לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
  • פרשת השבוע: נח
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




גופה על הגשר ומגבעת שחורה

גופה על הגשר ומגבעת שחורה

הכול התחיל כששיחקתי גופה בפרק של אחת הסדרות האמריקאיות הפופולריות ביותר.

מאת

אמא שלי יכולה להפעיל שוב ושוב את קלטות הוידיאו שיש לה בבית, אלו המנציחות את הישגיי הרבים בעסקי השעשועים של הוליווד. היא שואבת מהן רוב נחת, וביניהן גם אותו פרק בסדרת טלוויזיה יוקרתית שבו שיחקתי בתפקיד גופה.

כשחקנית בארה"ב, לא היו עבודות רבות שבחלתי בהן, כולל תפקידי גופות. הסצנה צולמה על גשר במנהטן-תחתית, שם הותקפה הדמות שלי ונרצחה בזמן שהלכה על הגשר (לאור יום, אתם קולטים?).

לא לעתים קרובות הזדמן לי לשחק דמויות יהודיות, אך בפרק זה, לא זו בלבד שהייתה זו יהודיה, היא הייתה נערה חסידית דתית ביותר. זמן קצר קודם לכן התחלתי להיות מעורבת בקהילה היהודית, והיה לי מוזר לשחק נערה דתית בטלוויזיה. אלוקים ידע בוודאי כמה אני אוהבת לצחוק, ואולי זו הייתה דרכו המצחיקה להודיע לי שאני עושה את הדבר הנכון.

באותה תקופה התחלתי גם לבדוק כיצד אוכל לשלב את היהדות בעסקי הבידור, ותהיתי אם שני אלה אכן נועדו ללכת יחד בהרמוניה. אולי אוכל ליהנות משני העולמות: להיות יהודיה שומרת מצוות, ולהמשיך את קריירת המשחק שלי. אני יכולה אפילו לשחק יהודיות בטלוויזיה!

היה זה יום קר וסוער במיוחד, ונדרש זמן רב לצילום הסצנה משום שהיריעה שכיסתה אותי נטתה לעוף ברוח העזה. אנשים עשויים לחשוב שקל לשחק גופה; זה קשה יותר משנדמה לכם!

מגבעת שחורה עפה אליי ברוח, בדיוק כששיחקתי נערה חסידית מתה?

בסופו של דבר הם הצליחו לצלם את הקטע כמו שצריך, ואני שמחתי לקום ולהימלט מהקור. כשיצאתי מאזור הצילומים עברתי מתחת לגשר, ולפתע ראיתי כובע מתעופף מולי ברוח. הצלחתי לתפוס אותו, ולהפתעתי הייתה זו מגבעת שחורה, מהסוג שחסידים נוהגים ללבוש בשבת ובחג.

זה היה יותר מדי. מגבעת שחורה עפה אליי ברוח, בדיוק כששיחקתי נערה חסידית מתה?

באותו רגע התקרבה אליי קבוצת חסידים, כולם חובשים מגבעות, פרט לאחד.

החזרתי להם את המגבעת והם שאלו אותי מה אנחנו מצלמים. סיפרתי להם על תוכנית הטלוויזיה, ושאלתי אותם לאן הם הולכים בלבוש חגיגי כל כך. הסתבר שהם הלכו למרכז מנהטן, לתפילת ראש השנה. הם הזמינו אותי לבוא ונתנו לי את כל המידע הדרוש.

בית הכנסת שאליו הלכו היה מרוחק רק שלושה רחובות מדירתי, אך ידעתי שלא אספיק להגיע, כי הצילומים על הסרט נמשכו לעתים עד שעה מאוחרת בלילה. להפתעתי, ברגע שחזרתי אל הקרוואנים, נאמר לי שסיימתי את עבודתי להיום, ושאני משוחררת.

מכיוון שלא היו לי תוכניות אחרות לאותו הערב, החלטתי להצטרף לתפילת ראש השנה - ולשחק את הנערה הדתית בחיים.

זו הייתה תפילת ראש השנה הראשונה שלי, והיחידה שנפלה עליי באמצעות כובע שחור שעף ברוח. נהניתי מהתפילה, מהארוחה הטעימה ומההזמנות שבאו בעקבותיה, להשתתף באירועים נוספים, שלהן נעניתי.

האנשים בבית הכנסת היו פתוחים, מלאי אהבה ונטולי שיפוטיות. הם קיבלו אותי כפי שאני, ואפשרו לי לגדול בקצב שלי, בלי לחץ.

גיליתי מאז שאני יכולה גם להיות יהודיה שומרת מצוות וגם בעלת קריירה. אני מופיעה בפני נשים, מרצוני האישי, ונהנית מכך מאוד! אין כמו הדינמיקה שמתרחשת בקהל שכולו נשים, ואין כמו התמיכה שאני מקבלת מהן. אני חלק מקהילה יהודית משגשגת, יש לי חברים נהדרים, אני מצליחה בקריירה שלי, ושואבת סיפוק פנימי יותר משחלמתי אי פעם.

ואני גם לא צריכה לשחק יותר בתפקידי גופות.

 

14/6/2008

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 2 תגובות ב-2 דיונים

(2) רחלי, 15/9/2017 05:57

איזה מאמר מתוק!

אהבתי. גופת נערה... מגבעת שחורה... כאלה סיפורים מוזרים ומתוקים רק אלוקים יכול לייצר.

(1) אנונימי, 23/6/2008 03:33

אשמח לקשר!

אשמח מאד ליצור קשר אישי עם הכותבת , כדי לפתור בעיות מסוג דומה. הלווארי שלכל הבעיות הגדולות יהיו פתרונות מוצלחים כמו שלה!

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub