רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

צמיחה אישית

להיות בן 40

כ״ה באייר ה׳תשע״ג כ״ה באייר ה׳תשע״ג 05/05/2013 | מאת הרב ברוך לף

לכבוד יום הולדתי הארבעים החלטתי להתחיל שוב לחלום.

לא מזמן מלאו לי 40.

באמת העזתי לכתוב את זה? 40?

מובן שבני משפחתי וחבריי הקרובים יודעים את זה, אבל אני לא בדיוק מסתובב ומספר על כך לכל העולם. מאיזושהי סיבה יש מעין טאבו אינסטינקטיבי שמונע ממך להודות שאתה בן 40.

"אני מקווה שלא מפריע לך שאני שואל, בן כמה אתה?" שאל אותי חבר לעבודה, שניסה למקם את הדור שלי בשיחה סתמית.

"אני בן א... אר... ארבעים", הצלחתי בקושי להוציא את המילים מהפה.

למה כל כך קשה לנו להודות שאנחנו מתבגרים?

ג'ורג' קרלין תיאר בשנינות את תהליך ההתבגרות:

שמתם לב שהזמן היחיד בחיינו שבו אנחנו רוצים לגדול הוא כשאנחנו ילדים? אם אתה בן פחות מעשר, אתה כל כך מתלהב מהתבגרות שלך שאתה חושב בשברים. "בן כמה אתה?" "אני בן ארבע וחצי!"

אתה מגיע לשנות העשרה ואף אחד לא יכול לעצור אותך – אתה מסתער על המספר הבא... או אפילו קופץ כמה קדימה. "בן כמה אתה?" "כמעט בן 16!" אולי אתה בן 13, אבל הי, בסוף ימלאו לך 16! ואז, היום הכי נפלא בחייך, אפילו המילים נשמעות כמו חגיגה ... אתה נהיה בן 21!!!

משם העסק מתחיל להתדרדר.

אתה הופך להיות בן 30. מה קרה שם, שגורם לזה להישמע כמו חלב חמוץ? הוא עבר את התאריך, צריך לזרוק אותו. ומה עכשיו? ואז אתה עדיין בן 40. אתה מגיע ל-50 ומצליח להגיע ל-60.

אז אתה נהיה בן 21, הופך ל-20, עדיין בן 40, מגיע ל-50 ועושה את זה ל-60. צברת מספיק מהירות כדי לגעת ב-70! אחר כך זה עניין של "מיום ליום"; הגעת ליום רביעי! אתה מגיע לשנות ה-80 שלך וכל יום הוא מחזור שלם בפני עצמו; אתה מתקרב לארוחת בוקר; אתה שורד עד 16:30, אתה מגיע לזמן השינה. וזה לא נגמר שם. בשנות ה-90, אתה מתחיל לחזור לאחור... "הייתי רק בן 92."

ואז קורה משהו מוזר. אם אתה עובר את גיל 100, אתה שוב נהיה ילד קטן. "אני בן 100 וחצי!" שנזכה כולנו להגיע בבריאות ל-100 וחצי!

החברה שלנו מסתכלת מגבוה על אנשים שמזדקנים. אנחנו שקועים בקנאת נעורים. לכן משגשגת כל כך תעשיית הקרמים נגד קמטים, תרופות הפלא נגד הזדקנות וצבעים לשיער שיכולים להסתיר את הגיל האמיתי.

מורי שוורץ, הציע גישה שונה:

אם אתם כל הזמן נלחמים בתהליך ההתבגרות, תמיד תהיו מדוכדכים, משום שזה יקרה בכל אופן... אי אפשר שהמבוגר לא יקנא בצעיר... אבל העניין הוא לקבל את מה שהנכם וליהנות מזה. היה לי את הזמן להיות בשנות ה-30 שלי, ועכשיו הזמן שלי להיות בן 78. אתם צריכים למצוא את הטוב והיפה בחייכם כפי שהם כעת. מבט לאחור הופך אתכם לתחרותיים, והגיל הוא לא נושא לתחרות... האמת היא, שכל גיל הוא חלק ממני. אני בן 3, אני בן 5, אני בן 37, ואני בן 50. עברתי את כולם ואני יודע איך זה. אני נהנה להיות ילד, כשמתאים להיות ילד; אני נהנה להיות אדם מבוגר וחכם, כשמתאים להיות מבוגר וחכם. חשבו על כל מה שאני יכול להיות! אני כל גיל עד לגילי... איך אני יכול לקנא במקום שבו אתה נמצא – כשהייתי שם בעצמי? (ימי שלישי עם מורי).

גיל המהפך

התחלתי לחשוב מה המשמעות של להיות בן 40.

חכמינו ז"ל אומרים שבגיל ארבעים אנחנו זוכים במתנת הבינה (פרקי אבות ה, כא). כפי הנראה זה מה שקרה לרבי עקיבא, ששינה לגמרי את חייו בגיל ארבעים, ופנה ממסלול של רועה צאן רגיל ובוּר למסלול שהוביל אותו להיות אחד מחכמי התורה והצדיקים הגדולים ביותר שחיו אי פעם. העובדה שרבי עקיבא החל את מסעו בגיל 40 אינה יכולה להיות מקרית. חכמינו מלמדים אותנו שבגיל 40 יכול ואמור להתרחש שינוי גדול.

אז לכבוד יום הולדתי הארבעים, החלטתי לקחת את מתנת הבינה החדשה שלי וליישם אותה בחיי. החלטתי להתחיל שוב לחלום. רציתי שוב להרגיש את אותם הרגשות שחשתי כשהייתי בן 18 וחיי עדיין השתרעו לפניי כמו ספר פתוח. היו לי כל כך הרבה חלומות ואידיאלים איך יתנהלו חיי. כשהתחתנתי, כמה שנים אחר כך, היו לי אפילו יותר חלומות - אני אלמד תורה לפחות ארבע שעות ביום, ובאופן מעמיק (יחד עם עבודה תובענית?). לעולם לא אכנס לויכוח עם אשתי (חלומות באספמיא). לעולם לא אהיה קשוח מדי עם הילדים (חלמן רציני).

רציתי להתחבר ולחוות שוב את החלומות והרגשות הללו.

הדבר הראשון שעשיתי היה למצוא את המחברות הישנות והמאובקות שלי מימים בהם הייתי בחור ישיבה צעיר. דפדפתי וקראתי את ההערות שכתבתי בשיעורים ודברים שכתבתי לפני 20 שנה. נכנסתי שוב לעולמו של תלמיד במשרה מלאה - הצמיחה האינטלקטואלית והרגשית שהשגתי באותן שנים בהן בניתי את עצמי. תחושת ההנאה האמיתית והצמיחה האישית בחיים, בלי יותר מדי לחצים ודאגות כלכליות שמגיעים עם המשפחה.

כשיש לך יותר זיכרונות מחלומות, סימן שהסוף קרוב

לכבוד יום הולדתי הארבעים החלטתי לצמוח מתוך שכנוע עמוק יותר, ללמוד תורה ברצינות רבה יותר, להיות אב טוב יותר ובעל טוב יותר, ליצור קשר אישי יותר עם א-לוהים.

למרות שאני נכנס לגיל הביניים, לעולם לא אעמוד במורד הגבעה, כל עוד ארצה להמשיך לטפס.

כן, יש לי המון אחריות ולחצים בחיי כבוגר בן למעלה מ-40, וחוויתי הרבה אכזבות וכישלונות בעבר, אבל אני עדיין יכול לחיות עם אידיאלים ומרץ נעורים.

פתגם ידוע אומר ש"כשיש לך יותר זיכרונות מחלומות, סימן שהסוף קרוב".

כשהאדם חי יותר בעברו מאשר בציפייה ובכמיהה למימוש חלומות העתיד, אז התחזית לחייו אינה אופטימית במיוחד. אם הוא חושב שאין לו יותר בשביל מה לחיות וש"השנים הכי טובות שלו כבר מאחוריו", החיים שלו עצובים. אדם שמתלהב מחלומותיו ומשאיפותיו, מרגיש שיש לו כל כך הרבה דברים לחיות בשבילם, וחייו מתמלאים בשמחה ובמשמעות.

כל עוד אנחנו נושמים, יש לנו עוד הרבה דברים להספיק. אנחנו אמורים לצמוח, להתפתח, ולהשתפר בכל יום בחיינו.

כפי שניסח זאת ברנרד ברוך: "בשבילי, הזקנה נמצאת תמיד 15 שנים מעליי".

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן