לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




האומץ לדבר

האומץ לדבר

לפעמים גם ההימנעות מדיבור מועיל יכול להיות מזיק...

מאת

כבר נכתב הרבה על חשיבות ההימנעות מלשון הרע ומרכילות. היהדות מזהירה מהנזקים שעלולים להיגרם מכך לכל המעורבים בדבר.

בפרשת השבוע (תזריע-מצורע), מופיע צרעת על גופו של המדבר לשון הרע. ספר הזוהר מבהיר שעם כל החשיבות להימנעות מלהוציא דיבה הגורם נזק, יש גם חיוב כן להגיד דברים שאמורים להועיל: "כמו שעונש האדם הוא משום דיבור רע, וכך עונשו, משום דיבור טוב שבא לידו ויכול לדבר ולא דיבר".

באמירה זו באה לידי ביטוי בצורה חזקה הערבות ההדדית של עם ישראל. לא רק שאתה מחויב לא להזיק לאחר, אתה גם צריך להועיל כשאתה יכול. אם יש לך משהו להגיד שיכול לקדם את האחר, אתה מחויב להגיד לו. אם יש לך משהו להגיד שיכול לעודד, לקדם, להאיר, לגרום הרגשה טובה, אתה מחויב להגיד. אם אתה יכול למנוע נזק, לפעמים אף יש חיוב להוכיח ולבקר את הזולת ולהעיר לו כשהלה עושה דבר שלא כשורה. ("הוכח תוכיח את עמיתיך ולא תשא עליו חטא", ויקרא יט, יז)

אם צברת ידע, אתה מחויב להעביר אותו לאחרים.

כמובן שחשוב גם איך להגיד דברים. אם מדובר בדברי תוכחה, או ביקורת לעומת דברי עידוד, חשוב לעשות זאת בנועם. כמו שרופא נותן זריקה, הוא קודם מחטא את המקום, אחרי זה נותן זריקה בצורה הכי מדויקת ומהירה שאפשר ואחרי זה חובש את המקום. כך עלינו קודם לחטא את האינטרס שלנו, לוודא שמה שיש לנו להגיד הוא לטובת האחר ולא מתוך הצורך שלנו לשלוט באחר או להתגאות בידע שלנו או כל מקום אגואיסטי אחר, אחרי זה לתת את הביקורת בצורה נקייה, ואז לסיים בפרגון וריכוך הדברים

נשאלת השאלה, למה אנחנו עוצרים את עצמינו מלהגיד דברים כאלה? מה עוצר אותנו מלהגיד דברים מועילים לאחרים?

אם נסתכל פנימה נוכל לגלות כמה גורמים:

פחד: מפני מה שיגידו עלינו, שניראה מטיפים או מתנשאים, או שאולי אנחנו טועים,

חוסר ביטחון, שזה בעצם צדו השני של מטבע הגאווה, שאולי הצד השני לא יסכים אתנו ולא יקבל את דברינו,

פסימיות שאולי מה שנגיד לא ישנה דבר,

אדישות וחוסר אכפתיות מהאחר, חוסר רגישות לסבל של האחר,

רצון להיות נחמדים ושיאהבו אותנו ולכן לא נומר דברים שאולי הצד השני לא רוצה לשמוע, ועוד ועוד

ברוב המקרים הגורם הוא שאנחנו חושבים על עצמינו לפני שאנחנו חושבים על האחר. אבל חשוב לזכור שאנחנו עם אחד, בסירה אחת עם גורל אחד..

"להיות עם חופשי בארצנו" זה לא חופש מאחריות לזולת. מלדאוג אחד לשני.

נרגיש חופש אמיתי כשנדע לקחת ערבות לאחינו ושכל הסובבים אותנו הם משפחתנו ונרצה בטובתם. 

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 1 תגובות ב-1 דיונים

(1) נדב, 29/4/2017 22:06

מקור בבקשה

תודה רבה. מאוד נהנתי. אפשר בבקשה מקור למה שכתבתם בשם הזוהר על העונש של מי שיעל לדבר דבר טוב ולא דיבר? אשמח לעניין במקור. תודה רבה!

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub