לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




זה הזמן לסלוח, לוותר, לשכוח

זה הזמן לסלוח, לוותר, לשכוח

ההיצמדות לעבר מנתקת אותנו מההווה, ופוגעת לנו בתחושת החיות והאושר.

מאת

בפרשת השבוע (מקץ) מתוארת הפגישה הראשונה של יוסף עם אחיו, אחרי שמכרו אותו לעבדות. יוסף סלח ומחל לאחיו וגם יגיד זאת במפורש בפרשה הבאה.

 

בספר הזוהר מסופר על אדם שארעו לו שני ניסים רצופים, ורב שראה זאת שאל אותו על מה זכה לזכות כזו גדולה. תשובתו לרב הייתה: "כל ימי, לא עשה לי אדם רעה, שלא נתרציתי עמו ומחלתי לו. ועוד, אם לא יכולתי להתרצות עמו, לא עליתי על מטתי בטרם שמחלתי לו ולכל אלו שצערו לי, ולא נטרתי לו שנאה כל היום, על אותו רע שעשה לי, ולא די לי זה, אלא עוד, שמאותו יום והלאה, השתדלתי לעשות להם טובות..."

 

אותו רב שראה זאת טען: "גדולים מעשיו של זה מיוסף, כי ביוסף, עושי הרעה היו אחיו, ודאי, שהיה לו לרחם עליהם, מחמת האחווה, אבל מה שעשה זה, שעשה כן עם כל בני אדם, הוא גדול מיוסף..."

 

יש לנו נטיה לשמור טינה, לכעוס, להאשים, לדבוק בעמדתנו הצודקת, לא לצאת פראיירים, להעניש, לנקום ועוד... זהו האגו שבנו שמחפש שיטות וכלים להרחיק אותנו מהאושר המיוחל. אם נלמד לזהות זאת ולסלוח לאחר גם אם אנחנו צודקים במאה אחוזים, נוכל לצמצם את השליטה של האגו בנו, ונוכל לחיות חיים יותר מאושרים, יותר רגועים ויותר שקטים. מה יותר נכון? להיות צודק וממורמר או לצאת פרייאר לרגע, לשחרר ולהמשיך הלאה באושר ושלווה? ממש כמו בסטיקר העתיק "בכביש (כמו בחיים) עדיף להיות חכם מאשר צודק".

 

הרי כשאנו שקועים ברגשות האלה, אנחנו קודם כל מענישים את עצמינו. אנחנו מוסיפים על הפגיעה מצד הזולת מכות והלקאות מצידנו. זה לא מקדם אותנו לשום מקום. נכון שקשה לוותר, וגם הכי כיף להתלונן על מה שעשו לנו ואיך פגעו בנו, בשיחה עם החבר'ה. אך ההיצמדות הזו לעבר מנתקת אותנו מההווה, ופוגעת לנו בתחושת החיות והאושר.

 

אין זה אומר להתעלם מעוולות. אם יש צורך לפעול ולמנוע מאדם מסוים לפגוע באנשים אחרים, יש לעשות זאת מתוך אהבה לאנשים האחרים ולא מתוך נקמנות. הפעולה פחות חשובה מאשר הרגש שמלווה אותה. האם אני פועל מתוך נקמנות או מתוך אהבה ודאגה לזולת.

 

בואו נתחיל לסלוח לאנשים שהכי קרובים אלינו, משם להתקדם לאנשים שקרובים אלינו פחות, לחברים, למכרים, למשפחה הרחוקה, משם לאנשים שנתקלנו בהם, כמו אלו שגנבו לנו את החנייה, וחתכו אותנו בכביש, ולהמשיך ולסלוח לאנשים שאנו לא מכירים אישית ושפגעו בנו בהחלטות שלהם, כמו פוליטיקאים, מנהלי חברות, בעלי תפקיד וכדומה. ואז אולי ורק אולי, נוכל ללמוד לסלוח לעצמינו על שטויות שעשינו. כי לעצמינו הכי קשה לסלוח ולפעמים אנחנו מתנהגים לעצמינו כמו שלא היינו מעיזים להתנהג לאחרים.

 

כדברי השיר:

זה הזמן לסלוח

לוותר לשכוח

גם אם זה קשה

שנינו יחד את הכל עוד נשנה

 

 

13/12/2017

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub