לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




השגחה פרטית ובחירת האדם – האם בהכרח ניגוד?

השגחה פרטית ובחירת האדם – האם בהכרח ניגוד?

"העולם שלנו מלא ניגודים, נדמה שיש מגוון של כוחות ורצונות הסותרים זה את זה ונלחמים זה בזה. להאמין שכל המעשים בעולם נעשים ברצונו של א-ל אחד זה לא קל בכלל."

מאת

ישנו משפט שמוכר כמעט לכל יהודי - "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד". אך האם רבים הם האנשים המנסים להבין את תוכנו? ובכן, המשפט הזה מסכם את תמציתה של האמונה בייחוד הא-ל - החידוש הגדול שחידש עם ישראל בעולם.

מה כל כך חדש בזה אתם שואלים? מה זה משנה אם יש הרבה אלים או א-ל אחד? ובכן, להאמין בייחוד הא-ל, זה לא רק להפסיק להאמין שיש הרבה אלים, ולהתחיל להאמין שיש רק אחד; להאמין בייחוד הא-ל פירושו להאמין שכל המעשים המתרחשים בעולם, נעשים כולם ברצונו של א-ל אחד, וזה קשה מאוד. הרי העולם שלנו מלא ניגודים, ונדמה שיש מגוון של כוחות ורצונות הסותרים זה את זה ונלחמים זה בזה. להאמין שכל המעשים בעולם נעשים ברצונו של א-ל אחד זה לא קל בכלל. קודם כל איך מיישבים את האמונה הזאת, עם העובדה שיש לכאורה גם לרוע את הכח לפעול נגד רצונו של הא-ל; ועם העובדה שנראה שהטבע פועל בלי להתחשב ברצונו של ה א-ל. ובכלל הלא לכל אדם יש את הבחירה להחליט לבצע את רצונו הפרטי, ולממש את מאוויו בהתאם לאמצעים העומדים לרשותו.

נתחיל עם אחת השאלות העיקריות המתעוררות עם הבנת ייחוד הא-ל.

איך יתכן שהכל נעשה רק ברצון אחד, כאשר למעשה נראה שלאדם יש את הכח לפעול כרצונו שלו?

לקפוץ על הזדמנויות

על מנת לענות על שאלה זו, יש להתבונן בסיפור מכירתו של יוסף - סיפור שדרכו אפשר להגיע לתובנה עמוקה בנוגע לייחוד רצון ה א-ל. האחים מכרו את יוסף, יוסף עבר קשיים רבים כנער צעיר, שנמכר לעבדות ומתגלגל מאדון אחד לשני, רחוק מבית אביו, ומחום ואהבה של בית. בסופו של דבר יוסף הפך למלך במצרים, משנה למלך פרעה. הרעב הביא את האחים למצרים, ושם פוגש אותם יוסף ומתוודע אליהם. המשפחה כולה עולה למצרים ומשתקעת בארץ גושן. כאשר נפטר יעקב, חוששים האחים שמא לאחר מות אביהם, עלול יוסף לנקום בהם על כל הרעה אשר גמלוהו, ועל כן הם באים אל יוסף ומנסים להפיס את דעתו, וכך מספרת התורה:

"ויראו אחי יוסף כי מת אביהם ויאמרו: לו ישטמנו יוסף והשב ישיב לנו את כל הרעה אשר גמלנו איתו. ויצוו אל יוסף לאמור: אביך ציווה לפני מותו לאמור, כה תאמרו ליוסף, אנא, שא נא פשע אחיך וחטאתם כי רעה גמלוך, ועתה שא נא לפשע עבדי אלוהי אביך.

ויבך יוסף בדברם אליו, וילכו גם אחיו ויפלו לפניו ויאמרו: הננו לך לעבדים.

ויאמר אליהם יוסף: אל תיראו, כי התחת אלוקים אני?! אתם חשבתם עלי רעה, אלוקים חשבה לטובה, למען עשה כיום הזה, להחיות עם רב. ועתה, אל תיראו, אנוכי אכלכל אתכם ואת טפכם. וינחם אותם, וידבר על ליבם."

כאשר השליכו האחים את יוסף לבור, הם עשו זאת כיוון שהם קינאו ביוסף על היותו הבן האהוב על אביו, ועל כך שבחלומותיו הוא תמיד רואה אותם משתחווים לו וכפופים אליו. כאשר ראו אותו מתקרב, אמרו איש אל אחיו: "לכו ונהרגהו ונשליכהו באחד הבורות, ואמרנו חיה רעה אכלתהו, ונראה מה יהיו חלומותיו". הם ביקשו למנוע מיוסף להגיע אל המלכות שיועדה לו בחלומותיו, על ידי השלכתו לבור ומכירתו. בסופו של דבר דווקא המעשה הזה הוא שגרם ליוסף שיגיע אל המלכות, וימלא בסופו של דבר את היעוד שיעד לו האלוקים.

איך יתכן שההשגחה מיישמת את היעדים שלה מתוך מעשיו של האדם, ובמקביל אומרים שיש לאדם בחירה?

אם כן, איך זה עובד? איך יתכן שההשגחה מיישמת את היעדים שלה מתוך מעשיו של האדם, ובמקביל יש לאדם בחירה ואחריות למעשיו?

התשובה היא, שהאדם הוא שרוצה ברע או בטוב, אבל את הרצון הזה צריך לממש בדרך כל שהיא, צריך איזה רעיון או איזו עצה, שתתרגם את הרעיון לשפת המעשה, צריך שתִיקָרֶה ההזדמנות בדרכו לממש את הרצון הזה, וההשגחה היא שמַקרה לפני האדם את ההזדמנויות. מי שהוא בעל רצון טוב קופץ על ההזדמנויות לעשות טוב, ואילו בעל הרצון הרע קופץ על ההזדמנויות לעשות רע, אך כל הזדמנות שניתנת לאדם, ניתנת לו רק אם היא משרתת את היעדים של ההשגחה העליונה. אחרת הן לא היו נקרות בדרכו.

אחיו של יוסף רצו להרע לו, זה ברור, אבל אחרי שמחליטים מה עושים, צריך גם להחליט איך עושים, האם להרוג אותו? אולי להשליך אותו לבור? לבסוף הוחלט למכור אותו כיוון ש"במקרה" עברה במקום שיירה של סוחרים ישמעאלים, והישמעלים מכרו אותו למדיינים, והמדיינים למצרים, ומי רקם את המקרה הזה? הרצון הוא חופשי לבחור בטוב או ברע, אך ברגע שעוברים לשלב הביצוע יש להשגחה העליונה כר נרחב עליו נרקמים תרחישים, שיובילו למימוש היעדים שנקבעו מראש.

הטבע והשגחה פועלים במקביל

גם בין כוחות הטבע וההשגחה, יש חלוקת תפקידים ברורה: הטבע פועל על פי חוקיו כהרגלו, אך את צירופי המקרים קובעת ההשגחה בהתאם לחוקי הצדק העליונים. חוקי הטבע מצידם, קוטלים את הצדיק יחד עם הרשע, מבלי להתחשב בעקרון הצדק, ובמקביל, באופן סימולטני, פועלת לה ההשגחה העליונה בדרכה, ודואגת שכל אדם יקבל בדיוק את המגיע לו בדין ובצדק. 

אפשר להמחיש זאת בדוגמה: גם השוויצרי הדייקן ביותר, שייצר את השעון המדויק ביותר עם הכלים המדויקים ביותר, לא יוכל ליצור שעון מדויק לחלוטין, כיוון שתמיד יש גבול לרמת הדיוק של החלקים, ובכל מכונה יש מידה מסוימת של "שפיל", כלומר משחק בין החלקים. "גורם המשחק" - כאשר הוא פועל בנקודת זמן ומקום קריטית - יכול לשנות לחלוטין את התוצאה הסופית. למרות ש"גורם המשחק" פועל גם הוא על פי חוקיות, לא ניתן לחזות אותו מראש, ועליו רוכבת ההשגחה, ורוקמת תרחישים וצירופי-מקרים שאינם עומדים בסתירה גלויה לחוקי הטבע.

23/10/2011

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 17 תגובות ב-16 דיונים

(16) שושנה, 16/1/2015 23:55

בהרהורים בנושא

אם אדם מתייסר בחייו ואינו יודע מדוע מה הטעם ביסורים?

(15) חיים, 23/10/2011 14:39

Coincidence

בס"ד צרוף מקרים באנגלית - Co -- incidence ואני אומר כה אמר ד' יתברך...

(14) בוריס, 29/6/2011 21:02

בחירת מחשבה

שלום. 1. אם הכל מהקב"ה אזי גם המחשבה ממנו יתברך. 2. האם אפשר להגיד ששום כוח וגם בעל בחירה (בן אדם) לא יכול להשפיע על אדם אחר ללא השגחה, ולכן אדם ניצב אך ורק מול קב"ה. 3.ובעצם מול כל אדם יש מציאות שונה מחברו שאינה קשורה בכלל עם מציאות חברו. 4.כאשר אדם אחד עושה או מדבר עם אדם שני ,אזי היות ועל שני "נגזר" לשמוע או להיות מושפע ממעשיו של הראשון באופן מדוייק לפי ההשגחה (של השני) , האם זה לא מתגש עם הבחירה החופשית של הראשון (שיגיד ויעשה בדיוק את מה שנגזר על השני לשמוע) ?

(13) מנחם, 27/8/2009 19:45

הניסיון לפתור את שאלת ההשגחה והבחירה ביצירת הזדמנויות הממשות יעדים עליוניים, ובלשון הכותב : "אך כל הזדמנות שניתנת לאדם, ניתנת לו רק אם היא משרתת את היעדים של ההשגחה העליונה. אחרת הן לא היו נקרות בדרכו." - מעיד כי מרחב הבחירה החופשית מצומצם ביותר ומרחב זה גובל בבחירה חופשית וירטואלית- תחושה שקיימת בחירה חופשית. שאלה זו נידונה על ידי הרמב"ם בהלכות תשובה הלכה ה'. נעתיק את דבריו: שמא תאמר והלא הקב"ה יודע כל מה שיהיה וקודם שיהיה ידע שזה יהיה צדיק או רשע או לא ידע, אם ידע שהוא יהיה צדיק אי אפשר שלא יהיה צדיק ואם תאמר שידע שיהיה צדיק ואפשר שיהיה רשע הרי לא ידע הדבר על בוריו, דע שתשובת שאלה זו ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים וכמה עיקרים גדולים והררים רמים תלויים בה אבל צריך אתה לידע ולהבין בדבר זה שאני אומר, כבר בארנו בפ' שני מהלכות יסודי התורה שהקב"ה אינו יודע מדיעה שהיא חוץ ממנו כבני אדם שהם ודעתם שנים, אלא הוא יתעלה שמו ודעתו אחד ואין דעתו של אדם יכולה להשיג דבר זה על בוריו וכשם שאין כח באדם להשיג ולמצוא אמתת הבורא שנאמר כי לא יראני האדם וחי אין כח באדם להשיג ולמצוא דעתו של בורא, הוא שהנביא אמר כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי, וכיון שכן הוא אין בנו כח לידע היאך ידע הקב"ה כל הברואים והמעשים אבל ג נדע בלא ספק שמעשה האדם ביד האדם ואין הקב"ה מושכו ולא גוזר עליו לעשות כך, ולא מפני קבלת הדת בלבד נודע דבר זה אלא בראיות ברורות מדברי החכמה, ומפני זה נאמר בנבואה שדנין את האדם על מעשיו כפי מעשיו אם טוב ואם רע וזה הוא העיקר שכל דברי הנבואה תלויין בו. עיון מעמיק בדבריו מעלה שתשובה על שאלה זו מצוייה בתחום האמונה ולא בתחום החשיבה הלוגית. ולא עוד אלא שמאחר ואין אנו יודעים מה מהות "הידיעה" אצל האל הרי שהשאלה אינה שאלה כלל וכלל, והיא דומה לשאלה " איזה טעם יש לקרני האור כאשר הן נופלות על לשנו" . מאחר ואין אנו מכירים את המושג "טעם האור" הרי שהשאלה אינה שאלה. להרחבה: עיין בהשגת הראב"ד ועיין בתשובת "הכסף משנה" על הראב"ד

(12) אנונימי, 7/7/2009 21:15

מאמינה

ישנה השגחה עליונה אנו כבני אנוש מתקשים לקבל שהכל לטובה מכוון שהפרספקטיבה שלנו מאוד מצומצמת אך ניתן לומר בוודאות שאנו בוחנים את הדברים במובן העמוק שלהם לכל תקרית בחיינו או כל סיטואציה היא תוצר של תוכנית אלוהית ברורה ובלתי מתפשרת .לימים אנו מבינים שיש המון חוכמה וגם הגיון שסרבנו לראות כבני אנוש .בחרו בטוב בחרו בחיובי ותבינו שיש משמעות לכל דבר בחיינו הדרך ארוכה ולגמרי לא פשוטה אך בהחלט מאתגרת

הצג את כל התגובות

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub