לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




מי מחפש לנוח?

מי מחפש לנוח?

בעידן הכי נוח בהיסטוריה אנחנו מגלים שנוחות לאו דווקא מביאה אושר.

מאת

פרשת השבוע (וישב) מתחילה בפסוק "וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב, בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו--בְּאֶרֶץ, כְּנָעַן. אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב, יוֹסֵף בֶּן-שְׁבַע-עֶשְׂרֵה שָׁנָה...". כותב רש" בשם חז"ל "ביקש יעקב לישב בשלוה - קפץ עליו רוגזו של יוסף".

 חייו של יעקב היו לא קלים, כבר מבטן אמו עשו הציק לו, בבגרותו הסיפור עם הבכורה ועשו, כשברח ללבן, הוא רימה אותו בהחלפת אשתו וגרם ליעקב לעבוד 20 שנה, בתו דינה נאנסה... וכשחשב שהכל נרגע ושהגיע סוף סוף לנחלה, מגיעה פרשה זו עם סיפור מכירת יוסף לעבדות במצרים.

על תכלית האדם נכתב "אדם לעמל יולד", כי מרגע שהוא נולד, נולד איתו חלק שתפקידו לגרום לאדם להיות במאבק מתמיד. חלק זה נקרא היצר הרע, או האגו. זהו החלק שכועס, עצוב, מתעצל, ביקורתי, ועוד. מהות החיים על פי היהדות היא להכיר את החלק הזה לעומק ולשלוט בו על מנת שלא ישלוט בנו.

 אנו רואים שמי שמנסה לנוח, ולהימנע מבעיות, למעשה קופצות עליו צרות,  וגם אם איכשהו מצליח לבודד את עצמו מכל העולם ולהשאר רגוע הוא לא חווה אושר אמיתי. לעומת זאת אנשים שמחפשים "בעיות גדולות" כמו מטרות ושאיפות גדולות ונמצאים כל היום במאבק עם יצרם בניסיון להיות במשמעת, לקום אחרי נפילות, להתמודד עם אנשים אחרים, ליזום, ליצור, לפתור בעיות, חווים סיפוק יותר גדול, אושר יותר גדול, וצומחים משנה לשנה.

בקהלת נכתב "כל עמל האדם לפיהו". עיקר עמלו של האדם בפיו. לכן בקבלה האדם נקרא בשם "מדבר" וזה מבדיל אותו משאר הבריאה המכילה גם חי, צומח ודומם.

אדם ממוצע יכול לעבוד שמונה שעות של עבודה פיסית אפילו קשה והוא יסתדר עם זה. תנו לאדם זה לשבת בשקט שעה עם אנשים מסביב בלי להוציא מילה והוא ישתגע. נסו שבוע שלם, או אפילו יום אחד, או אפילו שיחה אחת עם חברים שבהם לא ידבר על אנשים אחרים ולא יתלונן על כלום ואז תראו כמה קשה לשלוט בפה.

חלק עיקרי מהעבודה שלנו זה השליטה בדיבור, לדעת מתי לשתוק ומתי לדבר ומה להגיד. אדם בורא ומחריב עולמות בכוח דיבורו. רואים זאת במיוחד בזוגיות ובגידול ילדים. גם פה אין אנחנו יכולים לנוח ולתת לפינו להוציא מה שבא לו.

חלק מעמל זה הוא גם לימוד התורה, כשלומדים מה מצופה מאתנו, לאן אנחנו יכולים להגיע, מדברים על זה, דנים בזה, רואים דוגמאות כדוגמת אבותינו וחיים את זה, אז היצר הרע שמלווה אותנו כל חיינו נחלש ואנו מקבלים קצת יותר בחירה ושליטה בחיינו.

הפרשה מתחילה במילה "וישב" ומסתיימת בזה שיוסף נשכח בכלא במצרים. כלומר מי שמחפש לשבת, ימצא את עצמו בסוף בשבי של היצרים שלו ללא יכולת לשלוט בהם.

בעידן הכי נוח בהיסטוריה אנחנו מגלים שנוחות לא מביאה אושר, אם רק נשכיל להבין שדווקא הקושי והשאיפה להתקדם עם עשייה מתמדת הם אלה שמביאים את הסיפוק והאושר חיינו ישתפרו לאין ערוך.

7/12/2017

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub