לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




מהות הדת ומטרתה

מהות הדת ומטרתה

החטא הוא הכניעה ליצרים ולתאוות שלנו, כמו כעס, עצבות, גרגרנות, עצלות, גאווה ועוד. מהות העבודה ביהדות היא לזהות את היצר הזה ולשלוט בו.

מאת

פרשת השבוע (בראשית) היא אחת הפרשות העמוקות ביותר, אשר נכתב עליה המון. הפרשה מכילה את הרצח הראשון בתנ"ך. קין רצח את אחיו הבל בעקבות רגש קנאה ששטף אותו כי הקורבן שלו לא התקבל ואילו קרבנו של הבל אחיו התקבל. עוד לפני הרצח ולאחר שנעלב, הבורא פונה לקין ומזהיר אותו "הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת וְאִם לֹא תֵיטִיב לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ." המשפט הזה מכיל את התורה כולה.

החטא על פי הקבלה הוא הכניעה ליצרים ולתאוות שלנו, כמו כעס, עצבות, גרגרנות, עצלות, גאווה ועוד. הדחף לחטאים האלה מונע על ידי כוח שקיים בנו שנקרא יצר הרע/אגו/שטן/נפש בהמית ועוד הרבה שמות. מהות העבודה ביהדות היא לזהות את היצר הזה ולשלוט בו. הבורא מזהיר את קין ואותנו שהיצר הזה נמצא בפתח מחשבותינו ועלינו לזהות אותו ולשלוט בו. ואם נתרגל לחיות חיים של הכרת הרע שבנו ונטיב את דרכינו נוכל לשלוט בו במקום שהוא ישלוט בנו, ואז תהיה לנו בחירה אמתית בחיים ולא נהיה מונעים מדחפים נטו.

 

הרב אשלג זצ"ל, כתב במאמרו "מהות הדת ומטרתה" בצורה מתמצתת "מהות הדת היא לפתח בנו את חוש הכרת הרע". הוא ממשיך ומבאר "כי כבר מוכן האדם מצד טבעו לדחות ולבער כל דבר רע מקרבו, וזוהי מדה שוה בכל בריה ובריה, אולם כל ההבחן מבריה אחת לחברתה הוא רק בהכרה של הרע, שבריה יותר מפותחת מכרת בעצמה מדה יותר גדולה מהרע וממילא מבדלת ודוחה את הרע מתוכה במדה יותר גדולה, ובלתי מפותחת נמצאת מרגשת בעצמה שיעור קטן של רע, וע"כ לא תדחה הימנה רק שיעור קטן של רע וע"כ משארת בקרבה כל זוהמתה כי לא תכירהו לזוהמא כלל."

 

לצערנו, התקשורת במקרים רבים מנסה לעורר דווקא את היצרים השליליים שלנו כי זה מושך יותר רייטינג. אנחנו נמשכים יותר לתחושות כמו פחד, התנשאות, כעס, מרמור וכדומה. אלו רגשות יותר עזים מאשר אושר ושמחה, והמוח ההשרדותי שלנו נמשך לשם יותר כי זה מדליק יותר נורות אדומות במוח. לכן התקשורת מנסה לעורר בעיקר את הפחד, כעס, מרמור, ייאוש, האשמות, התנשאות, רצון לנקמה ועוד. המחשבות והתחושות האלה אינן מועילות והן רק מורידות אותנו ברמה הרוחנית, שזה בעצם ירידה ברמת האושר שלנו. ככל שאנחנו מתחברים יותר לרגשות האלה כך אנחנו מתנתקים יותר ויותר מתחושת האחדות שבעם ומאהבת הזולת.

 

על פי הקבלה, ככל שהעם היהודי יותר מפולג כך קמים לו יותר שונאים, ולהיפך, האחדות שלנו מרחיקה מאתנו אויבים. הרי ברור לכולנו שהאויבים שבקרבנו לא חולמים לנצח אותנו עם סכינים או עפיפונים, הם רק מנסים לנצח את הרוח שלנו. אם דווקא נגביר את האחדות, האופטימיות, והשמחה, ונוריד את האויבים הפנימיים שבתוכנו שהם היצרים השליליים שלנו, כך יניחו לנו יותר אויבינו החיצוניים.

 

כמו האויבים מבחוץ, כך האויב שבתוכנו, היצר הרע שבנו, הוא ממשיך לתקוף בשיטה שעובדת עד שהיא מפסיקה לעבוד, ואז עובר שיטה, ואז מתישהו נגמרות השיטות והוא נרגע. כשנלמד לשלוט בכעס, אולי תבוא גאווה במקום, אולי עצלות, ונלמד לשלוט בהם, אולי יבואו דברים אחרים, אך בסופו של דבר נהפוך להיות חסינים ומחוסנים מפני אויבים מבפנים ומבחוץ. אז נגיע למצב של "וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ" ונוכל לחיות חיים של בחירה אמתית ושל אושר וכמובן שכך נוכל לחיות באמת גם את "ואהבת לרעך כמוך".

 

14/10/2017

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 2 תגובות ב-2 דיונים

(2) חני, 4/10/2018 15:55

תודה על המאמר המאיר עיניים. אכן, רבה הדרך להגיע לשלמות.

(1) אנונימי, 15/10/2017 14:28

תודה על המאמר יהי רצון שנזכה ליישם.

 

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub