לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




יום... אחר... יום...

יום... אחר... יום...

חשבת פעם על כך, ששגרת החיים שוחקת למדי? השלב הראשון בהתמודדות עם התופעה, נעוצה בהכרת עצם הבעיה.

מאת

סיפור חייו של אברהם אבינו ידוע למדי, הוא היה הראשון שפרסם את אמונת הא-ל בעולם, ועמד בעשרה נסיונות קשים. בפרט מפורסם הנסיון שהוא גולת הכותרת, בו הצטיין במיוחד: עקידת יצחק. מעשה זה הראה מסירות נפש מיוחדת שאין למעלה הימנה, ואת הזכות של מעשה זה אנו מזכירים בתפילותינו כבר אלפי שנים, עד עצם היום הזה.

ומה באמת היה כל כך מיוחד בעקידת יצחק?

שאלה זו לא קשה במיוחד, וכמדומה שבכדי לענות עליה איננו נדרשים למאמצים חריגים. כולם מבינים שלבוא ולשחוט בן דורש כוחות נפש עילאיים, על כל המשתמע מכך.

עכשיו, ברשותכם, השאלה האמיתית אליה רציתי להגיע, מתבססת על מדרש רבותינו בבראשית רבה: אמרו חכמינו ז''ל, שפעמיים נאמר נוסח כפול 'לך לך'. פעם ראשונה, כשא-לוהים ציווה את אברהם לצאת מאור כשדים, 'לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך'. ופעם שניה, במצות העקידה, 'לך לך אל ארץ המוריה והעלהו שם לעולה'.

ועל כך בא מסתפק המדרש*, שאלה ללא פתרון: איזה מהם גדול? איזה נסיון קשה יותר? איזה 'לך לך' מראה חביבות גדולה יותר ?

"קל יותר למות על קידוש ה'... מאשר לחיות על קידוש ה'!"

על עצם השאלה והחקירה הוא שאנו תמהים, מה מקום יש כאן להסתפק? האם יש בכלל מקום להשוואה? וכי מדוע נחשוב שהנסיון לעזוב את אור כשדים ישווה אפילו במעט לדבר כה נעלה כמו נסיון העקידה?

נסיון העקידה אכן גדול היה – אבל חד פעמי. אמנם נדרש בו אברהם להתעלות מעל עצמו ורגשותיו – אך לא היה זה אלא באופן רגעי, במעשה אחד שנעשה ונגמר. 'לך לך מארצך', לעומת זאת, דורש הקרבה יומיומית מתמשכת. לעזוב את הבית, המולדת, 'בית אביך', להיות תמיד במלחמת קיום בארץ זרה. התמידיות כאן היא הקושי, הצורך במלחמה בלתי פוסקת, כל הזמן, אתמול, היום, מחר. וזו הנקודה והקושי שבעזיבת אור כשדים, המשתווה אף למעשה העקידה.

גם לנו יש קשיים המקבילים לנסיונות אברהם, ובדרך כלל – ההקבלה היא יותר לסוג השני של הנסיונות. אנו מצליחים אולי להתמודד עם קשיים חד פעמיים, ויכולים לגייס את משאבי הנפש כדי ליצור נצחון – כשהוא חד פעמי, 'זבנג וגמרנו'. אבל כשצריכים להלחם מידי יום ביומו, מלחמת התשה; נגד תכונות שליליות, נגד רגשות כעס ורוגז, נגד עצלות הגוף או תשוקות אסורות. שם קשה יותר, שם לא מרגישים את חוויית הנצחון, אלא את שחיקת הזמן והכוחות. שם מגיע הנסיון האמיתי של החיים.

הרבי מקוצק ז"ל הצטיין בהגדרות שהן קצרות וקולעות, תמצת רעיון זה במשפט הבא: "קל יותר למות על קידוש ה'... מאשר לחיות על קידוש ה'!"

מלחמתנו הבלתי פוסקת נגד הרע היומיומי שאנו נאלצים להתמודד מולו, הוא אכן אתגר קשה, ועצם היותו לאורך זמן – ואולי לכל החיים – זה עצמו האתגר. האם נצליח לשרוד במלחמה בלתי-פוסקת זו? כשאדם יודע שזו המציאות וזהו הנדרש ממנו, זה מחשל את כוחותיו לקראת קרב ארוך-טווך עם צרות החיים.

שנזכה כולנו לחיות על קידוש ה'!

*המקור: מדרש רבה בראשית פרשה לט פסקה ט: "אמר רבי לוי שתי פעמים כתיב לך לך ואין אנו יודעים אי זו חביבה אם השנייה אם הראשונה"

10/1/2004

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 1 תגובות ב-1 דיונים

(1) אנונימי, 9/2/2004 18:02

תודה - מקסים ומחזק

...

 

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub