לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




אמונה מול פרוזק

אמונה מול פרוזק

מחקרים מדעיים מגלים כיצד משפיע הביטחון באלוקים על הפחתת רמות חרדה ולחץ.

מאת

בשנת הלימודים השנייה של דוד רוזמרין באוניברסיטה, הוא התחיל לסבול מלחץ נפשי. הלחצים החברתיים והלימודיים שלו ודאי לא היו שונים מאלה של תלמידי אוניברסיטה אחרים בעולם, אולם כשדוד גילה שהוא מתקשה להירדם בלילות, הוא התחיל לחשוב ברצינות על פניה לשירותי בריאות הנפש של הקמפוס, כדי להיעזר בטיפול תרופתי.

לאחר אחד משיעורי התורה השבועיים שלו, דוד התייעץ עם הרב ניסן אפלבוים על השינה שחומקת ממנו. "נראה לך שיהיה לי טוב לשוחח עם מומחה בתחום בריאות הנפש, כמו פסיכולוג או פסיכיאטר, על המצב שלי?"

הרב קם ללא אומר ממושבו ויצא במהירות מהחדר. דוד יצא אחריו ברגשות מעורבים של מבוכה וסקרנות. "הסתכלתי", מספר דוד, "כיצד הוא מצלם עוד ועוד דפים מתוך ספר, ומכין עבורי אוגדן דפים שישנה את חיי".

כשהרב אפלבוים סיים, הוא הניח את 61 העמודים המצולמים בידיו של דוד. בעמוד הראשון היה כתוב "שער הביטחון". הדפים נלקחו מתוך ספר חובת הלבבות, שנכתב ע"י רבנו בחיי אבן פקודה, במאה ה-11 בספרד. "אני לא יודע אם אתה צריך להתייעץ עם רופא על הלחצים שלך", הרב אמר לדוד, "אבל אני יודע, שיהיה לך טוב לקרוא את הדפים האלה. תלמד מהם 10-15 דקות לפני השינה בכל לילה, ותחשוב טוב על מה שכתוב כאן".

דוד מילא בדקדקנות את ה"מרשם":

להפתעתי, תוך 8 שבועות לא רק שיכולתי להירדם בלי בעיה, אלא גם הלחצים שלי כמעט ונעלמו. מה שהיה מעניין במיוחד זה שהשיפור במצבי הפסיכולוגי התרחש למרות שאף אחד מגורמי הלחץ בחיי לא נעלם. למעשה, באותו שלב עמדתי מול מערכת מבחנים מתישה, קשיים חברתיים רבים יותר מאשר קודם, ועתידי נותר חסר ודאות לגמרי! הדבר היחיד שהשתנה היה הגישה שלי לקשיים, ולחיים בכלל. רמת הביטחון שלי באלוקים גדלה, ורכשתי את הכישורים הרוחניים הדרושים כדי לנווט בעולם שמכיל גם דאגות. באותו אופן שחולה בוטח בפסיכיאטר מיומן ומוסר את עצמו לידיו, אני הבנתי שבסופו של דבר כל מה שקורה בחיי נשלט בידיו הכל יכולות של ה', ושבסופו של יום, נותר לי אך מעט מאוד מקום לדאגה.

כתב חוכמה יהודי קדמון זה, גילה שיטה סודית להפחתת לחץ על בסיס חוכמה רוחנית

עם תום לימודיו האקדמיים, המשיך דוד ללימודי תואר שני בפסיכולוגיה. כאשר הגיע הזמן בו הוא היה עליו לבחור תזה לעבודת המאסטר שלו, הוא נזכר בניסיונו האישי בהתמודדות מול חרדה. דוד התחיל שוב לקרוא את "שער הביטחון", כשהפעם הוא בוחן את הטקסט מנקודת מבט פסיכולוגית. "פחות משלושה עמודים אל תוך הפרק", מספר דוד, "הבנתי שאפשר להבין את הטקסט כתיאוריה פסיכולוגית מושלמת לגבי סיבת החרדה האנושית. כתב חוכמה יהודי קדמון זה, גילה שיטה סודית להפחתת לחץ על בסיס חוכמה רוחנית. הצגתי את החומר בפני המנחים שלי, אשר התפעלו לא פחות ממני מתובנותיו של רבנו בחיי."

האם אמונה דתית מסייעת להתמודדות עם לחצי החיים?

למעשה, דוד נכנס בלי כוונה אל אחד מתחומיה המתפתחים של הפסיכולוגיה - "פסיכולוגיית הדת". בשני העשורים האחרונים התפרסמו כ-1800 מחקרים פסיכולוגיים בתחום זה, אשר חוקרים שאלות כגון:

  • האם אמונה/אורח חיים דתי יכולים להוות אמצעי התמודדות בזמני לחץ?

  • האם קיים קשר בין השתתפות שבועית בפעילות דתית לבין רמות הדיכאון והחרדה?

  • האם קיים שוני בהשפעתם של טיפולים פסיכולוגיים על אנשים דתיים לעומת חילוניים?

  • האם ניתן להכליל רוחניות ודת בטיפול הקליני בבעיות פסיכולוגיות?

דוגמא למחקר כזה הוא מחקרו של מיכאל אינזליכט – פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת טורונטו. החוקרים מדדו את רמת הפעילות המוחית ב-anterior cingulate cortex (פיתול החגורה הקדמי במוח), שמעידה על לחץ. הנבדקים התבקשו לערוך תרגול מתסכל שמכונה "משימת סטרופ".

פרופסור אינזליכט סיפר שבהתחלה הם פשוט ניסו לבחון אילו גורמים יעוררו את הפעילות המוחית הרצויה, ולא לבחון אמונות דתיות. בתחילה, הם ביקשו מהמשתתפים להגדיר את עצמם על פי השתייכותם הפוליטית, מאחרים הם ביקשו לתאר את רמת הביטחון העצמי שלהם. באף אחת משיטות מיון אלה לא נמצאה התאמה כלשהי לרמת פעילות "גלי הלחץ" במוח. רק כשהחוקרים ביקשו מהמשתתפים להגדיר את עצמם על פי רמת אמונה באלוקים ודת, התחילה להתגלות תבנית ברורה. לבעלי האמונה הדתית העמוקה ביותר היו סיכויים גבוהים יותר לקבל בקלות רבה יותר את טעויותיהם. בעוד שלבעלי הנטייה האתיאיסטית היו סיכויים גבוהים יותר לסבול מלחץ ודאגה אחרי ביצוע טעות. פרופסור אינזליכט דיווח שאף אחד מהאתיאיסטים בקבוצה לא גילה רמת לחץ נמוכה ואף אחד מהדתיים לא גילה רמת לחץ גבוהה.

האמת המדעית על דת ופסיכולוגיה

פרויד עמד על דעתו שקיים יחס הפוך בין רמת הדתיות לרמת הבריאות הפסיכולוגית. הפסיכולוג הנודע אלברט אליס, אשר דורג על ידי חבריו למקצוע בתור הפסיכולוג השני בהשפעתו בהיסטוריה, טען בשנות ה-80 שבני אדם בעלי שכנוע דתי עמוק יגלו סובלנות מועטת יותר למצבי אי ודאות, יהיו פחות גמישים, יסבלו מחרדות, ותהיה להם יותר נטייה לנוירוזות.

בשנות ה-90, נעמד הפסיכולוג קנת פרגמנט מול ענקים אלה, וביקש לבחון את טענותיהם באופן מדעי דרך ניסויים פסיכולוגיים מעשיים, ללא אג'נדה דתית או אנטי-דתית מוקדמת. כך יסד ד"ר פרגמנט את המדע האמפירי של פסיכולוגיית הדת, ופרסם שני ספרים ולמעלה מ-150 מאמרים מדעיים. הוא זכה למספר רב של פרסי הוקרה מאגודות הפסיכולוגים והפסיכיאטרים האמריקאיות. באופן כללי גילו מחקריו שרוחניות מהווה משאב אנושי חשוב בעיתות לחץ, ושקשר עם אלוקים יכול לשפר סימפטומים של חרדה, דאגה ודיכאון. לאחר שד"ר אליס בחן את מחקריו של ד"ר פרגמנט, הוא חזר בו בפומבי מהצהרתו הקודמת, והודה על כורחו שמנקודת מבט פסיכולוגית, דת "אינה בהכרח דבר רע".

ילד ממוצע היום, בטווח הגילים 11-13, לחוץ כמו הפציינט הפסיכיאטרי הממוצע של שנות ה-50

למען האמת, עם התגברות החילוּן החברתי, עלו גם רמות החרדה והייאוש. כפי שרוברט ליהי, פרופסור לפסיכיאטריה קלינית באוניברסיטת קורנל, הסביר לא מזמן בראיון עם דניס פרגר: "אנו רואים מגמה היסטורית גדולה של עליית החרדה... הילד הממוצע היום, בטווח הגילים 11-13, לחוץ כמו הפציינט הפסיכיאטרי הממוצע של שנות ה-50." ד"ר ליהי העיר גם ש"יש מחקרים שמגלים שלמעשה חייהם של אנשים בעלי מערכת אמונית וקהילה תומכת, טובים יותר ומאושרים יותר."

בחמש השנים האחרונות, עבד דוד רוזמרין על תוכנית דוקטורט עם ד"ר פרגמנט, ולאחרונה אף זכה להתמנות בתור חבר צוות במחלקה הפסיכיאטרית בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הארוורד. רוזמרין פרסם מחקרים רבים בכתבי עת אקדמיים, והציג אותם במספר כינוסים לאומיים שדנו בקשר בין דת ורוחניות לחרדה, סטרס ודיפרסיה [לפרטים נוספים ראו האתר www.jpsych.com]. למרות שמחקרים רבים מסוג זה כבר נערכו בקרב נוצרים, רוזמרין היה חלוץ המחקר בקהילה היהודית. מחקריו גילו בעקביות שאמונה באלוקים, כמו גם שמירת מצוות (כגון תפילה, לימוד תורה, השתתפות בתפילות) קשורות לרמות נמוכות של מצוקות פסיכולוגיות.

מרשמים מרקיעי שחקים

ב-20 השנים האחרונות עלו בהתמדה שיעורי המרשמים לתרופות פסיכו-אקטיביות (משנות מצב רוח) עבור מבוגרים עצמאיים בארה"ב. למעשה, השימוש הכפיל את עצמו בפחות מעשור בין השנים 1994 ל-2002, ובחלק מהתרופות הפסיכו-אקטיביות השימוש אף כמעט ושילש את עצמו באותה התקופה.

לתרופות נוגדות דיכאון ונוגדות חרדה אלה קיימות תופעות לוואי שונות כגון הפרעות בתפקוד מיני, בחילות ולמרבה האירוניה – נוירוזה והפרעות שינה. תרופות נפוצות אחרות לטיפול בהפרעות מצבי רוח/חרדה כגון תרופות טריציקליות, נוגדי דיכאון ו-MAOI, עלולות לגרום לתופעות לוואי חמורות בהרבה, כגון תרדמת ואף מוות.

בעוד שלפעמים אין ברירה וחייבים להשתמש בטיפול תרופתי כדי לעזור לאנשים במצוקה, לאור הסכנות הנ"ל, דוד רוזמרין שאל את עצמו אם ניסיונו האישי בהגברת הביטחון באלוקים לא יוכל לסייע גם לאחרים. "החלטתי שאני חייב לנסות להשתמש בידע שלי כדי לעזור לאנשים להפחית את רמת הלחץ בחייהם."

רוזמרין, בעזרת הרב לייב קלמן, הרב נח אורלווק וד"ר פרגמנט, פיתח תוכנית לטיפול בדאגה ולחץ בקהילה היהודית. התוכנית מבוססת על התערבות רוחנית כמפורט ב"שער הביטחון", שעזרה לו כל כך כתלמיד אוניברסיטה לחוץ, ועל טקסטים יהודיים נוספים.

אמונה בא-ל ויציאה לחירות

ה"ביטחון באלוקים" אותו מעודדת התוכנית בנוי משלושה מרכיבי יסוד:

  1. אמונה שאלוקים יודע הכל (ולכן גם יודע מה אנחנו צריכים).

  2. אמונה שאלוקים כל יכול (ולכן הוא יכול לשנות את המציאות הגשמית שלנו).

  3. אמונה שאלוקים אוהב אותנו (ולכן עושה הכל לטובתנו).

כפי שמסביר רוזמרין, הגיוני שאדם שמאמין באלוקים יודע כל, כל יכול ואוהב, לא יאכל את עצמו מרוב דאגה ודיכאון.

האמנם? האם לא יתכן להאמין באלוקים יודע כל, כל יכול ואוהב שברא את העולם, אבל כזה שלא אכפת לו שאיבדתי את כל קרן הפנסיה שלי במשבר הכלכלי? האם אי אפשר להאמין שאלוקים אוהב את העולם, אבל לא מתכוון להתערב בבעיות הבריאות שלי?

כאן נכנסת לתמונה יציאת מצרים. כפי שכל שומר מצוות ודאי שם לב, היהדות עוסקת באינטנסיביות ביציאת מצרים. בעוד שנס ההצלה מתוכנית ההשמדה של המן מוזכר רק פעם אחת בשנה בפורים, ונס ההצלה מהיוונים מוזכר רק אחת לשנה בחנוכה, גאולת מצרים מוזכרת לא רק בפסח, אלא אף בקידוש השבת, ובתפילת שחרית בכל יום. למעשה, אנחנו מצווים לזכור את יציאת מצרים בכל יום. מדוע?

האמונה היהודית באלוקים מכילה שני מרכיבי יסוד בסיסיים:

  1. אלוקים ברא את העולם.

  2. ה' מתערב בהיסטוריה האנושית.

אלוקים לא מתערב רק באירועים עולמיים חשובים אלא גם בנסיבות החיים היומיומיות שלנו

בדיוק כפי שמשמעותו של העיקרון הראשון היא, שאלוקים לא ברא רק את הרי ההימלאיה אלא גם את החולשות שלנו, כך משמעותו של העיקרון השני היא, שאלוקים לא מתערב רק באירועים עולמיים חשובים אלא גם בנסיבות החיים היומיומיות של חיינו. על פי היהדות, יציאת מצרים היא מילת קוד לרעיון הרחב שאלוקים מנהל את העולם גם ברמת המיקרו, שההשגחה העליונה מפקחת ומתערבת, ושאלוקים הוא א-ל אקטיבי שאכפת לו מאיתנו.

מהצד האנושי, יציאת מצרים היא עדות לביטחון של עם ישראל שאלוקים באמת ידאג להם. בין מצרים לארץ המובטחת היה רק מדבר, בלי מים או מזון שיוכלו לכלכל המון רב. היציאה משעבוד מצרים הייתה כמו בריחה מכלא אלקטרז תוך קפיצה לאוקיינוס שורץ הכרישים שמקיף אותו. כמו שמאות שנים אחר כך אמר אלוקים לעמו מפי נביאו: "זכרתי לך חסד נעוריך... לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה." לכן, בפסח, אנחנו לא נזכרים רק איך אלוקים התערב כדי להצילנו, אלא גם איך אנחנו בטחנו שהניסים הגדולים של יציאת מצרים יימשכו כהגנה אלוקית וכדאגה לכלכלה היומיומית במדבר.

ואכן, פסח הוא חג של אמונה באלוקים. המצה מייצגת הן את "לחם העוני" והן את "לחם החירות". הסדר עמוס בסמלים של סבל ושל גאולה. המסר שאנחנו חייבים להפנים הוא שקיים קשר בל יינתק בין הסבל לגאולה, ושאלוקים לעתים מביא עלינו סבל כדי שנהפוך לראויים יותר מבחינה רוחנית לקבל את הגאולה. בליל הסדר, אנחנו מתעלים לדרגת אמונה בה כל אחד מאיתנו מעיד: "אתה מודע לסבל שלנו, אתה יכול לפעול לגאול אותנו, ואנחנו בוטחים בכך שמשום שאתה אוהב אותנו, אתה תעשה את הטוב ביותר עבורנו."

כפי שהצהיר דוד רוזמרין: "עם קריסת השוק הכלכלי, ועם עליית החשש הביטחוני בעולם, הלחץ והדאגה מזנקים כלפי מעלה – בייחוד בקהילות היהודיות. הגברת האמונה באלוקים עשויה לסייע בהפחתת שיעור המצוקה."

27/3/2010

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 19 תגובות ב-19 דיונים

(19) שמעון, 12/6/2011 15:03

מאמר חשוב מחזק ומועיל

הלואי שתפרסמו מאמר זה לכל יהודי בעולם, חשוב מאוד להבין שהאמונה היא לא בריחה אלא בלי אמונה האדם חושב שהוא בורח בעוד שהאמת שהאמונה היא הבסיס לשלותינו האמיתית.

(18) אנונימי, 5/5/2010 14:22

אמונה? ידיעה ת הנפש וכוונה פנימית

אינני נוטה להאמין, עלי לדעת,לא מהראש,ידע פנימי, אינטואיטיבי. אינני מאמינה באלוהים,אך כאדם רוחני שרואה את המחזוריות בטבע, לא יכולתי לקבל שאנו מחוץ לזה, ןמה לזה ולדעת את אלוהים? בצעירותי נודע לי שאני חולה בטרשת נפוצה, כמובן שראיתי סביבי רק כסאות גלגלים וחרדתי לבאות. מדריך רוחני נתן לי כמה עצות ,בינהן: התפללי כל בוקר לאלוהים, שיעזור לך להחלים ויראה לך את הדרך, מה כבר היה להפסיד. בהומור דיברתי עם האלוהים: אם אתה קיים תוכיח לי ותנחה אותי. ואכן ההנחיה הגיעה,אותה ישמתי במעט ספק שהפך לבבטחון ,למרות התמיה החברתית למעשי, זה עבד!בשלב מסויים ידעתי מתוכי, לא אגיע לכסא גלגלים אשאר על רגלי. לדעתי החיבור לאלוהים הוא חיבור לפנים שלך שבו האלוהים לוקח חלק, איך...אלוהים יודע. יודעת מנסיוני שזה פועל ועל כך אני אסירת תודה בכל יום. כשיש משבר, מתגלים בנו כוחות נפש ובשעת משבר אנו באמת מכוונים חזק פנימה ויכולים לקבל את ההנחיה הנחוצה, יותר מאשר כשהחיים מתנהלים על מי מנוחות. הגיוני שמי שמאמין חרד פחוד ממי שלחוץ ומרגיש עזוב. בכל מיקרה לא הייתי רוצה להיות תלוייה ברפואות או ברופא, מה הוא יודע עלי? על נפשי? הוא תוצר של החברה בה גדל ורואה סביבו רק חולים, זה לא מעודד.אך יש דבר שאינני מסוגלת להבין והוא: אנשים שעברו את מחנות הריכוז בשואה, ילדים שחלו, אנשים שחטפו מחלה ממארת ורק רוצים לחיות, בכל מחיר, אפילו בזבל של החיים, כפי שהתבטאה אשה יקרה שנפטרה בגיל 33.לזה אין לי תשובה.

(17) מירה סול-אליעוז, 21/4/2010 18:48

האמונה במגזר החרדי

אני מסכימה עם כל מילה שיש להאמין ולבטוח בקב"ה בצורה "עיוורת". לצערי בקורסים שאני מעבירה אני נתקלת בנשים חרדיות שבעצם היו אמורות להאמין, אך בתוכן ישנו בילבול, היסוס, חרדות, ספקות והתלבטויות. אז איפה האמונה? ראיתי לנכון לשים דגש על נקודה זו, להאיר את עינייהן וליטוע בתוכן אמונה וביטחון עם כל הקושי היום יומי. שינוי ברמת התת מודע מאפשר שינוי בדפוסי חשיבה, רגשות והתנהגות ולפעול באמונה ומתוך בחירה מודעת ללא רגשות אשמה, עול כבד וקיטורים. אני מטפלת באנשים עם חרדות, טראומות, חוסר ביטחון והערכה עצמית, הבסיס הינו אמונה בקב"ה ובאדם עצמו, כל ניסיון קשה בא כדי שניפקח את העיניים ניתמודד ונתחזק, הקץ לתרוצים ולהאשמות, לקיחת אחריות מביאה לכוח ושינוי. כל הטיפולים מלווים בטכניקות חדישות לשינוי ברמת התת מודע, התוצאות מדהימות ולאורך זמן.

(16) אנונימי, 8/4/2010 11:53

האמונה קיימת - ובכ"ז יש דאגות וחרדות אז? .... זה אומר שגם לדתיים חרדים אפילו יש דאגות וחרדות לא?

(15) אנונימי, 7/4/2010 16:20

האם נבדק סטטיסטית כמה החלימו כליל מחרדה ודיכאון עפ"י השיטה של דר' רוזמרין?ומה בדבר חולים במצבים קליניים?

הצג את כל התגובות

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub