה יכלה גרציה לתמוך גם ביהודים ובארגונים יהודיים.

מדי יום, 80 עניים נכנסו לביתה המפואר כדי לקבל ארוחות בחינם. גרציה שילמה כדי לשחרר עבדים יהודיים שנלכדו על-ידי פיראטים. כשטורקיה חוותה חורף קר וקשה במיוחד ב- 1567, היא שילמה כדי לסייע ליהודים העניים של האימפריה לקנות בגדים וחומרים לחימום. היא תמכה בבתי חולים, תרמה לצדקה, לבתי ספר ולבתי כנסת ברחבי האימפריה העותומאנית.

אחד הפרוייקטים האהובים על גרציה היה בית כנסת והישיבה שהקימה בלב קונסטנטינופול, שהיה ידוע בתור "בית הכנסת של הסניורה". לפי המסורת תמיד התפללו יהודי קונסטנטינופול בבית כנסת אחד אליו השתייכו משפחותיהם. בית הכנסת של גרציה היה שונה: הוא היה פתוח לכל היהודים וקיבל בברכה כל אחד, בין אם היה חבר ובין אם לאו.

 

 בית הכנסת סניורה באיזמיר, כיום

ב- 1559 הקימה גרציה בית כנסת בסלוניקי, יוון, עיר שבה מצאו מקלט יהודים רבים שנמלטו מספרד. בית הכנסת, שזכה לכינוי "גרציה", היה גם הוא פתוח לכל היהודים. היא הקימה גם כולל - אקדמיה רבנית - בסלוניקי, שם יכלו רבני ומלומדי העיר ללמוד טקסטים יהודיים במשרה מלאה.

ייתכן שהפרוייקט השאפתני ביותר של גרציה היה לתמוך בקהילה היהודית בארץ ישראל. היא פנתה לסולטן כדי לקבל רשות ליישב מחדש יהודים ספרדים בטבריה – אחת מארבע הערים המקודשות בארץ - והוא הסכים. גרציה תמכה במיזם ובנתה שם יישוב יהודי משגשג, וכן תמכה ביהודים במקומות אחרים במחוז. היא בנתה לעצמה בית גדול בטבריה וביקשה מהסולטן רשות לנסוע לארץ הקודש.

אולם תחילה הייתה לגרציה הבטחה שהיה עליה לקיים. שנים לפני כן היא הבטיחה לבעלה פרנציסקו שתעשה כל שביכולתה כדי לוודא שייקבר בארץ ישראל. כעת, לאחר קשיים מרובים הצליחה להעביר את גופתו מבית הקברות בליסבון לישראל, שם נקבר מחדש בטבריה.

למרבה הצער, גרציה בעצמה מעולם לא זכתה להגיע לשם בעקבותיו. היא חלתה ופרשה מהחיים הציבוריים, והמשיכה לגור בקונסטנטינופול בבריאות מעורערת עד גיל מבוגר. היא נפטרה בשנת 1569 לערך, בהיותה אחת הדמויות האהובות ביותר בעולם היהודי.

מחוות הוקרה לזכר גרציה נשיא הופצו ברחבי אירופה והמזה"ת. מוזיאון ובית מלון על שמה הוקמו בשנים האחרונות בטבריה. שיר שנכתב על-ידי המשורר היהודי הדגול סעדיה לונגו, שברח מהאינקוויזיציה הספרדית כילד ועבר לסלוניקי עם משפחתו, תיאר כעד ממקור ראשון את נדיבותה של גרציה ולעל הסיוע שהעניקה לאחיה היהודים. בפואמה "דונה גרציה לבית נשיא" הוא משווה את פטירתה של גרציה לפורענויות הגדולות בהיסטוריה היהודית. היא "סללה דרך בשממה… נתיב לאל עצום וכביר", הוא מתאר. אותו נתיב שסללה גרציה נשיא אפשר לאלפי יהודים להימלט מרדיפות ומוות בידי האינקוויזיציה ולבנות חיים חדשים בבטחה. גבורתה ראויה להישמע.

ספרים לקריאה נוספת:

  • The Woman Who Defied Kings: The Life and Times of Dona Gracia Nasi by Andree Aelion Brooks (2002).

  • Dona Gracia of the House of Nasi by Cecil Roth (1946).

  • Power of the Weak: Studies on Medieval Women edited by Jennifer Carpenter and Sally-Beth MacLean (1995).

 

7/1/2019

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 1 תגובות ב-1 דיונים

(1) יאיר, 14/1/2019 18:55

דונה גרציה

..... חובה להדגיש את פועלה המבורך של של משפחת אמסלם הטבריינית להנצחת מורשתה של מי שלדעתי היא אחת הנשים הגדולות והחשובות בהיסטוריה של העם היהודי, המלון בבעלותה של המשפחה שהפכה אותו למוזאון ורצוי שיהפוך למוקד עליה-לרגל ותינתן לכול מבקר הזכות להתרשם מהאישה המופלאה רבת הפעלים דונה גרסיה.

 

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub