לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
  • פרשת השבוע: נח
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




בסוד החיים

בסוד החיים

לא רק שרמת אושרנו לא תלויה במאורעות החיצוניים, אלא ככל שרמת אושרנו תגדל, העולם החיצוני ייטיב עמנו.

מאת

בפרשת השבוע (ויחי) נכתב: "וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה; וַיְהִי יְמֵי-יַעֲקֹב, שְׁנֵי חַיָּיו--שֶׁבַע שָׁנִים, וְאַרְבָּעִים וּמְאַת שָׁנָה."

 ספר הזוהר כותב על הפרשה "וְכָאן בְּמִצְרַיִם נִקְרָא וַיְחִי כְּלוֹמָר שֶׁנֶחֱשָׁב לוֹ חַיִּים, שֶׁהֲרֵי כָּל יָמָיו לֹא נִקְרָא וַיְחִי, מִשּׁוּם שֶׁכָּל יָמָיו הָיוּ בְּצַעַר...". יעקב אבינו נכנס לדיכאון עמוק בשנים בהם חשב שבנו האהוב יוסף נהרג. ורק כאשר שמע שבנו חי, חזרה אליו השמחה ורוח החיים. הפרשה מלמדת עקרונות בסיסיים ביהדות שקשורים במקרה למאורעות השבוע.

עקב העצבות של יעקב, מסתלקת ממנו דרגתו הרוחנית. השלב הראשון לעלייה רוחנית על פי היהדות היא השמחה. עלינו למצוא דרך להיות שמחים בכל מצב. לא מתוך אדישות לאחר אלא מתוך אופטימיות וראיה רחבה של החיים. הרב אשל"ג, רב מקובל שנפטר לא מזמן, אמר שיהודי צריך להיות עצוב חצי שעה ביום כשהוא עושה חשבון נפש וכל שאר היממה להיות בשמחה.

כל עוד אנחנו לא בשמחה, חיינו לא נחשבים חיים, אך עם השמחה נפתחות הזדמנויות חדשות בחיינו וקשה לנו להבין איך בכלל יכולנו לחיות אחרת.

אנו למדים מהפרשה ששמחתו של יעקב הייתה תלויה ביוסף. ברגע שהוא נלקח ממנו, יעקב נעצב וברגע שיוסף חזר לחייו, חזרה שמחתו. אם נתלה את אושרנו, מקור חיותנו, בדברים חיצוניים לנו, יילקח ממנו אושרנו ברגע שנאבד אותם. עלינו למצוא את האושר הפנימי שלנו בלא שיהיה תלוי בדברים חיצונים. כי אם האושר שלי תלוי באשתי, אני אצפה ממנה ליותר דברים ואכעס כשלא אקבל אותם.

אם האושר שלי תלוי בהצלחת ילדיי, אהיה בלחץ שהם יצליחו, אם האושר שלי תלוי בכסף אהיה ממורמר כל עוד אין לי, או אכנס לדיכאון אם אפסיד אותו. האושר האמתי מגיע מבפנים ולא תלוי בנסיבות חיצוניות. רובנו מכירים אנשים שחוו אובדן וויתרו על שמחתם ולמעשה על חייהם. לעומתם יש אנשים שעברו שבעה מדורי גיהנום בשואה והצליחו להקים משפחות ואף להחזיר חיות ושמחה לחייהם.

אם איכות החיים שלנו תלויה ברמת אושרנו, עלינו לוודא שהאושר שלנו לא תלוי באחרים ולא בדברים חיצוניים.

למעשה, לא רק שרמת אושרנו לא תלויה במאורעות החיצוניים, אלא ההיפך הוא הנכון, ככל שרמת אושרנו תגדל, כל העולם החיצוני ייטיב עמנו.

ואם נקשור זאת למאורעות השבוע, מה קדם למה? הטרור לפילוג בעם או הפילוג בעם לטרור? משפט שנוי במחלוקת לפילוג או להיפך? למעשה, על פי היהדות, ככל שעם ישראל יותר מפולג, כך הוא חווה יותר צרות. אם נתקן את עצמינו לא תהיה שום השפעה לגורמים חיצוניים על מצב האחדות בעם.

היהדות מלמדת אותנו שכשם שאין מקור חיצוני לאושרנו, כך אל לנו להאשים אף אחד מלבד עצמינו בעגמת הנפש שאנו חווים. לא את בני הזוג, לא את ההורים, לא את הממשלה ולא את האיסלאם. כשקורה משהו שמצער אותנו, עלינו לבחון בעצמינו, מה נוכל לתקן בעצמינו. היכן אנו לא נותנים מספיק או לא אוהבים מספיק?

כשנלמד לחיות בשמחה אמתית שלא תלויה בדבר, וכשנקיים "ואהבת לרעך כמוך" ותהיה בנו אחדות, על פי הקבלה ייעלמו כל האויבים החיצוניים שלנו. גם אם לא מאמינים בזה, מה נפסיד אם ננסה?

11/1/2017

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub