רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

צמיחה אישית

ההתמכרות לחושך

י״ח באלול ה׳תשע״ח י״ח באלול ה׳תשע״ח 29/08/2018 | מאת גל בעל הנס

האם ייתכן שאנחנו מכורים לרע שבחיינו? במקום זה עלינו להיגמל ולחפש את האור שבחיינו.

לכולנו יש התמכרויות. גם אם איננו מודעים אליהן.

בפרשת השבוע (כי תבוא) נכתב "וְהִתְמַכַּרְתֶּם שָׁם לְאֹיְבֶיךָ לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת, וְאֵין קֹנֶה.". האויבים המדוברים הם היצרים שלנו. ההתמכרויות הן הצורך הנואש בקונפליקט, באומללות, בהשפלה, בפחדים, בדאגות ועוד. אנחנו מכורים לדברים שעושים לנו רע ובצורה מזוכיסטית אנחנו ממשיכים איתם.

אנחנו נראה לאחרים כמה אנחנו מסכנים רק בשביל עוד גרם אחד של תשומת לב. בשביל העונג הקלוש הזה שמתלווה לתשומת הלב, נבחר בצורה לא מודעת בסבל שלהיות בתפקיד המסכן. אנו ממשיכים להאמין לפחדים שרצים לנו בראש למרות שרובם לא מתממשים, ואלה שכן מתממשים? אולי הפחד עצמו גרם לנבואה שתממש את עצמה.

כן הדבר לגבי התמכרות לכל דפוס התנהגות או חשיבה שמרחיקים אותנו מהאושר.

ללא החושך לא נדע מהו אור. ככל שאדם איננו מצליח לראות את האור - כך הוא צריך יותר חושך בכדי לזהותו! כאשר אנחנו מסרבים לראות את האור, את האושר, את החיובי שבכל דבר, כך אנחנו מקבלים יותר סבל כדי שנעריך את מעט האור שיש לנו בחיים. נכתב בפרשה "“...וְהָיִיתָ מְמַשֵּׁשׁ בַּצָּהֳרַיִם, כַּאֲשֶׁר יְמַשֵּׁשׁ הַעִוֵּר בָּאֲפֵלָה". אנחנו מכירים אנשים שיש להם זוגיות טובה, ילדים טובים, שפע גשמי ועדיין סובלים וממורמרים יותר מהאדם הממוצע במדינות עולם שלישי. כל עוד נמשיך להיות משועבדים להתמכרויות האלה, לא נראה שאנחנו בצהרי היום והכל מואר...

לרובנו ישנו טווח צר מאוד של נוחות, של הרגשה טובה, שאליו אנו מכורים:
כשמזג האויר מדוייק,
כשאחרים עושים מה שאנו רוצים,
כשמכבדים אותנו,
כשיוצא לנו כמו שחשבנו,
כשמשיגים את החפץ או את הקשר שרוצים.
מעבר לטווח צר זה - הכל רע. גם מה שטוב הופך לחסד יתר "... בניך אינן יכולים לקבל לא רוב טובה ולא רוב קללה.." (מסכת תענית כג, א).

בלי כסף זה לא טוב, אבל מרבה נכסים מרבה דאגה.  רוצים ילדים, אבל לא יותר מידי ולא בחופש הגדול. רוצים אהבה אבל שלא יחנקו אותנו, ועוד ועוד ועוד....

כל עוד אנו מתעלמים מההתמכרויות האלה, נמשיך להתדרדר, וכל עוד אנחנו מתעלמים מכך שצורת החשיבה הזו גרועה ומעיבה על חיינו, לא נראה את האור שבבריאה.

 

וותרו על הצורך הזה ונסו לשנות צורת חשיבה למשהו מעצים יותר:

 

מהי הדרך לגמילה? קודם כל צריך לזהות את ההתמכרות, את המשיכה:
לקונפליקט
לאומללות
להשפלה
לפחדים
לדאגות
לעלבון
לסבל...
היו מודעים לנוחות שבחושך לאפשרות להתמכר לזה. הודו בה... ואחר כך: הדליקו את האור!

אנו חייבים לצאת מאיזור הנוחות שלנו.

היהדות דוגלת באפשרות לאתגר תמיד את עצמנו, למתוח את היכולות. השביל הצר והסלול נקרא שביל הבהמות. נדחוף את אבני הגבול של איזור הנוחות! עד שנהפוך את הקללה לברכה! עד שאיזור הנוחות שלנו לא יהיה יותר סדק צר אלא כביש מהיר רב-מסלולי!!!

בואו ונאתגר את עצמינו, ננסה דברים חדשים, נבחן את היכולות שלנו, נפסיק להתלונן, נראה שיעור בכל התנסות, והכל

בשמחה. 🙂  

גמילה נעימה.

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן