לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




איזהו חכם?

איזהו חכם?

תכיר בכישורים שלך, השתמש בהם על מנת להתקדם, וזכור שכל אלה נִתנו לך במתנה.

מאת לורי פלטניק

ארבעה פרקים בפיתוח האישיות – פרק ראשון:

 

"בן זומא היה אומר:
איזהו חכם?
הלומד מכל אדם...

איזהו גיבור?
הכובש את יצרו...
איזהו עשיר?
השמח בחלקו...
איזהו מכובד?
המכבד את הבריות...
(מסכת אבות, פרק ד' משנה א')

 

כל אחד רוצה להיות חכם...

כל אחד רוצה להיות חכם, אבל איך מגיעים לזה? חכמים מלמדים אותנו שחכמה אינה כפי שאנו סבורים, מנת המשכל שאתה נולדנו, אלא שהיא תלויה בנו. על פי היהדות כל אחד יכול להיות חכם.

איך?

בענווה!

האם יצא לך לפגוש אדם עניו? האם היה שקט ומופנם, חסר ביטחון עצמי ואולי אפילו קצת מוזר? אולי לא יצא לך להכיר אותו יותר מידי, כי הוא אינו יוצר קשרים בדרך כלל. כשהוא נמצא, בקושי מרגישים, וכשהוא איננו, לא שמים לב.

למרבה הפלא, מספרת לנו התורה, שהאדם העניו ביותר בעולם היה משה רבנו. האדם שלא חשש לדרוש מפרעה "שלח את עמי", מי שלימד את כל עם ישראל תורה והוליך אותו 40 שנה במדבר, האדם שהשאיר רושם בל יימחה על האנושות כולה – הוא ה"עניו מכל אדם".

איך יתכן שאדם שהציג יכולות בלתי רגילות, כושר הנהגה, עקשנות ועוצמה, הוא הוא האדם העניו ביותר בעולם?

איך יתכן שאדם שהציג יכולות בלתי רגילות, כושר הנהגה, עקשנות ועוצמה, הוא הוא האדם העניו ביותר בעולם?

ענווה אמיתית איננה חוסר ביטחון, או חוסר מודעות עצמית. ענווה היא היכולת להכיר את עצמך, להיות מודע לכישורים וליכולות הטמונים בך, ולהשתמש בהם על מנת להתקדם ולצמוח; אך בו בזמן לזכור, שכל אלה נִתנו לך במתנה מאת בורא עולם.

העניו האמיתי מכיר בכוחותיו ויודע שיש להם מקור.

"נכון, את התכונות קיבלתי במתנה, אך האם אני לא עשיתי משהו במשך החיים, האם ההישגים אליהם הגעתי אינם שלי?"

תאר לעצמך שאתה פוגש ברחוב ידיד נפוח מגאווה. אתה מתמלא בסקרנות: "מעניין מה הוא עשה שגרם לו להרגיש כל-כך מרוצה מעצמו."

"מה עשיתי?" הידיד שואל, "אתה לא תאמין, פתחתי את הדואר, וראיתי שמחכה לי שם מכתב מהדוד שלי. פתחתי את המעטפה והוצאתי במו ידי את המכתב ואת ההמחאה שנשלחה במיוחד אלי! הוצאתי מהכיס שלי את הארנק, והכנסתי לתוכו את ההמחאה שקיבלתי. אחר כך הלכתי לבנק, וכשהגעתי לשם פתחתי בעצמי את הדלת, נעמדתי בתור, עד שהגעתי לפקיד ששירת אותי. הוא ביקש ממני חתימה, ולבסוף קיבלתי את הכסף והכנסתי לארנקי!"

"נחמד..., אבל אני לא מבין למה אתה כל כך גאה בעצמך, את ההמחאה הרי שלח... הדוד?"

"אתה לא מבין?!" הוא מתפלא, "הדוד שלי שלח את הצ'ק, אבל אני פדיתי אותו!"

כל אחד מאתנו קיבל במתנה המחאה - בחתימתו של א-לוהים.

השתמש במתנותיו של הבורא ושמח בהישגיך, אך לעולם אל תתגאה בהם!

במו ידיי

אדם עלה לארץ חסר כל. לאחר שנים של עבודה מתמדת וקשה, הוא ניצב ליד המפעל שהקים: "תראו לאן הגעתי בעשר אצבעותיי! כשעליתי לארץ בקושי היה לי כסף, ותראו לאן הגעתי!"

 

באותו לילה עלה המפעל באש. האדם רץ לזירת האירוע, הרים את ראשו כלפי מעלה וזעק: "ריבונו של עולם! איך יכולת לעשות לי דבר כזה?!"

 

כוחה של הענווה הוא בידיעה שלא כל הכוחות מרוכזים בידיי, ויש בעולם דברים יותר חשובים ממני.

נוח לנו לחשוב שאת הדרך הפונה מעלה אנו עושים בכוחות עצמנו, אולם במורדות כולם, א-לוהים אשם – זוהי גאווה!

כוחה של הענווה הוא בידיעה שלא כל הכוחות מרוכזים בידיי, ויש בעולם דברים יותר חשובים ממני. כשאנחנו לבד, אנו מוגבלים; אבל, כאשר אנו מחוברים אל מקור הכוחות, אנו מחוברים למשאבים אין סופיים, לפוטנציאל אדיר ולעוצמה בלתי מוגבלת. עכשיו אנחנו באמת יכולים לעשות הכל!

"חמורים נושאי ספרים"

בליל הסדר אנו קוראים בהגדה על ארבעה בנים.

שואל הבן החכם: "מה העדות והחוקים והמשפטים אשר ציווה השם א-לוהינו אתכם?"

מדוע הוא נקרא חכם? נראה שהוא לא יודע כלום!

אנו קוראים לו חכם, משום שמעשיו מעידים על רצונו ללמוד. הוא סקרן, הוא רוצה להתקדם, הוא מעריך את החכמה.

החכם אינו זה שעוסק כל ימיו ב"ללמד" אחרים. נכון, הוא יודע דברים, וטוב שהוא משתף בהם גם אחרים, אבל לא זו מהות החכמה. החכם הוא דווקא זה שלומד.

החכמה שייכת לאלה שבענוותנותם, פתוחים ללמוד מכל אדם אותו הם פוגשים. ללמוד וגם להשתנות.

החוכמה שייכת לאלה שבענוותנותם, פתוחים ללמוד מכל אדם באשר הוא. ללמוד וגם להשתנות.

מסופר על רבי ישראל מסלנט, אבי תנועת המוסר, שהיה צריך לתקן את סנדלו. היתה זו שעת ערב מאוחרת ורבי ישראל תהה האם הוא יספיק להגיע לסנדלר בזמן.

 

"האם אתה עדיין יכול לתקן לי את הסנדל??" שאל הרב, "לא הגעתי מאוחר מדי?"

 

הסנדלר נשא זוג עיניים מופתעות – "רבי," הוא אמר "כל זמן שהנר דולק, אפשר עוד לתקן..."

 

רבי ישראל התרשם מדבריו של האיש וחזר עליהם שוב ושוב "כל זמן שהנר דולק, אפשר עוד לתקן – כל זמן שהנשמה בקרבך, אתה יכול להתעלות ולהתקדם..."

דרכנו בעולם איננה מקרית וחסרת משמעות, כל אדם בו אנו פוגשים נשלח במיוחד אלינו. בואו ננסה לגלות את החכמה המיוחדת שאנו יכולים להפיק מכל מפגש ומפגש, וניעזר בו על מנת להתעלות ולהתקדם.

חשוב שנדע, שאם אכן ננהג כך, נפסע בדרך העולה מעלה, הדרך אל החכמה.

מעובד מתוך ספרה של לורי פלטניק "זכור את הנשמה"...

לחלק הבא: איזהו גיבור?

 

13/3/2004

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 17 תגובות ב-17 דיונים

(17) מירי, 5/7/2017 05:58

מחזק מאד!

"וזכרת את ה' אלוקיך כי הוא הנותן לך כוח לעשות חיל".

(16) רוני פרננדס, 9/12/2012 21:56

תל אביב 1/2 נס ציונה

בסד נעשה ונצליח תחשוב טוב היה טוב

(15) שרון, 4/8/2011 22:42

תודה תודה רבה ,

אני מאוד מעריך זאת שאתה משתף אותנו תודה רבה ...

(14) אלחי, 2/8/2011 02:16

תודה רבה

מאוד מעניין, פעם ראשונה שאני קורא דרשה וזה מעניין אותי

(13) נתנאל, 14/4/2011 18:43

תודה רבה

למדתי המון תודה רבה על השיתוף במידע

הצג את כל התגובות

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub