לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




מי הבוס? על הפרעה הפרטי שבתוכנו

מי הבוס? על הפרעה הפרטי שבתוכנו

4 טיפים ליציאה לחירות מהשעבוד הפרטי שלנו.

מאת

בתפילות ובברכות השונות אנו מוזכר יום יום אחד האירועים המשמעותיים ביותר בהיווצרותו של העם היהודי – יציאת מצרים, השחרור מעבדות ותחילת הגאולה.

אך מעבר למחויבות הכללית לזכור את גדולתו ועוצם ידו של הא-ל, על כל אחד מאתנו להתבונן יום יום בעצמו, ולבדוק האם הוא אכן "בן חורין", או שמא יש דפוסים, הרגלים, פחדים או תכונות אליהן הוא משועבד, אפילו בלי להיות מודע לכך. "העבדות" אינה גלויה לעין ולא נתפסת ככזו, עד שקורה משהו שמטלטל את חיינו.

כשאנו משתעבדים ל"פרעה" הפרטי שלנו, אנו שוכחים ומתרחקים מהנשמה, מהצרכים הרוחניים שלנו, ובעצם בלי להרגיש מתקרבים אט אט למצב של חוסר שגורם להרגשה שלילית, ולעיתים אף פוגע בבריאות נפשנו וגופנו.

אז מיהו אותו פרעה אישי, אותו "בוס" נעלם שמנהל את חיינו?

אותו בוס הינו קשוח ותובעני, ומכתיב להם סדר יום עמוס ונוקשה, אלא אם יוכיחו לו יום אחרי יום שהם מצליחים

יש אנשים ש"בוס ההצלחה" מנהל אותם. זהו בוס קשוח ותובעני, שמכתיב להם סדר יום עמוס ונוקשה, אלא אם יוכיחו לו יום אחרי יום שהם מצליחים. מצליחים בעבודה, מצליחים בניהול הבית, מצליחים להרוויח יותר כסף, מצליחים בזוגיות ובהורות. אותו בוס אינו מרפה ולעולם אינו שבע. הצלחתם להרוויח 500 ש"ח? בשבוע הבא הוא כבר יצפה מכם להרוויח 1,000, ובחודש הבא 5,000 וכך הלאה... אנשים שמבלי משים מתמכרים ומשתעבדים לבוס הזה, עשויים לקבל הרבה מחמאות מסביבתם בשל הצלחתם, אולם בתוך תוכם מתחילה לעיתים לחלחל תחושת השחיקה, וההבנה כי תובענותו של הבוס הזה מעייפת ולא מביאה לחיי אושר ושלווה, אלא בדיוק להפך. המחיר הנפשי והמשפחתי עלול להיות קשה, כי בסופו של דבר מרוב עשייה, לא נשאר מקום ומרחב לחיי רוח ונשמה, שלווה אישית ותחושת מרגוע.

אנשים אחרים מכורים ל"בוס הרצייה", בוס שמטרתו העיקרית לגרום לאדם לעסוק בעיקר בריצוי הזולת, על מנת לחוש נאהב ומוערך. הם יוותרו על רצונותיהם, צרכיהם, עמדותיהם, יעשו מעל ומעבר לכוחותיהם, העיקר לחוש נאהבים. אלא – למרבה הפלא – גם בוס זה אינו יודע שבעה. כמה שלא ישתדל, אדם זה לעולם לא ירגיש אהוב ומוערך באמת. הוא תמיד יחוש שעליו להשתדל לרצות יותר ולוותר יותר מעצמו על מנת להשביע את רצונו של הבוס, גם בתמורה למחירים אישיים כואבים.

יש אנשים ש"בוס המושלמות" מנהל אותם. בוס זה דורש פרפקציוניזם מופרז ומוקצן בכל דבר שהם עושים. כל כשלון וכל טעות נתפסים כהרי גורל וכסיבה לדכדוך וייאוש. זהו בוס ביקורתי מאד, שיפוטי, וחמור סבר. הסקאלה לפיה הוא שופט את עבדיו נעה בקיצוניות בין 0 ל-100, הכל או לא כלום, שחור או לבן, טוב או רע. חלק מעבדיו של בוס זה לא יצאו מהבית אם הם לא שבעי רצון ב- 100% ממראם החיצוני. הם יתבעו מעצמם, מעובדיהם, ילדיהם או בני זוגם ביצועים מושלמים, לעיתים מעל ומעבר לנדרש, שלא לצורך, העיקר שירגישו כי הבוס שבע רצון. אולם... נכון, גם בוס זה אינו יודע שבעה. הוא לא יודע לסלוח ולא יודע למחול, והתובענות הרבה שלו יום יום שעה שעה, גורמת לאנשים אלו פעמים רבות, גם כשהם מגיעים להישגים גבוהים ויפים, תחושת חוסר סיפוק וחוסר אושר מתמיד. הם יסתכלו לרוב על חצי הכוס הריקה – מה לא הספקתי, מה לא עשיתי מספיק טוב, איפה יכולתי להשתדל יותר... אותה רוח ביקורתית ושיפוטית של הבוס מחלחלת אל נשמתם ומסוגלת לגרום לה סבל רב.

ויש גם בוסים נוספים... איש איש ומנהליו הוא...

תהליך היציאה לחירות

כשאנו מבינים יום אחד שאיננו באמת בני חורין, אלא עושים דברים שמרחיקים את הנשמה שלנו מעצמנו, ואת עצמנו מא-לוהים, עלינו להתחיל ביציאת מצרים הפרטית שלנו; אותה יציאה מהמצרִים הלוחצים והצפופים שהכנסנו עצמנו לתוכם – אל עבר החופש והגאולה הפרטית שלנו.

ראשית, עלינו להכיר את הבוס הפרטי שלנו. מיהו? מה הוא מייצג? מהן תכונותיו, מילותיו ומשפטיו? באילו עונשים הוא מאיים עלינו?

בוסים אלו מגיעים "לביקור" בדיוק כשאנו לא במיטבנו, ואז עוצמת קולם נשמעת חזק הרבה יותר

תכונותיהם של בוסים אלו דומות: הם קיצוניים, קוטביים, משתמשים במילים מכלילות ("כולם", "אף פעם", "תמיד" וכו') מאיימים בתוצאות חריפות ("לא יהיו לך חברים, תהיה בודד, לא יעריכו אותך, אף אחד לא יאהב אותך, לא יהיה לך כסף ותיזרק לרחוב ולאף אחד לא יהיה איכפת ועוד). לא רק זאת, אלא שבוסים אלו מגיעים לרוב "לביקור" בדיוק כשאנו לא במיטבנו, עייפים, חלשים או מדוכדכים, ואז עוצמת קולם נשמעת חזק הרבה יותר מהמצופה.

פעמים רבות נזהה משפטים אלו כמשפטים ששמענו בעבר מאנשים קרובים לנו, ושאט אט הפנמנו לתוכנו. פעמים אימצנו מתישהו במהלך חיינו דמויות חיקוי, אשר הפכו להיות מעין "בוסים" שמכתיבים סגנון חיים והתנהלות מסוים.

פעמים אחרות אותם בוסים פועלים בשמם של פחדים וחששות לא מודעים ולא רציונליים, אך במקום להביא לתוצאה הרצויה (לחיות חיים של בטחון, שלווה, אהבה, קבלה) אנו מקבלים פעם אחר פעם בדיוק את התוצאה ההפוכה (חיי שיעבוד, אומללות, סבל ובדידות). לדוגמא, כשאדם מחפש אהבת אמת, הדדיות בקשר וזוגיות מאוזנת, אך עסוק בפועל בלרצות את האחר ושוכח את עצמו, סביר להניח כי ימצא עצמו במערכות יחסים בהם אנשים סביבו ייהנו עד בלי די מהנתינה שלו/ה, אך הוא עצמו יישאר מרוקן, מאוכזב ומתוסכל.

אם נתחיל להכיר את הבוסים שמנהלים אותנו, נוכל לראות כי הבטחותיהם הבטחות שווא הן, והדרך שבה הם מובילים אותנו, מסיעה אותנו הרחק מעצמנו ומהגשמת מטרותינו.

שנית, עלינו לרצות ולבקש להיפרד ממנו. שינוי הרגלים ודפוסי חשיבה אינו קל, אולם ללא כוונה ברורה ומוצהרת, בוסים אלו ימשיכו תמיד לנהל את חיינו. הבוס ינסה לשכנע אותנו שהוא עושה את הדברים לטובתנו ("תראה איזה יופי – כשאתה מצליח - כמה כסף אתה מרוויח, כשאתה נחמד לאחרים אין להם תלונות עליך והם אוהבים אותך"), אולם הוא לעולם לא יראה לנו את המחיר שאנו משלמים על התובענות שלו, את השחיקה, העייפות ותחושת המרדף האינסופי אחר הבלתי מושג.

עלינו לזכור כי ניתן לשעבד את הגוף אך לא את הנשמה

שלישית, עלינו להיות מודעים שמצב החירות המוזכר בתפילות ובברכות נכון גם באופן אישי ופרטי. כשאנו מברכים על יציאתנו ממצרים מבית עבדים. אנו מצווים לראות את עצמנו בני חורין ברמה הלאומית, אך גם ברמה הפרטית. עלינו לזכור כי ניתן לשעבד את הגוף אך לא את הנשמה. ואם לא נקשיב לה, נפנה לה זמן ומקום בסדר יומנו העמוס במטלות, לא נהיה באמת בני חורין; הגוף צריך להיות משרת הנשמה, ולא להפך, "הנשמה לך והגוף פעלך" (מתוך פיוטי הסליחות). כאשר אנו הופכים את סדר הדברים אנו משתעבדים במהרה למנהגים, הרגלים ודפוסים הרסניים. הנשמה שלנו יודעת היטב מתי ולמי השתעבדנו, והיא תנסה בכל דרך אפשרית לאותת לנו דרך ייסורי הנפש, שאנו לא נמצאים במסלול הנכון בחיינו.

רביעית, נשאף למידות טובות ואיזון. כל תכונה בנו יכולה להיות טובה ומבורכת, אם אנו שולטים בה שתהיה במידה הראויה, לא יותר ולא פחות. כל תכונה שנגזים ונקצין – מפני שהשתעבדנו לבוס מסוים, עלולה לפגוע בנשמה שלנו, בחירותה וביכולתה למצות את עצמה. רצון להצליח? מבורך – אך במידה הנכונה. רצון לעשות את הדברים ברמה איכותית וגבוהה? מבורך – אך בלי להקצין ולהגזים, בדיוק במידה הנכונה. משאלה להשביע את רצון האחר? מבורך לראות גם את צרכיו של הזולת – אך לא במחיר ביטול העצמי וחיפוש בלתי נלאה אחר חיזוקים ואהבה. ואהבת לרעך כמוך – זו התורה כולה על רגל אחת – אנו מצווים לאהוב ולכבד את הזולת, אך קודם לכן עלינו לאהוב ולכבד את עצמנו ונשמתנו.

ר' יהודה אלחריזי, שחי שניים-שלושה דורות אחרי ר' יהודה הלוי, כתב המשך ועיבוד מעניין לשיר "עבדי זמן":

עֵת כּל אֱנוֹשׁ יָשִׂים בְּתֵבֵל חִשְׁקוֹ
אָשִׂים בּאֵל חִשְׁקִי וַאֲשׁוֹרֵר חֻקוֹ
וּבְעֵת בְּנֵי אִישׁ ינהֲלוּ נַחֲלַת יְקָר
נָחַל ה' אֶת יְהוּדָה חֶלְקוֹ

עיבודו של אלחריזי יוצר הכרזה שהיא מעין מגילת חירות - 'אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה' (אבות ו', ב') מי שמתרומם מעל כבלי החומר ויוצא לחירות. שנזכה כולנו לחג שמח, חג של חרות הנשמה ושחרורה משעבוד לגאולה.

6/4/2012

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 3 תגובות ב-2 דיונים

(2) רחמים, 12/4/2012 09:20

ל.. מדענית

המאמר בנוי על הפתרונות.. קודם כל הזיהוי ( עצם הכרת העניין שקיים איזשהוא קול פנימי, שמנהל בצורה אוטומטית את חייך) ב. לעשות מיפוי של הדברים (מעין טבלה, שבה את משבצת את התשובות לשאלות שנשאלות במאמר) ג. תשבי ותחשבי עם עצמך, מה באמת את רוצה. מה היעד שלך במעשים שלך, והאם זו היא באמת הדרך המכונה להשיגם (לא להקצין דברים, ולא לנפח מעבר למימדם האמיתי) ד. כשאת מתפללת, תחשבי עם עצמך, רגע.. אני יודעת שבנ"י יצאו ממצרים.. השאלה אם גם לך יש משהו שמיצר לך.. א"כ תבקשי מה' שיעזור לך.. (ותפעלי עפ"י השלבים שנאמרו לעיל במאמר.. ה. יהי רצון שניקרה את המאמר הזה לאט, ונפנים אותו, בכך שנפסיק לתת להרגלים לא טובים לנהל את חיינו.. מועדים לשמחה..:-)

(1) מדענית, 8/4/2012 15:24

אני יודעת שאני משועבדת לבוס ההצלחה, אך אינני יודעת מה הנשמה שלי רוצה באמת

המאמר הגיוני אך לא נותן פתרון. איך אפשר לחיות ללא מטרה שהיא הבוס? ואיך אפשר לדעת מה הנשמה שלך רוצה?

עבאס, 9/4/2012 09:20

כפר יפיע מיקוד16955 תד5063

אלוקים ,אני פונה אליך כאילו שלא פנו אליך אף פעם תציל אותי בכל הדרכים שעד היום הצלת את הייקום ושתציל עד לעד,סומך עליך אלוקים ,

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub