לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




כמים ליבך

כמים ליבך

רק צריך רגע קטן כדי למלא את הקנקן, לעצור רגע, ולהתכונן למפגש.

מאת

 

מהמרפסת שמעלינו, צנח ענף של סוקולנט.
יבש, חסר חיים, עליו הבשרניים אפורים ושמוטים לחלוטין.
האישה המבוגרת שמתגוררת שם, לא פקדה את המרפסת כבר שנים,
וגם לא השקתה את עציציה,
מה שהייתה עושה תמיד, במסירות.
וענף אחד, תועה,
הגיע אל המרפסת שלנו.
כמעט שהשלכתי אותו, אבל מתוך סקרנות,
הכנסתי אותו לצנצנת מים.
שלושה ימים חלפו,
והענף האפור ששנים לא הושקה,
התחיל להוציא שורשים,
והיום, שלושה שבועות אחרי,
העלים האפורים התחילו להתמלא במים,
והם כבר לא כל כך אפורים,
חזון העצמות היבשות.

שנה חלפה,
מיד כשפרקנו את הסוכה,
שכחנו את כל ההבטחות היפות שהבטחנו,
מול מוראו של הדין,
ובבוקר שאחרי כבר חזרנו לרוץ,
בהולים, טרודים ועסוקים...
כמה עסוקים.
מיהרנו לסופר למלא את עגלת הקניות,
מיהרנו הביתה לתלות את הכביסה ולבדוק אם הילדים הכינו שיעורי בית,
ומיהרנו לבשל מרק,
והגיעה שבת,
שהספיקה בקושי למלא את המצברים,
וקמנו לעוד שבוע של ריצות כזה,
שכולו מטלות ורשימות,
שאף פעם לא נגמרות,
וחלף חנוכה וגם פורים עבר ופסח,
וחופש גדול וארוך,

משהו נשכח שם בדרך,
בין כל הרשימות,
שכחנו לציין מטלה אחת,
מטלה שאומרת לצאת אל מרפסת הנפש שלנו,
ולהשקות את העציצים.

אלוקים יודע,
הוא רואה הכל, רואה כמה אנחנו רצים,
והוא יודע שאין לנו מה לתת לו,
הוא לא רוצה מאיתנו כלום,
הוא רק רוצה אותנו,
אותנו.
הוא מחכה לנו בגעגועים,
געגועים כמו לבן אהוב שיצא למסע רחוק, לצוויליזציה נחשלת,
ולא יצר קשר תקופה ארוכה.
ואתה לא רוצה שום דבר, רק לראות אותו,
הגעגועים מטריפים אותך,
ביום ובלילה,
אתה לא רוצה ממנו כלום,
רק לראות אותו,
לאמץ אותו אל הלב, ככה כמות שהוא מיוזע ומלוכלך,
לא מצפה ממנו לדָבָר.

אלול זה הזמן לצאת אל המרפסת ולהשקות את הלב,
הלב היבש, שרק חדר אחד מחדריו פעם כל השנה,
רק החדר של עיסוקי היומיום,
צריך לגרום למים להכנס גם לשם.
"שִׁפְכִי כַמַּיִם לִבֵּךְ, נֹכַח פְּנֵי ה'" (איכה, ב':19)
רק מים,
קצת מים,
יעשו את העבודה,
גם העלים הכי אפורים והענף הכי חום,
לא יכולים למים.
רק צריך רגע קטן כדי למלא את הקנקן,
ולזלף את המים.
לעצור רגע, ולהתכונן למפגש,
נכון, ככה כמו שאנחנו,
ולרצות להפגש.
לרצות לרצות.
"בֶּן אָדָם מַה לְּךָ נִרְדָּם, קוּם קְרָא בְּתַחֲנוּנִים,
רְחַץ וּטְהַר וְאַל תְּאַחַר בְּטֶרֶם יָמִים פּוֹנִים" (מתוך פיוט לסליחות)

*שבת של שלום* *אהבה וחיבור,*
יהודית

30/8/2018

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.
 

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub