לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




הנגן הפנימי שבתוכנו

הנגן הפנימי שבתוכנו

בחירת מחשבות מודעת – אם זה נשמע יותר מידי זֵן מכדי להיות יהדות, תנו מבט קצר בעשר הדברות.

מאת

בשביל כל מי שאין לו ילד בגיל ההתבגרות או שהוא עצמו כבר לא בגיל, הרשו לי להציג בפניכם את אפשרות השיר הרנדומלי בנגני ה-mp3. כאשר מפעילים את הנגן בצורה הזאת, לא ניתן לבחור בשיר ספציפי שאנחנו רוצים לשמוע אלא בשיר הנבחר באופן אקראי מתוך מלאי השירים הזמינים. לא משנה כמה נערוג לשמוע את "מרוב אהבתי" נהיה תקועים עם "אין לי אהבה".

אנחנו יכולים לכבות את האייפוד ולבחור במודעות מלאה את השיר שאנחנו רוצים לשמוע

אפשרות ניגון שירים רנדומאליים אינה אלא דימוי לחשיבה לא בררנית. צורת חשיבה שמשמיעה לנו שירים, שעלולים להישמע לנו כטורדניים או אפילו הרסניים, אולם אין ביכולתנו להחליף אותם לשיר אחר. בניגוד לכך, היהדות טוענת שבאפשרותנו לבחור אילו מחשבות לחשוב, בדיוק כמו שאנחנו חופשיים להחליט אילו מעשים לעשות. אנחנו יכולים לכבות את אפשרות השיר הרנדומלי ולבחור במודעות מלאה את השיר שאנחנו רוצים לשמוע. למעשה, יש בתורה הרבה מצוות שדורשות מאיתנו שליטה מודעת במחשבות.

אם זה נשמע יותר מידי זֵן מכדי להיות יהדות, תנו מבט קצר בעשרת הדברות:

הדיבר הראשון דורש מאיתנו להאמין באלוקים ולחיות מתוך הכרה במציאות קיומו של א-ל אחד שברא ומקיים את היקום, ולוקח חלק פעיל בהיסטוריה האנושית. לכן, כשהנגן הפנימי שלנו מנגן את השיר "זה רק במקרה!" או את האופרה הפטאלית "קֵיי סֶרָה סֶרָה" – מה שיהיה יהיה, היהודי מונחה לבחור להאזין לשיר אחר, כמו למשל: "אלוקים מנהל את העולם", "לאלוקים יש תוכנית" או "העולם כולו בידיו".

הדיבר השני, "לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני", מצווה עלינו לא להאמין בשום כוח אחר, כולל כוחות כלכליים או מדיניים. כשהנגן משמיע את השיר "אם יהיו צמצומים בחברה, אז יפטרו אותי", או "כל עוד אני מגוון את השקעותיי, אני בטוח", או "בלי סנקציות בינלאומיות נרחבות, איראן תמחק את ישראל מהמפה". היהודי מוזמן להאזין במקום זה למזמורים מהתורה: "וידעת היום והשבות אל לבבך: כי ה' הוא האלוקים... אין עוד".

הדיבר העשירי, "לא תחמוד", חל כולו על המחשבה. משמעותו היא לא לרצות מה שיש לאחרים. אנחנו יכולים לרצות בית כמו הבית של השכנים, אבל אם הנגן הפנימי מתגרה בנו שאנחנו חייבים להשיג את הבית של השכן או את האישה שלו או את יצירת האמנות המקסימה שהם קנו בטהיטי, עדיף שנכבה אותו, ונבחר במנגינה אחרת.

בחירה מודעת

למרבה הפלא, למעלה מ-10% מ-271 המצוות המעשיות לימינו, דורשות מאיתנו לבחור באופן מודע את המחשבות והרגשות שלנו. לדוגמא, המצווה לא לשנוא אחרים בלב (ויקרא י"ט י"ח) אומרת שאפילו אם חבר לשעבר התייחס אלינו בנבזות, אסור לנו לטפח כלפיו שנאה בלב. אבל איך מסוגל הצד הפגוע למלא את משימתו אם הנגן הפנימי שלו מחריש את אוזניו ב"הוא העליב אותי"? הוא פשוט יכול להטביע את הפזמון ההרסני הזה בפזמונים הישנים והטובים: "הוא עושה את הטוב ביותר שביכולתו, עם הכלים שיש לו", "אני יכול/ה להתגבר על זה", ו"סלח לו אלוקים, ובבקשה תסלח גם לי".

ה'שירים' שאנחנו שומעים לא משפיעים רק על מחשבותינו ורגשותינו, אלא אפילו על מעשינו

ה'שירים' שאנחנו שומעים לא משפיעים רק על מחשבותינו ורגשותינו, אלא אפילו על מעשינו. ידוע שחלק מהעלייה בשיעורי ההתאבדות של בני נוער בדור הזה, נזקפת לחובתם של שירים שמעודדים התאבדות. אז אם אתם לא רוצים לעבור על לאו מהתורה שאוסר לפגוע בזולת במילים, ולא לצעוק על בן/בת הזוג שלכם שגרם לכם להמתין חצי שעה, אתם צריכים להשתיק את השיר שמזדמזם לו שוב ושוב: "לא יאמן! בכלל לא אכפת לו ממני!" ובמקומו לבחור להשמיע בראש את "הבלאדה על מעשיו הטובים של בעלי (אשתי)!".

מצעד הפזמונים היהודי

כל יהודי חייב להכין רפרטואר מוזיקלי, אותו הוא יוכל להשמיע בכל פעם בה הוא מוצא את עצמו מסתחרר במחשבות ורגשות שליליים. עצבות, דאגה, ביקורתיות וכעס הם רק חלק מתחבולותיו של היצר הרע, האני הנמוך, שמנסה להסיט את האדם מהמסלול. אחד מפזמוניו החוזרים של היצר הרע הוא: "אין לי את מה שאני צריך". בכל פעם שאתם שומעים את השיר ההרסני הזה מתנגן בלבכם, לחצו על 'עצור', החליפו דיסק ונגנו במקומו אחד מהמקצבים העליזים הבאים.

  • "יש לי כל מה שאני צריך, ואת כל מה שיש לי אני צריך". זאת אומרת שאם אין לך X, אתה לא באמת זקוק ל-X. ואם יש לכם משהו כואב או מאתגר בחיים, זאת אומרת שאתם צריכים את הניסיון הזה בשביל הצמיחה הרוחנית שלכם.

  • "אלוקים מנהל את העולם". השמיעו את השיר הזה בכל פעם שהתוכניות שלכם נכשלות או שרצונכם לא יצא אל הפועל או שאין לכם מושג למה משהו קרה.

  • "אני בוחר להתקרב ולהתחבר". הפזמון החוזר הזה צריך להתנגן ברקע במהלך כל האינטראקציות שלכם עם בני זוגכם, הוריכם, ילדיכם ואחיכם.

  • "צריך להתרחק כדי לראות את התמונה השלמה", זה שיר ערש רגוע.

  • "מה אני יכול/ה ללמוד מזה?" ישתיק את שירו של היצר הרע, "למה אלוקים עשה לי את זה?", ויהפוך כל התנסות לתועלת חיובית.

כל יהודי יכול להרכיב רשימת השמעה של שירים משני חיים כאלה. בפעם הבאה בה אתם לא זוכים לקידום, או שחבר מתנכר לכם, או שאתם מפסידים כסף, או שאתם נתקעים בפקק תנועה, אתם יכולים לבחור להשמיע את השיר שישמור על קור רוחכם ושביעות רצונכם, ועל האומץ שלכם.

להשמיע שיר אחר

לפני שמונה שנים התגלה אצלי סרטן. מחשבותיי התחילו מייד להיטשטש בערפל קודר ורעיל של דיכאון ופחד, והנגן הפנימי שלי התחיל להשמיע, "איזה אסון! איך יתכן שזה קרה לי?" ידעתי שמצב נפשי ירוד עלול להשפיע לרעה על סיכוייהם של חולי סרטן. לכן, התקשרתי לרב שלי ואמרתי, "יש לי סרטן. אני צריכה לעבוד על שמחה. החיים שלי תלויים בזה."

הרב שלי עזר לי לנסח את המוטו - שמבוסס על אחת מברכות השחר, שאני אומרת בכל בוקר - "יש לי כל מה שאני צריכה, ואת כל מה שיש לי אני צריכה". מבחינתי, משמעות הדבר הייתה שאם הייתי זקוקה עכשיו לבריאות טובה, אז היתה לי, משום שאלוקים שאוהב אותי מנהל את העולם. ולכן, מובן שאני לא צריכה בריאות תקינה ברגע זה. משמעותו האישית של החלק השני - "את כל מה שיש לי אני צריכה" – הייתה, שאם יש לי גידול סרטני כרגע, זאת אומרת שאני זקוקה לגידול הזה בשביל מה שהוא יכול לקדם אותי מבחינה רוחנית, לשם התיקון שלי.

ברגע שמצאתי את מילות השיר, "הורדתי" אותו לנגן הנפשי שלי, ויכולתי לבחור להשמיע אותו בתוך הסבב האינסופי בין מרפאות לבדיקה אחר בדיקה, כשישבתי בחדר ההמתנה של המחלקה האונקולוגית, וכשהובלתי באלונקה לחדר הניתוח. בכל רגע הייתי מודעת לאפשרות שלי לבחור: אני יכולה להקשיב לקולו של היצר הרע שהתאמץ למלא אותי בדיכאון ופחד, או להאזין ל"יש לי כל מה שאני צריכה, ואת כל מה שיש לי אני צריכה", שמילא אותי באמונה, ביטחון באלוקים ושמחה.

אשפי הפרסום יודעים ששווה להשקיע מיליונים כדי להשמיע ג'ינגל ברדיו מאות פעמים, משום שככל שאנחנו שומעים אותו יותר, כך גדלים הסיכויים שנשלוף את המוצר מהמדף. החלטתי שראפ הפחד ודאגה של היצר הרע אינו שונה משירים מלוכלכים שלא הייתי מוכנה לרדת ברמה ולשמוע, ובמקומו אני שמה בראש שלי את "יש לי כל מה שאני צריכה, ואת כל מה שיש לי אני צריכה" במצב של 'נגינה רצופה'. ואז, אפילו כששכבתי במיטת בית החולים, מחוברת לאינפוזיה, הלב שלי רקד לצלילי המוזיקה השמחה.

וכעת, בכל פעם שאני מוצאת את עצמי נרגזת, מתוחה או עצובה, אני מנסה לזכור ללחוץ על 'עצור' – אני בשליטה – ולבחור שיר אחר. אני לא מרשה לדי-ג'יי-היצר-הרע לבחור בשבילי שירים. החלפתי את נגן ה-mp3 שלי להתקן המעולה ביותר: הנפש היהודית הבוחרת.

19/2/2012

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 27 תגובות ב-23 דיונים

(23) שמעון, 7/3/2012 07:05

מאמר מדהים ויפה!

מאוד נהנתי מהמאמר! ממש מהנה לקרוא את המאמר הזה וליישם. אמן. תודה תודה תודה.

(22) אליהו, 2/3/2012 21:18

ירושלים -רמות

אני לא אדם דתי ויחד עם זאת מאמין בכוח עליון.חלק מהמוטו שלי בחיים אומר:כל מה שקורה צריך לקרות ומה שקורה קורה לטובה,גם אם אנחנו לא מבינים ו/או קורים דברים לא "טובים",עלינו לקבל הכל בשמחה,ובאהבה,גם כשקשה לנו וגם כשטוב לנו.

(21) אדווה סנדרס, 27/2/2012 21:37

מחזיר לפוקוס!

איזה נפלא שמדי פעם אפשר להתקל במאמרים/סרטונים כאלה באתר שמחזירים אותנו למה שידענו ושכחנו... ועוד לא הספקנו... שיש כאלה תכנים שמחזירים אותנו למסלול העבודה! שבע'ה נצליח! תודה רבה!

(20) Isabelle, 21/2/2012 15:43

kdkkdkfkfk

מסכימה עם הראיון המרכזי של הכתבה זהו בעצם הסדר היומי שלי מאז שאני זוכרת את עצמי לעיטים קרובות מודה לאלוקים בקין כל מה שיש לי ואוהבת את כל מה שיש לי מכל הלב וברור לי שאינני חומדת לעוד כי כל מה שיש לי זה בדיוק מה שגורם לי סיפוק ואושר ואילו לגבי היחסים בין 'אדם לחברו' , הודות למסע הרוחני שלי והודות לכישורי הגישור בהם התברכתי, אשר עוזרים לי ב-99% לסיים גישורים בהצלחה, אינני מאשימה את הזולת במאומה גם כאשר פוגע בי בזדון, אלא מבינה את מקור המעשה הגרוטסקי כלפי ופותרת את הבעיה בדרכי נועם וברמה ורבאלית ו/או בכתב ו/או משפטית - לגאלית, אך לעולם לא על ידי כעסים ו/או מריבות ו/או קללות ו/או עלבונות שייחרטו כאבן שאין לה הופכין בליבו ונשמתו של האחר.

(19) טל, 21/2/2012 11:20

ממש בזמן כל מילה נוגעת.

הצג את כל התגובות

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub