רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

צמיחה אישית

סבא של אהבה

ד׳ בניסן ה׳תשס״ט ד׳ בניסן ה׳תשס״ט 29/03/2009 | מאת Tzvi

השנים לצידו של סבא שלי היו מלוות בעונג של שייכות, חשיבות, ואהבה. זיכרונות נכדתו של הרב נח וינברג.

אחד הזיכרונות הראשונים שלי מסבא, אולי לא נשמע דרמטי במיוחד, אך הוא משמעותי מאד לגבי, ועד לשנים האחרונות היינו מזכירים לעצמנו את הסצנה הזו, וצוחקים. סבא ואני.

והוא מופיע כך, כדו שיח.

סבא: "את שלי!" (צוחק)

ילדה קטנה: "מה פתאום אני שייכת לאבא שלי." (צחוק מתגלגל...)

סבא: "לא, את שייכת לי, וכך גם אבא שלך..."

ואני – מסרבת בתוקף (בשביל להמשיך לסיבוב הבא...) על אבא אין לי מספיק נתונים, אבל באשר אלי, כולי החלטיות...

הסצנה הזו חזרה על עצמה בוריאציות שונות פעמים רבות מאוד, ותמיד היתה מלווה בעונג של שייכות, של חשיבות, ושל אהבה.

אם תרצו, זהו סבא שלי.

אהבה.

כילדה, חוויתי את האהבה של סבא כרכושי הפרטי, לא היה לי ספק שאני הנכדה האהובה ביותר שלו. משום מה המשכתי להאמין בכך גם כאדם בוגר שמבין שיש עוד בעולם מלבד עצמו. משום מה אני מאמינה בכך גם היום, כשאני כותבת לזכרו ודמעות מציפות את עיני.

משום מה אני מאמינה בכך גם היום, כשאני כותבת לזכרו ודמעות מציפות את עיני

ואתם יודעים מה, זה נכון.

וזה נכון לא רק לגבי. אם נדבר על בני משפחה – הוא אהב כל אחד מהם כאילו היה אחד ויחיד. בכלל, בכל מפגש של אחד הנכדים עם סבא היה מתק מיוחד. עד לימיו האחרונים, בייסוריו הקשים ביותר, כשהיו הנכדים נכנסים לחדרו הם ראו בחוש את החום השופע ממנו ואיך נהיה לו טוב יותר רק מלראות אותם.

אחד מהם, ילדון בן שנתיים, לא ויתר על תשומת הלב האוהבת, הוא לקח מחבילת הסוכריות של סבא סוכרייה אחת, שם אותה בידיו של סבא ולקח -"קיבל" אותה ממנו באושר. זו כבר לא היתה סתם סוכרייה – סבא נתן לו אותה... החיבור היה עמוק מכדי לתת לו להיפרם.

כל אחד, עולם ומלואו

אבל העוצמה של סבא שלי היתה בכך שהוא אהב כל יהודי כאילו היה אחד ויחיד.

ואולי לא כאילו.

דודתי, בתו, מספרת איך כילדה, כשצעדה יד ביד עם אביה ביום אחד בהיר, נבטה בה לפתע ההכרה המהממת הזו שאבא שלה בעצם אוהב את כולם, כל אחיה היהודים, כמו שהוא אוהב אותה – בתו ובשרו!

כל אחד מאיתנו הוא אחד ויחיד, עולם ומלואו, אלא שאנו שוכחים זאת במצוקות הימים, ומאבדים אמון בעצמנו וביכולתנו, וסבא שלי מעולם לא הפסיק להאמין, ובכוח האמון הזה, בכוח האכפתיות הזו, הקים את המפעל האדיר הזה שנקרא "אש התורה".

פעם הגיע אליו בחור לשיחה קצרה בה סיפר לו שהוא אלוף בשחמט ומתעתד לטוס לתחרות ידועה הנערכת בקרוב בחו"ל. סבא שלי הציע לו הצעה כזו: בוא נשחק יחד, אם אתה מנצח אותי אני משלם לך כרטיס טיסה, אבל אם אני מנצח אותך אתה נשאר כאן בישיבה.

סבא שלי ניצח והבחור נשאר לתמיד...

כעבור זמן שאל אותו התלמיד מאין היה לו העוז להציע את ההצעה המופרכת הזו, והתשובה היתה מדהימה בפשטותה: כשאכפת לך ממישהו אתה מוכן לעשות הכל בשבילו, גם דברים שנראים לך לא הגיוניים. בכוח האהבה תצליח. ולי – באמת אכפת ממך!

אהבה ללא גבולות

כשאני שואלת את עצמי מה גורם לאהבה ללא גבולות, לאמון ולאכפתיות שהיה מגלה, אני צריכה להרחיק לכת כדי למצוא תשובה.

בראש ובראשונה אהב סבא שלי את בורא העולם. את א-לוהים. הוא היה דבוק בו וקשור אליו בצורה שלא תאומן.

בערב ראש השנה האחרון, כשהגענו לברך אותו בשנה טובה, בקשנו גם להתברך, והברכה התמידית שלו היתה – אני מברך אותך – שתדע עד כמה בורא עולם אוהב אותך!

אני מברך אותך – שתדע עד כמה בורא עולם אוהב אותך!

האם אתם יודעים זאת? האם אתם זוכרים את זה כל הזמן? האם אתם ממש ממש בטוחים בכך תמיד? כי אני לא תמיד, לא כל הזמן, יש רגעים שאני בכלל מפקפקת אם הוא לא התחרט שברא אותי בכלל...

אבל סבא לא. "אתה יודע שאני אוהב אותך?" היה שואל, וגם, "האם אתה אוהב את ילדיך? ומה אם הם לא שומעים בקולך? ומה אם הם ממש ממש מוציאים אותך מדעתך, תפסיק לאהוב אותם?"

"תכניסו לכם טוב טוב לראש – א-לוהים אוהב אתכם!

"יותר מכל אהבה שקיימת כאן עלי אדמות. למרות הכישלונות, למרות החטאים, אתם הילדים שלו, ואבא לעולם לא מפסיק לאהוב את ילדיו. לכן אני מברך אותך שתדע, אבל בידיעה אמיתית עמוקה ופנימית, שבורא עולם אוהב אותך!

"ומעבר לכך דבר לא חשוב."

המסר האולטימטיבי

תלמידה של סבא שלי סיפרה פעם שהוא התקשר אליה ושאל אותה אם היא יודעת שהוא אוהב אותה.

כן, היא ידעה זאת אבל לשמוע זאת שוב מאדם שהיא כל-כך מכבדת ומעריכה העניק לה המון כוח וחשיבות. את יודעת שא-לוהים אוהב אותך הרבה יותר ממני? הוא המשיך. זו היתה הפעם הראשונה בה היא חשה את עצמתה של אהבת הבורא, את השייכות, את הכוח, את העובדה שהיא בת אהובה לא-לוהים ושאכפת לו ממנה כל הזמן.

וזה היה המסר האולטימטיבי.

אלה מכם שזכו להכיר אותו מקרוב יודעים את החשיבות שהעניק ל"שש המצוות התמידיות". מטרתן של שש המצוות התמידיות היא ליצור קשר פנימי, מהותי, ובלתי פוסק עם הבורא. הן מצפן תמידי לאדם להמשיך כל העת קדימה, לכוון גבוה יותר, להתחבר יותר ויותר לא-לוהים. קיומן הוא בזכירתן, זכירת הא-ל, כל הזמן.

הוא ראה לו לאחת המטרות החשובות ביותר להנחיל את ידיעתן לכלל הציבור וגם בתוך המשפחה. תמיד ידענו שמי שרוצה לשמח את סבא צריך ללמוד את שש המצוות התמידיות בעל-פה – כהוכחה למידת החשיבות הגלומה בהן.

בעלי זוכר איך לקראת המפגש הראשון עם סבא, לאחר ארוסינו, בנסיעה הנרגשת במונית, וידא אבי שיש לו המפתח למצוא מסילות אל ליבו של סבא – שש המצוות התמידיות...

לחיות את החיים

סבא שלי היה איש של מחשבה גאונית ורגש עמוק, ומעל הכל להט בלתי נדלה.

בהספד שנשא אבי בהלווייתו הוא אמר שאילו סבא היה קם לתחייה ושומע כעת את ההספדים הנישאים לזכרו על פועליו המדהימים, הוא היה מניד ראשו בביטול ואומר – על מה כל ההתרגשות? לא חבל על הזמן? הרי כל אחד מכם יכול להיות הרבה יותר ממני. התעוררו והתחילו לחיות! אל תבזבזו את זמנכם לריק. יש כל כך הרבה לאן להתקדם! יש לכל אחד מכם כל-כך הרבה כוח! לכו בכוחכם זה והצילו את העולם!

אל תתנו לחיים לחלוף על פניכם, אל תתנו לטרדות להסיח את דעתכם מהדבר האמיתי

אחת הנכדות, ילדה בת 10(!) אמרה בסוף מסע הלוויה שזה היה ההספד שבאמת הגדיר את סבא...

כי זה היה המוטו שלו – אל תתנו לחיים לחלוף על פניכם, אל תתנו לטרדות להסיח את דעתכם מהדבר האמיתי. יש לך מטרה בשבילה הגעת לכאן, יש לך משמעות אדירה, תבדוק את זה!

להמשיך את המורשת

כשסבא שלי, פתח את הישיבה לראשונה, היא שכנה בבית קטן ללא ידיעה מוחשית על מקור שיאפשר את החזקתה ומימונה, אבל מה שצריך – עושים! בלי חשבונות. הוא הרגיש כשליח להשיב את בניו האובדים של א-לוהים הביתה, ואם כך האבא הגדול גם ימציא את מקורות המימון.

וכך היה בכל שלב של התפתחות. מאפס. כי אהבת הא-ל בערה בו וכתוצאה מכך אהבת בניו, וכשהלהט הזה נמזג לתוך אחריות אינסופית ועשייה בלתי פוסקת קם המפעל האדיר הזה...

היום, לאחר זמן שסבי לא אתנו, הכאב רק מחריף. האובדן נראה לנו קשה שבעתיים, וכמוהו גם היכולת הדלה שלנו למלא אותו. אבל אם נרצה להמשיך את המורשת שלו – עלינו להאמין בעצמנו להתקדם, ולפתח את הקשר שלנו עם א-לוהים. וגם, להעביר הלאה את הלפיד...

התעוררו והתחילו לחיות!

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן