לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
  • פרשת השבוע: נח
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




האם אתה הולך או ניצב?

האם אתה הולך או ניצב?

מה שלא נמצא בתנועה מתמדת מאבד מהחיות שלו. עלינו לוודא שאנחנו כל הזמן מתקדמים. שם נמצא האושר האמתי.

מאת

השבת אנו קוראים פרשה כפולה (ניצבים-וילך). זו השבת האחרונה של השנה, והשבת האחרונה של חודש הסליחות, אלול. למעשה חודש אלול והעשרה הימים הראשונים של תשרי אלו ימים שבהם אנו עוסקים בהתבוננות על השנה כולה ובניסיון לזהות את הנפילות שלנו ואת המקומות שאנחנו צריכים להשתפר בהם. האינטנסיביות של התקופה הזו עולה מחודש אלול, לראש השנה, עשרת ימי תשובה ולבסוף יום הכיפורים.

בתקופה זו אדם חייב לשאול את עצמו האם הוא "ניצב" במקומו ובעמדותיו בלי פתיחות לשינוי, בלי נכונות לשמוע, לקבל, להבין, לשנות או לנסות, או האם הוא "הולך", מתקדם קדימה, מנסה, טועה, מתקן, סוטה מהדרך ומתיישר, נופל וקם, אבל מתקדם. המהות ביהדות היא להתקדם כל הזמן.

בספרו "מכתב מאליהו" של הרב דסלר נכתב: "האדם תמיד או עולה או יורד ואין כל פשרה בין שתי האפשרויות של הבחירה... כל מי שמדמה לעצמו כאילו נשאר במקום אחד הריהו טועה טעות גדולה מאוד. כי למעשה לא תתכן עמידה במקום אלא מתדרדר ויורד ומשתנה לרעה בכל נקודה ונקודה שבבחירה, וגם את הפשיעות שבבחירותיו לא יראה כי נעשו לו כהיתר..."

כלומר אין אופציה לעמוד במקום! אדם או מתקדם או מתדרדר. אנחנו מכירים זאת מעולם העסקים, חברה שלא מחדשת, משקיעה ומפתחת, לא שורדת. כך גם האדם, אם אדם לא יתבונן במעשיו, לא יתאמץ לשנות, להתקדם, להתפתח, ללמוד ולעשות, הוא למעשה יתדרדר מבחינה אישית, נפשית, פסיכולוגית, רוחנית, מנטלית, קוגניטיבית, במערכת יחסיו הזוגיים, ולמעשה בכל תחום אותו האדם מזניח.

אדם שמוותר על הרצון להתקדם ימצא הרבה תירוצים למצבו וכמו שהרב כתב "את הפשיעות שבבחירותיו לא יראה כי נעשו לו כהיתר". אז אנחנו נשמע מאדם כזה תגובות כמו "איך אפשר שלא להתעצבן ממה שהוא עשה לי?", "הגיע לה שתסבול", "ככה אני, זה מה יש", "ככה זה שפוגעים בכבוד שלי", "30 שנה אני ככה, אי אפשר לשנות את זה", ועוד, ועוד...

התקופה הזו בשנה בנויה סביב ההתבוננות במעשינו, והניסיון לתקן אותם. לנסות לשנות הרגלים במשך 40 יום, ואם לא מצליחים אז לפחות במשך עשרה ימים, ולפחות לזהות את הבעיה, לנסות להתמודד, להתייעץ ולחפש פתרונות.

החיים מלמדים אותנו שמה שלא נמצא בתנועה מתמדת מאבד מהחיות שלו. עלינו לוודא שאנחנו כל הזמן מתקדמים. ושם נמצא האושר האמיתי, בהתקדמות, בעשייה ובתוצאות. בסופו של דבר פחות משנה מה השגנו בחיים, הרבה יותר משנה מי הפכנו להיות בזמן שניסינו להשיג את מה שרצינו.

 

13/9/2017

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub