רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

ראש השנה ויום כיפור

הרזיה ותשובה

י״ט באלול ה׳תשע״א י״ט באלול ה׳תשע״א 18/09/2011 | מאת איילת

להיכנס לכושר, גופני ורוחני.

ושוב, הבגדים לא עולים עליי. כן, כן, בדיוק אלה שישבו עליי יופי לפני שלושה חודשים.

אולי כולם התכווצו במייבש? הייתי רוצה להאמין בזה, אבל האמת היא שאני יודעת בדיוק למה השמנתי. אני אוכלת יותר מדי ולא מתעמלת מספיק. חד וחלק, בלי שום סיבוכים. ואני יודעת מה הנוסחה לתיקון הבעיה. זה עובד תמיד: לאכול פחות, להתעמל יותר. אבל אחרי כל פעם שאני מרזה, אני משמינה, אני עוברת תמיד את אותו תהליך, שוב ושוב.

הדפוס הזה, של כישלון, לא עושה לי חשק לנסות שוב. אותה בעיה עלולה לחבל במאמצי החזרה בתשובה בתקופה זו של השנה: המעידה הזו, הנפילה להיות אותו אדם שהייתי קודם לכן.

בהתחשב בעובדה שאני לא מסוגלת להתמיד בדיאטה לאורך זמן, איך אני יכולה לומר בכנות שלעולם לא אחזור על טעויות העבר, ואשאר מחוייבת למטרה שהצבתי לי: לשנות את חיי לטובה?

אין זבנג וגמרנו

הרזיה או תשובה, אין כאן זבנג וגמרנו – אלא שינוי באורח החיים.

בכמה דיאטות מטורפות שניסיתי, מתחתי את קצה גבול היכולת שלי. היום הראשון היה מאוד מוצלח. השני קצת פחות. כל יום נוסף היה עוד שלב בצניחה למטה, עד שלבסוף הדיאטה נכשלה. שוב.

אותו דבר קורה בניסיונותיי הכושלים להתגבר על הרגלים רעים. אני מתחילה את "דיאטת" התשובה שלי, וממשיכה בתוכניתי הנוקשה להפסיק הכול. היום הראשון מוצלח מאוד. אבל בדיוק כמו דיאטות המחץ, גם תהליך התשובה שלי קורס.

דיאטות מחץ לא עובדות. גם לא תשובה בִּן-לילה

דיאטות מחץ לא עובדות. גם לא תשובה בִּן-לילה. הרזיה משמעה שינוי הרגלי האכילה שלי וסגנון האכילה שלי, אופן התייחסות אחר לאוכל, ושילוב פעילות גופנית והרגלים בריאים בחיי היום יום שלי. עשיית תשובה משמעה הכרה בדפוסי ההתנהגות הלא מוצלחים שלי, השקעת מאמץ להשתחרר מהם, ושילוב של עשייה חיובית ומידות טובות בחיי.

השנה תכלול רשימת ההחלטות שלי לשנה החדשה: "לחזור לכושר!" ואני חושבת שאותם עקרונות בסיסיים שיחזירו אותי לכושר גופני, מתאימים גם לחזרה לכושר רוחני:

  1. להאמין בעצמי – אני יודעת שיהיה לי אומץ וכוח לנסות, אם אחשוב שאני יכולה לעשות את זה. מה הטעם לנסות לרזות או לעשות תשובה אם אני לא חושבת שאני יכולה להשיג את מטרותיי? אני צריכה להאמין בעצמי מספיק כדי להשקיע ולעשות את המקסימום כדי שזה יתרחש. כך שהצעד הראשון שלי הוא אמונה בעצמי, ביכולתי לעשות זאת, בכל מצב!

  2. תכנון – קל מאוד להגיד "אני רוצה לרזות", או "אני רוצה להיות טובה יותר", אבל בלי תוכנית פעולה וסימון מטרות, אין לי מושג לאן אני רוצה להגיע, ואני לא יכולה למצוא את הדרך לשם. עם תכנון מדויק והצבת יעדים, אני יכולה לשרטט לי מפה.

  3. התקדמות בצעדים קטנים – אם אני לוקחת על עצמי יותר מדי בבת אחת, אני אֶשָחק מהר מאוד. אם אתנזר לגמרי מכל החטיפים האהובים עליי, או שאמָנע לחלוטין מרכילות ומביקורת, אני הולכת לקראת כישלון בטוח. אני לא אהפוך למלאך משמיים בן לילה. כדי ליצור שינוי אמיתי, אני צריכה ללכת בצעדים קטנים. כך שביום הראשון, אולי לא אוכל שוקולד אחרי שש בערב, או לא אדבר על אנשים אחרים בצורה שלילית לפני שתיים בצהריים. ברגע שאוכל לעשות זאת ולהמשיך הלאה, אוכל לעשות שינויים גדולים יותר. שילוב הדרגתי הוא מילת המפתח אם אנו מעוניינים בשינוי בטווח הארוך.

  4. ראיית התמונה הכוללת – אם אחיה את חיי בציפיה לסיפוק מיידי, סביר להניח שאתחרט על בחירותיי אחר כך. עוגת השוקולד הזאת היא טעימה (באמת טעימה) עכשיו, אבל איך ארגיש כשאשקול את עצמי? ההערה השנונה אך הפוגענית ששלחתי, עשויה להניב כמה פרצי צחוק, אך איך ארגיש כשהקשרים החברתיים בחיי ייפגעו בגלל חוסר הרגישות שלי לאחרים? כשאני לא מחפשת סיפוק מיידי, אני יכולה לראות את התמונה השלמה, ולהבין איך בחירותיי עלולות לפגוע בי אחר כך. אני יכולה לחיות בלי עוגת השוקולד. אני יכולה לאהוב בלי לפגוע.

  5. שינוי אורח חיי – הרזיה מוצלחת ותשובה ניתן להשיג רק באמצעות שינוי אמיתי של אורח חיים ודפוסי התנהגות. באמצעות סיגול הרגלים חדשים לחיי, אני לא רק מתחילה דיאטה של יום, או חודש במקרה הטוב. אני משנה את עצמי, ואת הדרך שבה אני מתייחסת לאוכל. מבחינת הנשמה, אני גם מגיעה להחלטות שמשנות את הדרך שבה אני מתייחסת לעצמי ולאחרים.

  6. עמידה בפיתויים – התרחקות מכל הפיתויים היא דבר שעשוי להציל אותי מהתמודדות עמם. אבל הפיתוי נמצא בכל מקום: האם אני אמורה לא ללכת לחתונה כי בר-המתוקים יהיה מפתה מדי? להפסיק לדבר עם חברים כי אולי בטעות נרכל? כשאני מודעת לפיתויים שאורבים לי בסביבה, אני מוכנה להילחם בהם.

  7. התגברות על עיכובים קטנים – כי האמת היא שאין עיכובים גדולים. הבעיה היא שאני נותנת לעיכובים הקטנים להפוך לגדולים. טוב, אז אכלתי בּורֶקָס! אז מה? עכשיו אני חוזרת לתוכנית. הבעיה היא שאני אומרת לעצמי: "הכול אבוד, אני יכולה כבר לאכול את שאר הבורקסים שבשקית". אילו רק יכולתי להסתכל על הבורקס כעל עיכוב קטן ולחזור מייד לדיאטה שלי, זה לא היה כזה סיפור גדול. אם אני רוצה להשיג משהו בחיי, כל דבר שהוא - אני צריכה לעשות זאת לאט, אבל בטוח. צעד אחר צעד, כמה צעדים קדימה, ולפעמים כמה אחורה.

  8. מעקב אחר ההתקדמות – כשאני בדיאטה, אני שוקלת את עצמי כל שבוע, ובודקת את התקדמותי. אני יכולה להסתכל לאחור ולראות מה קידם אותי ומה לא. כשאני חוזרת בתשובה, דרך מצוינת לעקוב אחר התקדמותי היא באמצעות חשבון נפש יומי: אני יושבת מדי ערב, עם מחברת ועט, ורואה את היעדים שכבשתי, את האתגרים שבפניהם עמדתי, ואת התחומים שבהם אני צריכה להתאמץ יותר.

  9. לא להתייאש – לפעמים זה קשה, ואני רוצה להפסיק. ברגעים כאלה אני מתפללת לא-לוהים שיתן לי כוח ונחישות להמשיך, ואת היכולת לראות בבירור שמטרתי חשובה ושלא כדאי לי להפסיק.

השנה, הלוואי שנצליח במאמצינו להיכנס לכושר, גופני ורוחני!

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן