לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




חג מתן תורה

חג מתן תורה

רגע לפני שאנחנו יוצאים לחגיגות הגבינות והיין, נעמוד על המהות של מתן התורה.

מאת

בפרשת השבוע (במדבר) נכתב: "שְׂאוּ, אֶת-רֹאשׁ כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל". רבי יוסף חיים ("הבן איש חי"), מקובל ענק מהמאה ה-19, מבאר את המשפט בצורה הבאה. לשאת את ראש בני ישראל, מתכוון לזה שיהודי צריך לדון כל אדם לכף זכות. צריך תמיד להתאמץ ולמצוא את הטוב שבאחר, גם אם זה נראה בלתי אפשרי לפעמים. בדור של תחושת ה "אני צודק" ו-"אני יודע יותר טוב מכולם", קל מאוד לשפוט אחרים ולבקר אותם. אך עלינו להתאמץ ולמצוא את הטוב בשני ובמעשיו בכל רגע.

יש הטוענים שכאשר אדם מטיח ביקורת כלפי אדם אחר, התת מודע מפנה את הביקורת גם כלפי עצמינו. המוח שלנו לא יודע לעשות את ההבדלה למי נאמרה האמירה, מזכיר את הרעיון של "כל הפוסל במומו פוסל". אם נשים לב, נראה שאנשים ביקורתיים בדרך כלל מסתובבים ממורמרים, חסרי ביטחון עצמי ולא מקבלים גם את עצמם. לעומת זאת אנשים שמלאי אהבה וקבלה כלפי עצמם, הם גם יותר מלאי אהבה כלפי אחרים, מפרגנים יותר, תומכים וסובלניים יותר. על פי רוב, אנשים אלה גם יותר מאושרים.

רבי יוסף חיים ממשיך ומבאר שהמילה "כל" נוספה בכוונה על מנת להדגיש שעלינו לקיים את השיפוט לזכות גם כלפי אלו ששומרים מצוות וגם כאלה שלא. שלא נחשוב לרגע שקיום מצוות מבדל מישהו משאר העם. למעשה החלק הקשה בלדון לכף זכות הוא דווקא כלפי אנשים השונים מאיתנו. שם עיקר העבודה שלנו ובמקום שהעבודה קשה יותר, כך התוצאה החיובית מספקת יותר והרווח גדול יותר!

ספר הזוהר מתאר שבני האדם נבראו שונים זה מזה על מנת שנזדקק זה לזה וכך מתוך אינטרס נלמד להגיע לאהבת חינם. כלומר עלינו למצוא איך כל שוני נצרך לעולם, איך כל התנהגות שלא נראית לנו יכולה להיות חיובית ומועילה בהקשר אחר. איך אדם עקשן יכול להיות לוחם צדק גדול שלא מוותר, איך פרפקציוניסט יכול להיות בעל מקצוע מעולה, איך אדם רגיש יכול לטפל באחרים, ועוד ועוד... לכולם יש תפקיד.

התפילה הראשונה ביום, תפילת השחרית, מתחילה במשפט "הֲרֵינִי מְקַבֵּל עָלַי מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל: וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוךָ, וַהֲרֵינִי אוהֵב כָּל אֶחָד מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּנַפְשִׁי וּמְאודִי". זה הבסיס להכל. כיום יש הרבה הלכות למצוות שבין אדם לחברו. יש הלכות לשון הרע, וגזל, ועוד... אך אם נקיים את מצות ואהבת לרעך כמוך, לא נצטרך לכל ההלכות הללו. אם באמת אוהב את חברי, ברור שאזהר לא להגיד שום דבר שיכול לפגוע בו, ברור שלא אחשוב עליו דברים פוגעניים, ברור שאשפוט אותו לכף זכות, ברור שאזהר מאוד לא לפגוע ברכושו, ועוד הרבה הלכות שפשוט לא נצטרך ללמוד ונקיים אותן כדבר הברור מאליו.

לסיכום, כשביקשו מרבי עקיבא לסכם את כל התורה על רגל אחת, הוא אמר "ואהבת לרעך כמוך", זה הבסיס של התורה, זו התורה כולה. הכל נועד על מנת להביא אותנו לשם. הקבלה מוסיפה למשפע זה המון עומק ונותנת כלים להגיע לזה. אז בחג הקרוב, בין ארוחה לארוחה, ננסה לקבל על עצמינו מחדש את התורה, ונזכיר לעצמינו להמשיך לעבוד על "ואהבת לרעך כמוך", להמשיך לזכור לקבל את האחר, את השונה, ואת עצמינו. נזכור שהעוצמה שלנו היא באחדות שלנו.

13/5/2018

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.
 

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub