לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




על פתיל קצר ואיפוק

על פתיל קצר ואיפוק

לפעמים הבגרות נמדדת דווקא באי-היכולת להתאפק, להגיב ברגע לצעקה העולה מן הבור.

מאת

האגו שלי  מדמיין כי מגיעים לי כל מיני דברים. וכשאנשים אינם מספקים לי את מה שבעיני חובתם לספק, אני כועסת עליהם.

ואז 'הדם עולה לראש', מרגישים שעומדים להתפוצץ, ומאבדים שליטה.

כשחכמינו הבקיאים בנבכיה של הנפש אמרו "אל תְרַצֶה את חברך בשעת כעסו", (מסכת אבות, ד':18) הם לימדו אותנו שברמה הכי פרקטית, כשאדם כועס, אין עם מי לדבר.

אין שום טעם לגשת אליו, תן לו להרגע קודם כל, ורק אחר כך תסביר את עצמך.

 

לאבד שליטה זה לאבד את מה שעושה אותנו לבני אדם, את צלם האלקים שבנו.

לכן אחד היעדים המרכזיים של כל עבודה רוחנית הוא להתעלות מעל הכעס.

 

לכל אחד מהחודשים יש את החוש המאפיין אותו, אחד מ-12 חושי-הנפש. ומפתיע, שחוּשוֹ של חודש טבת, שביום שישי שעבר התחדש עלינו, הוא חוש הרוגז.

החודש גם קשור לחודש שנמצא מולו על פני מעגל השנה.

מול טבת נמצא תמוז, שחושו הוא חוש הראיה.

ויש קשר בין חוש הראיה  לחוש הרוגז.

 

חוש הראיה אמור לפתח בי ראיית עומק, את האפשרות להתבונן מתחת  לפני השטח,

ולראות את הרבדים הפנימיים של המציאות.

אחד הדברים העיקריים שראייה פנימית נותנת לי, הוא הכֹח להתעלות מעל כעסים.

אם אני מעמיקה לראות, אם אהיה עסוקה בתיקון עצמי, הרוגז שלי יהיה מטוהר מה'נגיעות' האישיות שלי, ויהיה מוקדש לתיקון העוול בלבד.

אוכל לשים את האירוע מעורר הכעס, בהקשרים אחרים, רחבים יותר.

אוכל להתאפק, להשקיט את הכעס, ולחשב מחדש, הפעם בקור-רוח,

את התגובה בה כדאי לבחור.

ואז אהיה  סלחנית יותר.

           

כשאני כועסת אני בורחת מתיקון עצמי, ומשליכה על האחר את רגשות גאוות ה'מגיע לי'.  

 

איפוק היה חלק חשוב מסיפור יוסף ואחיו.

וגם  אי האיפוק.

"וְלֹא-יָכֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק לְכֹל הַנִּצָּבִים עָלָיו וַיִּקְרָא הוֹצִיאוּ כָל-אִישׁ מֵעָלָי" (בראשית, מ"ה:1)

אולי היתה תוכניתו להמשיך עדיין בשיח עם אחיו, כשהוא ממשיך להציג עצמו כמצרי המתנכר,

אבל 'נכמרו רחמיו ולא יכול להחזיק עצמו מלבכות', וציווה להוציא את כל ההמון שהצטופף סביבו כדי "לִשְׁבֹּר בָּר". (שם,מ"ב:3)

 

בעיני האחים, עיקר חטאם לא היה עצם ההליכה נגד יוסף,

הם סברו כי היה כאן בירור לגיטימי על עירעור מעמד הבכורה והמלוכה.

והרגישו אשמה רק על כך שיכלו  להמשיך בתכניותיהם ו'להתאפק',

ללא כל התחשבות בתחנוניו של יוסף:

"וַיֹּאמְרוּ אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל-אָחִינוּ אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ וְלֹא שָׁמָעְנוּ" (שם, מ"ב:21)

 

השורש א,פ,ק נדיר בתנ"ך, אך הוא מופיע במקום בולט נוסף: מגילת אסתר.

"וַיִּמָּלֵא הָמָן עַל-מָרְדֳּכַי חֵמָה...וַיִּתְאַפַּק הָמָן" (אסתר ה:9,10)

המן לא הגיב אימפולסיבית,

מעמדו של מרדכי לא אפשר להמן  להתנקם בו ללא רשותו של אחשוורוש,

ולכן ישב עם אשתו ואוהביו והגה תכנית עוברת מסך,

מה שהביא אותו אל אובדנו.

בגרות עניינה יכולת איפוק ודחיית סיפוקים,

אבל משנה מאוד ממה אני מתאפקת,

ולא פחות, משנה מאוד ממה אני לא מתאפקת.

לפעמים בגרות נמדדת ביכולת לא להתאפק,

ביכולת שלי לסטות מהתוכנית המקורית ולהיות קשובה לצעקה שעולה מן הבור.

 

"אַל-תֵּעָצְבוּ וְאַל-יִחַר בְּעֵינֵיכֶם  כִּי-מְכַרְתֶּם אֹתִי הֵנָּה, כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹקים לִפְנֵיכֶם". (שם, מ"ה:5. יוסף מפציר באחיו כי ינסו לראות מבעד לצער ולבושה, את טביעת אצבעותיו של אלוקים; התעלות מעל הכעס החיצוני היא רק השלב הראשון, כי יש  טוב סמוי מבעד לדברים הרעים שקורים, לנו או לאחרים- ואני צריכה לחפש אותו.

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub