לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




מתיסיהו: ראיון בלעדי

מתיסיהו: ראיון בלעדי

בכנות ובפתיחות, מתאר כוכב הרגאיי את מסעו הרוחני ואת ההגדרה מחדש של זהותו היהודית.

מאת

מתיסיהו, כוכב הרגאיי הבינלאומי שהיה מפורסם בזקנו, בכיפה שחבש ובפאותיו, זעזע השנה את העולם היהודי כשגילח את זקנו ושינה לחלוטין את הופעתו החיצונית. בראיון מיוחד ל-aish.co.il, מתאר מתיסיהו בכנות ובפתיחות חלק מהקשיים שעוברים עליו בניסיונו להגדיר מחדש את זהותו היהודית. למרות שאיננו מסכימים או עומדים מאחורי כל דבריו ומעשיו של מתיסיהו, נראה שיש חשיבות בהצצה למסעו הרוחני שנמצא עדיין בהתהוות, ומאפיין במידה רבה את מסעותיהם של אנשים רבים, העושים את דרכם לחיי תורה ומצוות.

aish.co.il: עוררת תגובות רבות כשפרסמת בטוויטר את תמונתך בלי זקן, ואיתה הודעה שניתן להבין ממנה שכביכול אינך זקוק יותר לכללי היהדות כדי להמשיך ולצמוח כיהודי. האם תוכל לומר לנו בבירור - האם אתה עדיין יהודי דתי?

מתיסיהו: למען האמת, אני לא רוצה לסווג את עצמי ככזה או אחר, כי בכל מקרה גם המקום בו אני עומד היום יכול להשתנות בעתיד. מה שהייתי כשגילחתי את הזקן השתנה למקום שבו אני עכשיו, ובעזרת השם זה ימשיך להשתנות עם צמיחתי האישית. האמת היא, שמאז שהתחלתי את דרכי ביהדות הכל פועם ומשתנה כל הזמן, זה רק שאנשים מגיבים למראה החיצוני.

אני לא יודע מהי בדיוק משמעות המילה "דתי". אני מאמין בכל לבי באלוקים, ואם אנחנו מתכוונים לומר בזה שהתורה והמצוות הן המצפן שלנו במסע, אז כן, יש מי שיקרא לי "שומר תורה ומצוות", אבל אחרים יתייחסו לשינויים החיצוניים שעשיתי בתור אמירה שאני לא. אולי תוויות המבוססות על דברים חיצוניים מסוג זה, הן יותר מידי פשטניות או שהן סתם נוחות. אני בהחלט מבין שהמעמד שלי בתרבות הפופולארית נתן ערך לאלמנטים החיצוניים האלה. השינויים האחרונים שעשיתי הם חלק מהמסע האישי שלי, ולא התכחשות להשראה שאנשים מצאו במראה הקודם שלי.

אני עדיין נאמן ליהדות, לחיפוש האמת במסגרת ההלכה ושמירת המצוות

אני מוצא המון אמת והשראה בתורה וביהדות, אולם קיבלתי על עצמי כמה מנהגים, הנהגות וחומרות שהפכו להרגל – חלק מהם לקחתי על עצמי משום שבשלב כלשהו התחברתי אליהם, וחלק רק משום שהייתי משוכנע שיהדות "דתית" אמורה להיראות דווקא בצורה מסוימת. עם הזמן, חלק מההיבטים החיצוניים האלה, כמו הזקן, הפכו מבחינתי לחסרי טעם ומלחיצים, והייתי חייב לסגת צעד לאחור.

אני עדיין נאמן ליהדות, לחיפוש האמת במסגרת ההלכה ושמירת המצוות, אבל הייתי צריך להתחבר לזה מחדש בדרך שונה מזאת שעשיתי כשהתחלתי להיות "דתי". נראה לי שאפשר לומר שמדובר בתהליך של התבגרות דתית, והבנה שחלק מהדברים שלקחתי על עצמי לפני 10 שנים, כבר לא מבטאים משהו מתוכי. אני משער שבעלי תשובה רבים עוברים את התהליך הזה. אני פשוט עושה את זה בפרהסיא.

כיהודים, התורה תמיד הייתה סלע היסוד שלנו, ואני גדלתי וגיליתי שקיימים שטחים נפלאים נוספים באותו סלע יסוד. האלבום החדש שלי מבטא את זה - הוא מושפע עמוקות מהיהדות. הוא מלא בהשראה שספגתי בשנתיים האחרונות מתוך הקבלה, החסידות, סיפורים ביידיש, השפה העברית, ציטוטים מכל מיני מקומות בתהילים וכו'. לא מזמן, שאל אותי אחד המעריצים בצ'אט אונליין (אני משער שבגלל המראה החיצוני שלי), אם אני עדיין דתי. באותו רגע עניתי שאני מרגיש עכשיו יותר דתי ממה שהרגשתי במשך חודשים, למרות שהרבה אנשים (בהתבסס על הופעתי החיצונית) יתייגו אותי כפחות דתי.

aish.co.il: כיצד הגיבה אשתך לשינויים החיצוניים האחרונים? האם זה דבר ששניכם שוחחתם עליו?

מתיסיהו: בסופו של דבר זאת הייתה ההחלטה שלי, ולא נראה שהיא עושה מזה עניין גדול.

aish.co.il: בראיון כלשהו אמרת שהשינוי החיצוני במראה שלך הוא למעשה שיאה של סדרת תובנות שהייתה לך בשבועות שקדמו לכך. עם מה התמודדת ולאילו הבנות הגעת?

מתיסיהו: מה שהתכוונתי לומר היה שזאת לא הייתה החלטה אימפולסיבית, אלא תוצאה של כל הדברים שהובילו לאותו רגע. היה רגע שבו הבנתי בתוכי שאני לא חייב להישאר כבול לזקן או לכל דבר אחר אם אני לא מחובר אליו באמת, בלי חובת הלב. אני מאמין שהתורה דורשת מאיתנו לצמוח, ולשם כך עלינו ללמוד, לשאול שאלות ולא לזרום בשלווה, לכן הייתי חייב לבחון מחדש חלק מהחומרות שלקחתי על עצמי 10 שנים קודם.

הבנתי גם שאני חופשי להחליט בעצמי על דברים הקשורים לחיי, שאני יכול לחשוב בעצמי, שהתורה צריכה להתייחס לאדם ושהאדם החושב צריך להתייחס לתורה. יתכן שהרעיון הזה נשמע בסיסי מאוד, אבל אני במידה מסוימת נתקעתי בתפיסת המציאות המוחלטת שלי במשך כ-10 שנים מחיי, ואיבדתי את תחושת הגמישות הפנימית.

התורה צריכה להתייחס לאדם, והאדם החושב צריך להתייחס לתורה

אני זוכר את הרגע שקלטתי את זה, צעדתי בשדרה העשירית במנהטן, והרגשתי ממש כאילו אני יוצא מתוך תא כלא בו הייתי אסור. באותו רגע הבנתי שאני יכול להתגלח אם אני רוצה. זה תלוי בי ולא באף אחד אחר. עכשיו נותר לי רק להחליט אם אני רוצה לעשות את זה או לא. היו לי רגשות מעורבים מאוד ביחס לזקן ומאוד התלבטתי, כך שזה לא היה כל כך קל. אחרי שלושה ימים בהם ההתלבטות מילאה את כל מחשבותיי, הבנתי שאני עובר על שני הדברות הראשונים – הזקן הפך לעבודה זרה.

זה לא אומר, כפי שהסיקו כל מיני אנשים, שההלכה לא משפיעה יותר על חיי והחלטותיי. אלא, שלמדתי ליצור עבור עצמי ייחודיות והבדלים מסוימים, בדברים שבהם מצויה באופן טבעי גמישות מסוימת עבור אנשים שמחוברים לתורה. אם בשביל הביטוי האישי הזה אני בוחר להיות עם זקן וכו', אז זה בסדר. אבל אם אני מרגיש שאני כבול אליו, סימן שבשלב זה הוא לא ביטוי רוחני בריא עבורי.

aish.co.il: אתה עומד להוציא הקיץ אלבום חדש בשם - "Spark Seeker" ("מחפש הניצוץ"). מה אומר לך השם הזה?

מתיסיהו: “Spark Seeker” עוסק ברעיון הקבלי של העלאת ניצוצות אלוקות שנשארו בעולם. אני מרגיש שניתנה לי הזדמנות מיוחדת ומתנה מאלוקים, וכמו רבים מאיתנו, אני מחפש ניצוצות.

aish.co.il: חלק ניכר מהאלבום הוקלט בישראל. מה משמעותה של ההתנסות הזאת עבורך?

מתיסיהו: בישראל יש הרבה מוסיקאים מעולים. הארץ היא כזה מקום אינטנסיבי ומדהים. אני מרגיש שהיא צומת הדרכים של היקום. איזה מקום יכול להיות יותר טוב ליצירת מוזיקה מאשר ישראל? הנסיעה לישראל הייתה נקודת מפנה באלבום. היא שינתה לחלוטין את הסאונד של כל מה שעשינו עד לאותו שלב. רק בישראל הדיסק התחיל למצוא את קולו ולספר סיפור שלם.

aish.co.il: באלבום החדש יש חוץ ממך עוד כמה אנשים שמקריאים קטעי תפילה או דברי תורה. מה הייתה הדרך לבחירתם?

מתיסיהו: למעשה, עם כל אחד זה היה אחרת. לפעמים פשוט ידעתי שאני רוצה קטע תהילים במקטע מסוים של שיר, אז הייתי עובר על התהילים עד שמצאתי משהו שמדבר אלי. בדרך כלל זה קרה בצורה טבעית למדי. פשוט ידעתי שהאנשים האלה יכולים ליצור ולהוסיף לאלבום כל כך הרבה קדושה. בדיוק כמו שלא אמרתי לאף אחד מהמוסיקאים האורחים מה לנגן, משום שסמכתי על האינסטינקט שלהם בתור מוסיקאים, רציתי שהרבנים האלה יגידו את האמת שלהם לפי שם השיר, או סתם רעיון שנראה להם מתאים.

aish.co.il: האם ניסית להעביר, באופן מודע, מסר משמעותי על היהדות בכתיבת השירים שלך?

מתיסיהו: אני כותב על מה שנותן לי השראה. לפעמים זה דבר תורה, לפעמים לא. אם אתה מאמין שהתורה היא תוכנית האב של העולם, אז במידה מסוימת לכל דבר שמעורר בך השראה – שאתה מוצא בו אמת או יופי או חוכמה – יש שורשים בתורה. אני מנסה למצוא מה פורט לי על המיתרים, מה אותנטי ואמיתי בשבילי. אני לא בעסק של הוכחת היהדות או קידום רעיונות. אני מוסיקאי ואני מאמין שהמעריצים שלי מתחברים למוסיקה שלי במישורים רבים, בין אם המושגים היהודיים והתורניים ברורים להם או לא. במידה מסוימת, זהו כוחה של המוסיקה.

aish.co.il: בתור אמן, כיצד אתה מאזן בין הצורך לנסות דברים חדשים ולהיות "חופשי" עם ה"הגבלות" של חיי הדת?

מתיסיהו: ובכן, זה השתנה אצלי עם השנים. ויתרתי על חלק מהחומרות שלי בגלל שהרגשתי שההתייחסות שלי כלפיהן חונקת אותי מבחינה יצירתית ורוחנית, ושאני זקוק לגישה חדשה. זה לא אומר שזרקתי את המנהגים האלה לנצח ותייגתי אותם כמיותרים. וזה גם לא אומר שאם שיניתי את הביטויים החיצוניים של יהדותי, אז שיניתי גם את הקשר שלי עם כל הדברים שתמיד העניקו לי השראה: שבת, תפילה, כשרות, טהרת המשפחה, הדגש על ביקור חולים ועידודם, ההתמקדות בצדקה והרשימה נמשכת. ואני משער שזה ימשיך להשתנות עם הזמן.

הרעיונות היהודיים והמצוות משפיעים במידה ניכרת על המוזיקה שלי

אבל נחזור לשאלה: מסגרת היהדות אינה מתנגדת לגישה ניסיונית בעיסוקים היצירתיים. דווקא הרעיונות היהודיים והמצוות משפיעים במידה ניכרת על המוזיקה שלי, כך שבמובן הזה, הרבה פעמים שני הדברים משתלבים, ולפעמים יש ביניהם מתח.

aish.co.il: ברור שהזהות היהודית שלך היא חלק ייחודי ומועיל בתדמית הציבורית שלך. האם נתקלת אי פעם בצידה השני של המטבע?

מתיסיהו: ובכן, זה מאפשר במידה מסוימת לאנשים שלא מכירים את המוסיקה שלי, להתייחס אלי בתור גימיק. זה גם עזר וגם הכאיב, אבל מבחינתי, אף פעם לא שינה לי מה חושבים אנשים אחרים. תמיד ניסיתי להיות מה שהרגשתי שאותנטי לי באותו רגע, ולא לחשוש איך זה יראה בעיני אחרים.

אני גאה בהזדמנות שניתנה לי לייצג את היהדות בפני כל כך הרבה מיליוני אנשים בעולם שלנו. אני מאמין גם שבעוד שאני עצמי מושפע מאוד מהיהדות, יש למוסיקה שלי כוח להתחבר לאנושות בכללה - שזה דבר יותר גדול מאשר לייצג כל דת שהיא או קבוצה של אנשים.

aish.co.il: מה למדת במשך הקריירה שלך על התעשייה התקשורתית סביב הסלבריטאים? ואיך אתה נמנע מליפול למלכודות שלה?

מתיסיהו: אין ספק שהנושא הזה עדיין לא ברור לי דיו. האנשים בדרך כלל ייצרו לך איזו תדמית שהם רוצים. אבל אני משתדל לא לתת לזה להרתיע אותי, ואני פשוט כותב או מדבר מתוך האמת שלי. בסוף הם יעשו מה שהם רוצים ואני לא יכול לשלוט בזה. ובסופו של דבר, אני מאמין באלוקים ובתוכנית שלו לגבי, ולא בבני אדם.

aish.co.il: מה עורר אותך מלכתחילה להתחזק מבחינה דתית? מה עדיין מעורר בך השראה כיום?

מתיסיהו: התחלתי את דרכי ביהדות כתוצאה מתפילה. התחלתי להתפלל משום שהייתי תקוע. הייתי לכוד והייתי צריך דרך להשתחרר, ונמצאתי בנקודה בה הרגשתי כל כך בודד. הייתי צריך את אלוקים. הייתי צריך עזרה ואהבה, ולא ידעתי איפה לקבל את זה, אז התפללתי. והתפילות האלה נענו בצורה מאוד מוחשית. זה הוביל אותי למסע ביהדות, שבו התחלתי לקבל על עצמי דברים שהיו משמעותיים בעיני. בשלב כלשהו הפכתי להיות "דתי": ויתרתי במידה מסוימת על האני הישן שלי שמשך אותי לכיוונים שליליים, ושבגללם הייתי צריך להתרחק מהאני הזה. הרגשתי שכדי לצמוח, אני צריך להתאים את עצמי למה שאני לומד.

עכשיו אני מביא את האישיות והחשיבה שלי לתוך שמירת המצוות

זה מה שחשבתי שאני צריך באותו שלב, אולם תהליך העיסוק הרציני ביהדות מפתח ומבשיל. עכשיו אני מביא את האישיות והחשיבה שלי לתוך שמירת המצוות, מחזיר לחיי מרכיב מסוים שהיה לי בתחילת הדרך ומשלב את הרצון הבסיסי לדבר עם אלוקים באיכות ולא בכמות. לדבר אל אלוקים מאהבה או כאב, ולא רק מתוך הרגל או כללים. תפילה, הכוח המניע הראשוני שלי, עדיין מהווה עבורי מקור משמעותי להשראה, כפי שהיא הייתה בתחילת מסעי.

aish.co.il: איך הגיבו ההורים שלך כשנהיית דתי? כיצד השפיע המסע הרוחני שלך עליהם ועל הקשר ביניכם?

מתיסיהו: הם לא התלהבו כשהם ראו איך אני מאבד חלק מעצמי. היה פחד, אבל אני האמנתי. האמנתי באלוקים. ולמדתי על תפילה ועל עומק התורה, והתחברתי למעיין בלתי נדלה של רוחניות שללא כל ספק השפיע ועיצב את חיי ואת המוזיקה שלי. מרכיבים רבים מההנהגות הרוחנית שלי היום, הם תוצאה ישירה של 10 השנים האחרונות, מאז שהתחלתי לפסוע על מסלול התשובה. מעל לכל אני יודע שאלוקים הוא טוב. אני כל כך אוהב אותו, וכתוצאה מכך אני מאמין שבגלל זה הקשר שלי עם הוריי הרבה יותר חזק היום מאי פעם.

aish.co.il: האם אתה מתכנן להופיע בישראל בעתיד הקרוב? מאיזו חוויה בישראל נהנית במיוחד עד כה?

מתיסיהו: אני בטוח שנחזור לישראל בעתיד הלא יותר מידי רחוק. אחת החוויות המדהימות ביותר שהייתה לי בישראל, הייתה עשרת הימים בהם הקלטנו את התקליט בשנה שעברה. כינסנו את כל המוזיקאים האלה, כולל חברי היקר דני זמיר, שהתחיל לחזור בתשובה בערך באותו זמן כמוני. הבאתי את המפיק שלי קוג'אק, שאינו יהודי ושמעולם לא היה בישראל קודם. היה מדהים לראות איך ישראל משפיעה על כולם, עד כמה הנוף הישראלי השפיע על עיצוב האלבום. כל כך הרבה אנשים עם נקודות מבט שונות השקיעו כוחות רבים באלבום – והכל באותם עשרת הימים בהם היינו בישראל. אני מקווה שכשאנשים יאזינו לאלבום, הקסם של ישראל יהיה ניכר בו.

8/7/2012

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 17 תגובות ב-15 דיונים

(15) אנונימי, 18/5/2014 14:44

חבל

טוב שיש את המאמר הזה. הוכחה למה שאמר ולא מקיים

(14) נילי אמיר-סגל, 13/7/2012 19:44

הכוונה הפנימית היא העיקר

היה מעניין מאוד לקרוא את הראיון עם אדם הישר עם עצמו ולא נאחז בחיצוניות. גם השירה שלו נוגעת מאותה סיבה שהוא קשוב לקול הפנימי ולאמונה הפנימית והאמיתית המובילה אותו ולא המראה החיצוני והגינונים החיצוניים שהם לעתים ריקים מתוכן. נילי

(13) נילי אמיר-סגל, 12/7/2012 20:45

מקווה שתשוב בקרוב

אשמח לדעת אם תבוא לישראל לימי פסטיבל הכלייזמרים. אם כן זה יהיה נפלא לשמוע אותך. נילי

(12) מיקי, 9/7/2012 18:06

תענוג צרוף

פשוט כיף לראות איך אדם חי עם האמת האבסולוטית שלו בכל רגע נתון. לא מחוייב לשום מוסכמה וחי את החיים שלו! גרם לי להעריך אותו בניגוד למה שחשבתי עליו לפני הראיון

(11) שמואל, 9/7/2012 16:07

גבר שצובע שיער - זה לפי ההלכה?

מתיסיהו, שאני שומע בעיקר את המוזיקה שלו מזה כמה שנים, אומר כאן שהוא נאמן להלכה. לאחרונה הוא צבע את שיערו לבלונדיני / מחומצן. דבר שנוגד את ההלכה. איסור של "לא ילבש". וכאמור, בקליפ החדש הוא מופיע ללא כיפה. גם הציציות המתנפנפות שלו כבר לא נראות. ועוד, הוא הוסיף כמה מילים בגירסה האחרונה, מה שכמעט הפך אותו לשיר עגבים. האם הוא כבר לא מאמין לכל ההרצאות החיסדיות שהוא היה נואם במהלך ההופעות שלו בעבר? יש לכם אפשרות להעביר אליו עוד שאלות? לצערי יש לי הרבה...

הצג את כל התגובות
 

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub