לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
  • פרשת השבוע: נח
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




שביל הזהב

שביל הזהב

אדם שרוצה לצמוח מבחינה רוחנית לא יוכל לעשות זאת במערה ללא התמודדות עם מצבי חיים גשמיים.

מאת

בפרשת השבוע "שלח לך", משה שולח מרגלים, מנשיאי העם, לבדוק את ארץ ישראל רגע לפני הכניסה אליה. המרגלים חוזרים ומפחידים את העם בסיפורי אימה על תושבי הארץ והעם משתכנע ומתלונן למשה על שהוציאם ממצרים. נשאלת השאלה, איך המרגלים עשו זאת? הרי הם היו מגדולי העם, הם ידעו שבכח הבורא להכניסם לארץ כמו שהוציאם ממצרים, אז מאיפה החשש והספקנות?

חז"ל אומרים שלמעשה הנשיאים ניסו למנוע את כניסת העם לארץ ישראל, מכיוון שבמדבר היה להם טוב. הם היו מוקפים בניסים, בגדיהם לא בלו, הם קיבלו מן כל יום ולא דאגו למזונם, ליווה אותם ענן שהרחיק מזיקים ועוד הרבה ניסים. הם ידעו שכאשר ייכנסו לארץ הם יצטרכו לדאוג למזונם, לעבוד את האדמה, להקים רשויות מנהליות, לבנות בתים, לתפור בגדים, ועוד הרבה דברים גשמיים.

אך לא זאת מטרת היציאה ממצרים. אין המטרה להישאר באופוריה רוחנית במדבר. המטרה הייתה הכניסה לארץ. המטרה היא להכניס את הקדושה לארץ, כלומר לשלב את הרוחניות בגשמיות. היהדות לא עודדה התנזרות, התבודדות והתבדלות. יהודי צריך לשלב את חיי הרוח בחיי היומיום החומריים. לשלב שמיים וארץ. למעשה כיבוש הארץ, הוא כיבוש החומרניות שבנו על ידי הרוחניות שלנו. יש לנו גוף גשמי ונשמה רוחנית כיוון שלשניהם יש מטרה.

רוחניות ביהדות אינה נמדדת בלבוש לבן, ראסטות, זקן ארוך, הרבה חיבוקים והתבודדויות במערות. רוחניות נמדדת על ידי כמה אדם מכיר את היצרים שלו והתאוות שלו ושולט בהם. כמו שכתב מקובל בשם הרב אשל"ג: "כל ההבחן מבריה אחת לחברתה הוא רק בהכרה של הרע, שבריה יותר מפותחת מכרת בעצמה מדה יותר גדולה מהרע וממילא מבדלת ודוחה את הרע מתוכה במדה יותר גדולה". התנזרות מהעולם הגשמי מנתקת אותנו מחדר הכושר שבו עלינו לפתח את השריר הזה.

כך אדם שרוצה לצמוח מבחינה רוחנית בעולם הגשמי יתגבר על הפחדים שלו לפתוח עסק, יתגבר על הכעס באינטראקציה בין אנשים, יתגבר על הגאווה שלו וידבר בגובה העיניים ובנעימות לעובדים שלו, יתגבר על תאוות הבצע ויקבל החלטות חברתיות ואקולוגיות בעסק שלו, יתגבר על העצלות בעבודה, יתגבר על האגואיזם שלו וינסה לעזור לאחרים, ימצא איך לעשות דברים בשמחה, איך להשפיע על העולם, איך לגדל משפחה ולקדם חברה אלטרואיסטית ועוד.

אדם שישב שנים ועשה מדיטציות במערות והגיע להארות וחוויות מסטיות מדהימות ככל שיהיו, אם אינו מסוגל להתמודד עם הדברים הנ"ל, עדיין יש לו עבודה רוחנית לעשות והוא לא יוכל לעשות אותה במערה ללא התמודדות עם מצבי חיים גשמיים.

לעומת זאת, עיסוק בלתי פוסק בעולם הגשמי, ללא קבלת ידע וכלים יהפוך אותנו לבעלי מודעות נמוכה וחוסר יכולת להתמודד עם כעס, עצבות, פחדים, תאוות, ועוד. בשלב מסוים החיים הגשמיים מובילים אותנו לאוטומט של שגרת העבודה, היעלבות מאותם דברים, כעס באותן סיטואציות, כבוד ועוד תגובות אוטומטיות לגירויים חיצוניים.

היהדות מכוונת לקו האמצע, לשילוב. מה השילוב הנכון בין רוחניות לגשמיות? שכל אחד יבחן בעצמו. כמה אני מאושר? כמה אני שולט במעשיי ומחשבותיי? איפה אני יכול לתרום בגשמי לכלל עם הכלים שיש לי? מה הייעוד שלי והאם אני מגשים אותו? למה באתי לעולם? אם נשאל את עצמינו את השאלות הללו, נוכל לדעת גם אילו תשובות לחפש

13/6/2017

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub