לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




תחילת היציאה מהעבדות.

תחילת היציאה מהעבדות.

אנו כל כך שקועים בשגרה ובעומס היומיומי עד שאין לנו פנאי להתבונן במציאות ולחשוב על אופציה של שינוי.

מאת

בשבוע שעבר דיברנו על העבדות המנטלית שהרבה מאתנו נמצאים בה ואיך סיפור השעבוד במצרים מסמל בעצם את מאבקי הכוחות בינינו והשעבוד שלנו לדפוסי המחשבה שלנו. אז איך מתחילים לחולל שינוי?

בפרשת השבוע (וארא) נכתב "וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה כֵּן אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה.". ספר הזוהר מסביר: "מהו מקוצר רוח... שלא היו נחים מעבודתם ולא היו אוספים לתוכם רוח מספיק". כלומר בני ישראל היו כל כך שקועים בשגרה, ובעומס היומיומי ולא היה פנאי אפילו להתבונן במציאות שלהם ולחשוב על אופציה של שינוי או מציאות אחרת.

במציאות של ימינו, של שעות עבודה רבות, של מחויבויות חברתיות רבות, אמצעי בידור, פנאי, ושורפי זמן כמו וואטס אפ, פייסבוק, אינטרנט, טלוויזיה וכדומה, כמה זמן נשאר לנו באמת לעצמינו? כמה יוצא לנו לעצור באמת מהמירוץ המטורף ולהתבונן בחיינו וביומיום שלנו? כמה יוצא לנו לשאול אם החיים שלנו הולכים בכיוון שחלמנו עליו? האם אני מאושר? האם אני יכולה לעשות דברים אחרת? מה המטרות שלי בחיים? מה משמעות החיים? האם אני חופשי או שגם אני הפכתי לעבד עם הזמן בלי לשים לב?

בעידן שמקדש הישגיות, קריירה, כסף, מעמד, כבוד וכדומה, בעידן שבו הכל נמדד בעבודה, כמו הביצועים, ההספק, שעות העבודה, כמות המכירות, כמות השיחות ביום, ההצלחות והכישלונות, רובנו הפכנו להיות עבדים מודרניים. אין לנו רגע פנאי לעצור ולחשוב. ממש לעצור וממש לחשוב. לא תוך כדי נסיעה לעבודה ולא במקלחת :) ממש לשבת בשקט ולהיות עם עצמינו.

השלב הראשון כדי לחולל שינוי הוא להתבונן, להכיר את המציאות ואת עצמינו, להיות נוכחים, לשאול את עצמינו שאלות ולחפש תשובות בתוך עצמינו. פשוט לשבת חצי שעה ביום, שעה בשבוע, במקום שקט, לעצום עיניים, לחשוב ולהתבונן במחשבות. רבי נתן מברסלב כתב "... אל תאבד יום בלי התבודדות...". היהדות קוראת הרבה להתבודדות (שזו אחת המילים שמשתמשים בה כדי לתאר מדיטציה). אנחנו חייבים את הבקרה הזו כדי לבחון את עצמינו ולהכיר את עצמינו. זו הדרך "לאסוף רוח" כדברי ספר הזוהר. עם השנים שכחנו את זה, אם זה בגלל עבודה קשה כדי לעשות כסף, בגלל מרדף אחרי העונג הבא או עבודה קשה בגריסת ושינון ספרים במוסדות ללימודים גבוהים. כולנו שכחנו את זה ואת עצמינו והגיע הזמן לחזור לשם ולעצמינו.

10/1/2018

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.
 

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub