לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




מה אני רואה?

מה אני רואה?

על ראייה, נתינה, על ברכה וקללה, נווה תלאות של יונתן רזאל, ומה קורה כשמתחיל ספטמבר ונכנס אלול...

מאת

השבוע שוחחתי עם אחת הקוראות היקרות והקבועות שלי, היא סיפרה לי שהיא מתמודדת עם ניסיונות לא פשוטים כלל וכלל מבחינה בריאותית. אבל היופי הגדול הוא דרך הבחירה שלה להתבונן במציאות ובאתגרים שנקרו בפניה כברכה. נכון, אף אחד לא מבקש לעצמו שיעורים מן הסוג הזה וגם היא לא. אהבתי לשמוע איך היא רואה את כל הניסיונות והשיעורים כהשגחה פרטית ששומרת עליה ובאמת קרו לה דברים מדהימים ומרגשים מאוד במהלך התקופה. התרגשתי מיכולת הבחירה שלה לראות בטוב גם במציאות מורכבת מאוד...

על יכולת הבחירה מדברת הפרשה. "הפרשה נפתחת במילים "רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה". בהקשר זה ישנו מאמר נפלא של ה'אוהב ישראל' (הרב אברהם יהושע השל מאפטא, מחשובי רבני פולין. תלמידו של ר' אלימלך מליז'נסק), אשר מסביר כי כאשר אנו נולדים, הרבה מאוד דברים נקבעים מראש, כמו- האם האדם יהיה חכם או טיפש, וכדומה. אך לא אלה התלויים בבחירה החופשית שלנו, כמו: האם האדם יהיה צדיק או רשע.

אנו קמים כל בוקר כדי להתמודד עם רגשות ותחושות שמאפשרות לנו את הבחירה בין ברכה לקללה. זו המהות האמיתית של החיים שלנו.
הרבי מאפטא מוסיף ומדייק בהסתמך על המילה "נֹתֵן", אותה ניתן לקרוא ישר והפוך, שהבורא תכליתו אחת – להיטיב לנבראיו, והשפעתו אלינו היא טוב בלבד, ומכאן שהברכה או הקללה – קרי: הדרך בה אנו מתייחסים למציאות – היא בשליטתנו ואנו אלה שקובעים אותה. עלינו להבין כי אנו נמצאים כל הזמן תחת ההארה של "רְאֵה אָנֹכִי", תחת אור אינסופי חסר הבחנות, והשאלה היא מה אנו עושים עם ההארה הזו.
כאשר המעשים שלנו מלווים בכוונת השפעה וגרימת נחת רוח לזולת, אז מתממשת מחשבת הבריאה – להיטיב לנבראים. אז אנו מחוברים לאור וכך מזדככת האנוכיות שלנו, דבר שמאפשר לנו להתחבר להארה גדולה יותר ולקבל יותר. כלומר, מידת אנוכיותנו קובעת האם השפע שאנו מקבלים מהבורא יהיה לקללה או לברכה.
מציאות חיינו היא סובייקטיבית והדואליות שבה, הזגזוג שלנו בין הברכה והקללה, תלויה בנו.

הפרשה מתחילה במילה "ראה" ומסיימת בעניין של "נביא שקר", להזכיר לנו כי אין אנו באמת יודעים מה אנו רואים ואם אנו רואים נכון. ואולם, המשקפיים היחידים שתקפים מאז ומתמיד ודרכם ניתן להביט על מציאות חיינו הם אלו של "ואהבת לרעך כמוך", של אהבה וחמלה ושל מעגליות (קבלה על מנת להשפיע [לתת]), וזו הדרך שבה עלינו לילך." (מתוך האתר חיים קבלה).

הדברים שנכתבו השבת מוקדשים לכמה אנשים יקרים,
שאני מקדישה להם את הבחירה לראות את הברכה
לכל התלמידים שחוזרים היום לספסל הלימודים – ראו ברכה והצלחה רבה.
לענבל שחוזרת הבוקר ממסע בפולין עם משלחת של  180 תלמידי השכבה שלה. אני יודעת שארץ ישראל מקבלת ברכה מיוחדת כשחוזרים מחווית הביקור במחנות. כמה טוב שבאת הביתה.

לזוג צעיר, בן ובת של שני זוגות חברים טובים מהושעיה שמתחתנים היום בערב כאן בכפר קדם – לכם אני מאחלת שתצליחו לראות את הטוב והברכה שבזוגיות. תזכרו בבקשה שזו בחירה מתמדת אבל בחירה שבונה חיים זוגיים.

ומכיוון שבשבת וביום ראשון יהיה ראש חודש אלול בחרתי לצרף את השיר 'נכנס אלול' שקיבלתי מחברה טובה שלי (תודה חיה(.

נכנס אלול / אסתר ירושלם, פלמחים

נכנס אלול
והימים ימי שרב
נקי לקראת סליחות
ואור חמלה שפוך.
נכנס אלול
כבא אל אוהביו
המחכים שנה
מיטהרים אליו
ומבקשים להיחתם
בספר הנכון,
לקראת מחר,
לא מת אלול -
נכנס.

ומסיימת עם יונתן רזאל שהיום שמעתי לראשונה את השיר החדש שלו שהוא כתב והלחין,

שיר מקסים שנקרא נווה תלאות וגם השיר הזה נכתב מתוך התהלכות במסע חיינו בין עליות ומורדות בין ברכה לקללה,

שווה לכם להקשיב לשיר בקישור.

נווה תלאות / יונתן רזאל

נווה תלאות עליות ומורדות
נסיונות מכשולים ונפילות
נווה תלאות מתחבט בשאלות
היכן הטוב התחושות מבלבלות
אבל עכשיו אני יורד אל הים
לבכות בעדי ובעד ביתי
לבכות בעדי ובעד עמי ובעד עולמי

השקיפה
ממעון קדשך מן השמים
וברך וברך
את עמך את ישראל 

נווה תלאות
בסופו אור יקרות
שמחת הלב מלאה נחמות
אבל עכשיו אני יורד אל הים
לצעוק בעדי ובעד עמי
לבכות  בעדי ובעד ביתי ובעד עולמי

4/9/2016

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 1 תגובות ב-1 דיונים

(1) אנונימי, 5/9/2016 12:25

תודה על המאמר המרגש לחודש אלול

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub