לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




אל תמכור את עצמך בזול

אל תמכור את עצמך בזול

הרבה פעמים אנחנו מוכרים את הברכה שבחיים שלנו עבור פרוטות.

מאת

בפרשת השבוע (תולדות) מסופר הסיפור על עשיו המוכר את הבכורה שלו ליעקב "וְיַֽעֲקֹ֞ב נָתַ֣ן לְעֵשָׂ֗ו לֶ֚חֶם וּנְזִ֣יד עֲדָשִׁ֔ים וַיֹּ֣אכַל וַיֵּ֔שְׁתְּ וַיָּ֖קָם וַיֵּלַ֑ךְ וַיִּ֥בֶז עֵשָׂ֖ו אֶת-הַבְּכֹרָֽה:". לכאורה נראה לנו תמוה כיצד הוא מוכר את הבכורה וכל מה שמתלווה אליה במחיר זול כל כך.

אם נשים לב, המילה בכורה (בכתיב חסר כמו בפרשה), עשויה מאותיות ברכה. כל מה שנכתב בתורה בא ללמד אותנו משהו על עצמינו ועל מציאות הבריאה. למעשה הפרשה רומזת לנו שגם אנחנו לפעמים מוכרים את הברכה שלנו עבור נזיד עדשים.

כמה מאתנו מוכנים לפגוע בברכה שבזוגיות שלהם רק בשביל לנצח בוויכוח מיותר? כמה מאתנו מוכנים למכור את הברכה שבגוף המדהים והמשוכלל שלנו רק בשביל הנאה רגעית מאוכל מתועש או עוד חטיף או מאכל שמזיק לבריאות שלנו? כמה מאתנו מוכנים למכור את האושר שלנו בשביל דיונים אינסופיים: למה עשו לי כך או אחרת ואיך דיברו עליי ככה, ואיך פגעו בכבודי ולמה זה מגיע לי? כמה מאתנו מוכנים למכור את השלווה שיש לנו עבור "הזכות" לכעוס על מישהו שעשה איתנו עוול? ועוד הרבה דוגמאות...

למעשה אנחנו מוכרים את הברכה שלנו עבור פרוטות בהרבה רגעים בחיים. כל פעם שאנו נותנים ליצרים שלנו, כמו כבוד, כעס, עצבות, עצלות, תאוות בשרים, ועוד לשלוט בנו רק בשביל הנאה רגעית, אנחנו מוכרים את הזכות שלנו לחיות חיים מלאי אושר, עוצמה, מודעות, שמחה, בריאות, אהבה וסיפוק.

אם בוחנים את זה לעומק ומוכנים להודות באמת, אפשר להגיד שאנחנו די "פראיירים". אנחנו נזהרים שלא ירמו אותנו בכסף, אבל אנחנו מוכרים את הדברים שהכי חשובים לנו עבור פרוטות.

הדרך המוצעת על מנת לא ליפול לזה, והרבה זרמים ביהדות מגיעים לזה מכיוונים שונים, היא ההתבוננות על מנת לעלות ברמת המודעות או התבודדות, וזו יכולה להיקרא גם "מדיטציה", שיחה ועוד שמות שונים לאותו רעיון. 

כותב הרמח"ל בספרו מסילת ישרים:

"צריך האדם להיות מתבונן בשכלו תמיד בכל זמן ובזמן קבוע לו בהתבודדו, מה הוא הדרך האמיתי לפי חק התורה שהאדם צריך לילך בו" (פרק ג).

"והנה לזה צריך האדם שיתבודד בחדריו, ויקבוץ כל מדעו ותבונתו על ההסתכלות ואל העיון בדברים האמתיים האלה" (פרק כא).

"וההולך בעולמו בלי התבוננות אם טובה דרכו או רעה, הנה הוא כסומא ההולך על שפת הנהר אשר סכנתו ודאי עצומה ורעתו קרובה מהצלתו. כי אולם חסרון השמירה מפני העורון הטבעי או מפני העורון הרצוני דהיינו סתימת העינים בבחירה וחפץ, אחד הוא." (פרק ב).

כלומר אדם צריך להקדיש לעצמו כל יום מספר דקות עד שעה שבהם הוא יושב במקום ללא הפרעות ובוחן את עצמו, את היום שלו, מה חשוב לו, מה הכיוון שלו בחיים, מה המטרות שלו, איפה הוא נכנע ליצרים שלו היום, מה יכול היה לעשות טוב יותר, איזה אדם הוא רוצה להיות, מה מטרותיו בחיים ואיך היום הזה קידם אותו לשם. ככל שעולים למעלה בהתבוננות, ככל שמסתכלים ממעוף הציפור על מהות החיים, הדברים הקטנים שמטרידים אותנו נכנסים לפרופורציות ואז אנחנו נוטים פחות למכור את האושר שלנו עבוד נזיד עדשים.

שווה לנסות, להתחיל בכמה דקות ביום ואז להוסיף ואז תראו את השינוי.

8/11/2018

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 5 תגובות ב-3 דיונים

(3) אתי, 12/11/2018 22:03

מקסים ומעודד

יישר כח

(2) אנונימי, 11/11/2018 14:26

תודה רבה על המאמר! נקודות למחשבה

אליעזר, 12/11/2018 09:47

לא הבנתי את המשפט: הדרך המוצעת על מנת לא ליפול לזה, היא קונצנזוס בין הרבה זרמים ביהדות

בעברי הייתי חבר בקהילה אורתודוקסית - לאחר שחוויתי את הריבים של אגו בין רבני הקהילה לבין קבוצות מתפללים שפרשו והקימו בתי כנסת נפרדים - זכיתי להכיר קהילה רפורמית חמה שיש בה אהבה וכבוד הדדי, באים כדי לזכות בקצת יהדות ולימוד ולא מסחרה כפי שחוויתי בעבר בבית כנסת אורתודוקסי.
אני מבין מהמשפט של הכותב: הדרך המוצעת על מנת לא ליפול לזה, היא קונצנזוס בין הרבה זרמים ביהדות - שצריך לאהוב את כול היהודים ולא משנה לאיזה זרם שייך היהודי.

(1) רחל, 10/11/2018 16:46

צריכה עזרה

שלום וברכה , קראתי פעמיים את הכתבה כי היא ממש נוגעת לעצם הבעיה שלי . אבל אני לא יודעת ליישם אותה בעצמי . אולי אני צריכה איזו רבנית שתעזור לי ? אני לא יודעת אפילו מה אני רוצה מעצמי , אני לא צריכה לשבת ולעשו התבודדות כי אני בודדה כל היום . אני אמנם נשואה אבל (אנחנו גמלאים) בעלי בן 73 ואני בת 64 , אבל הקשר בינינו רופף עד כמעט לא קיים כך שאני מוצאת את עצמי לבד , ללא חברה או אדם קרוב , אפילו הילדים שלנו , 3 , גרים רחוק וכמעט לא באים . אני מצטערת אם אני מטרידה אני רק מחפשת לעצמי פיתרון .

ריקי, 11/11/2018 19:13

רחל יקרה. ראשית - כדאי לך להתקשר לילדים לעיתים קרובות.

את מתקשרת? ומבקרת אותם? מזמינה אותם לבקר? זוכרת לאחל מזל טוב ליום ההולדת שלהם? לגבי בעלך - התחתנת איתו. בטח מאהבה. תנסי לרכוש את ליבו כמו פעם!!! תפנקי אותו. תפנקי את עצמך. ותבדקי איפה את יכולה להתנדב בקרבת הבית שלך. לעזור לאמהות צעירות. להוציא ילד מהגן. אפילו כמו ביביסיטר - בכסף. בסך הכל את עדיין בגיל צעיר. יש לך עוד הרבה לפניך. תבדקי אולי לעבוד משרה חלקית בחנות. יכול להיות כיף!

 

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub