רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

חכמה לחיים

תורת הקבלה, פרק 12: חסד וגבורה - הגישה הדו צדדית

כ״ב בטבת ה׳תשס״ו כ״ב בטבת ה׳תשס״ו 22/01/2006 | מאת הרב שמעון ליברמן

חסד וגבורה פועלים זה לעומת זה. אם נשתמש במושגים שלנו, מדובר בתופעות מנוגדות כמו ימין-שמאל או משוך-דחוף.

לפני שנמשיך הלאה אל הספירות הבאות, ננסה להבין מעט יותר לעומק, את ההדדיות הקיימת בין החסד לגבורה.

שתי ספירות אלה משמשות באופן הנרחב ביותר, לתיאור פעולותיו של א-לוהים בעולם.

את שלוש הספירות בהן עסקנו קודם לכן - חכמה, בינה ודעת - נוכל לתאר כספירות של "הכנה", ספירות הקודמות למעשה. לעומתן הספירות הבאות (נצח, הוד, יסוד ומלכות), מתוארות כטקטיות. בחלוקה זו, ספירות החסד, הגבורה והתפארת, הן אמצעיות.

יחסי גומלין

יחסי הגומלין בין ספירות החסד והגבורה, מבטאים מערכת של פעולה מקבילה (בניגוד לפעולה בְּטוּר), הראשונה מסוג זה במערכת הספירות. חכמה אינה יכולה לפעול בו זמנית עם בינה, משום שרק לאחר הגעת החכמה, עם הרעיון הראשוני, יכולה הבינה לעבד אותו. בדומה, גם הדעת אינה פועלת במקביל לבינה, משום שרק לאחר עיבוד המידע על ידי הבינה, הוא יכול להפוך לדעת.

לעומת זאת, עם חסד וגבורה הדברים שונים. מצד אחד, עדיין אפשר לראות כיצד הן פועלות ברצף - לדוגמא, אבן היסוד של העולם הייתה חסד, בעוד שהמשכו הייתה הגבורה, כפי שתיארנו בפרק הקודם בסדרה. מצד שני, ספירות החסד והגבורה יכולות לפעול גם באופן מקביל. כך, כשאירוע מסוים מתרחש, אנחנו יכולים לראות בתוכו את מרכיבי החסד ואת מרכיבי הגבורה, שלוקחים בו חלק בו זמנית.

המטפורה הכי מקובלת לתיאור תופעה מיוחדת זו היא ימין ושמאל.

 

חסד וגבורה משמשות מעין כלי עבודה בסיסיים לפעולות הא-לוהיות.

 

נוהגים להשתמש בדימויים של חלקי הגוף השונים, כסמלים לכל אחת מן הספירות (נושא שנעסוק בו בהרחבה מאוחר יותר). בעוד ששלוש הספירות הראשונות של התובנה, מוצאות את ה"מקבילה" המתאימה להן במוח, מיוצגות ספירות החסד והגבורה בעזרת הידיים. חסד וגבורה משמשות מעין כלי עבודה בסיסיים לפעולות הא-לוהיות, בדומה לאופן שבו משמשות הידיים, ככלי עבודה בסיסיים לפעולות האנושיות.

הדימוי מדויק יותר, כשאנו מתבוננים ביחס בין הזרוע הימנית של האדם לשמאלית, ומשווים אותו לקשר שבין החסד לגבורה.

נתאר לעצמנו כיצד דוחפות שתי הזרועות משא, או מושכות וגוררות ביחד כלי כבד - במקרה כזה אין הבדל מהותי בין שתי הידיים ושתיהן משמשות לאותה פעולה. משמע, יש כאן למעשה פעמיים יד אחת. מערכת היחסים ההדדית של ימין-שמאל, אינה באה כאן לידי ביטוי. נכון, היד הימנית חזקה מעט יותר, אבל הפעולה זהה לשתיהן ובתור שכזו, לא תהיה כאן מקבילה מתאימה לדימוי מערכת היחסים בין החסד לגבורה.

כוח האיזון (משקל נגד)

כעת, נבדוק דוגמה שונה. אדם דופק מסמר לתוך קרש. היד הימנית מכה על המסמר, בעוד שהשמאלית מחזיקה את הקרש. אדם מבריג במברג בידו הימנית, בעוד שהיד השמאלית דוחפת אום בכיוון הנגדי. ידו הימנית של הפסל חוצבת ומפסלת באבן, בעוד שהשמאלית אוחזת ומייצבת את האבן במקומה. בדוגמאות אלה, הימין והשמאל משתפות פעולה - בכך שהן פועלות באופן מנוגד.

משל זה ממחיש כיצד החסד והגבורה פועלות בו זמנית, עבור אותה מטרה - בכך שהן מפעילות כוחות מנוגדים.

בואו נתמקד עתה בהתייחסות לתפקידיהם הספציפיים של החסד והגבורה. כאשר הפסל מפסל באבן, ידו הימנית מסירה באופן טבעי את שברי האבן, יחד עם תנועותיה של המפסלת. ידו השמאלית, לעומת זאת, מחזיקה את האבן במקומה, ודרך ההתנגדות לתנועות המפסלת, נותנת לאבן את ה"עצמיות" שלה - כך, האבן אינה זזה עם כל תנועה של המפסלת, אלא עומדת קבועה על מקומה. אף על פי שהיד הימנית משפיעה עליה, היא עדיין מצליחה לשמור על תכונותיה, תוך ספיגת ה"מסר".

דימוי זה מתאר בדיוק רב את היחס בין חסד שהוא "היד הימנית" ובין גבורה - "היד השמאלית".

המטרה העיקרית במעשי הא-ל היא חסד. לכן, החסד היא החזקה והדומיננטית מבין שתי הספירות, והיא זו שמגלה לעינינו את המעשה 'שעלה במחשבתו של א-לוהים'.

אבל, כמו שהסברנו קודם את הבעייתיות של החסד - אם אדם חי מנדיבות ליבו של הזולת, הוא מאבד את אישיותו העצמית והופך לכלי המונע על ידי הנדבן. בדיוק כפי שהיה קורה לקרש, אילו היה נהדף לכל עבר, על פי מכותיו של הפטיש.

 

ספירת הגבורה - זוהי היד השמאלית, שמפעילה כוח נגדי ומעניקה לקרש את 'הקיום העצמי' שלו.

 

כאן באה לעזרה ספירת הגבורה - זוהי היד השמאלית, שמפעילה כוח נגדי ומעניקה לקרש את 'הקיום העצמי' שלו. בכל פעם שהיד הימנית מכה ודוחפת לכאן, השמאלית בולמת ומושכת לשם. בכל פעם שמידת החסד מעלה את הדברים לעבר ספירת הישות הא-לוהית, הגבורה דוחפת אותם הלאה וקוראת: "התרחק ממני, עמוד על שתי רגליך והרווח את קיומך!"

התלמוד מלמד אותנו:

 

לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת. (מסכת סוטה מז עמוד א)

 

זהו שיעור חשוב ביחסי אנוש. הכוח הדומיננטי במערכת היחסים האנושית, צריך להיות קירוב וידידותיות לבני אדם. אבל, בכל מערכת יחסים קיים צורך בהדיפה מספקת, שתאפשר לזולת את קיומו העצמי. נדיבות כלפי אדם עצמאי - יוצרת קשרים ומקרבת, בו בזמן שכלפי אדם תלוי היא יוצרת תלות וכניעה.

(כהערת שוליים מעניינת בנושא זה ראוי לציין, שאנשים שעסקו בלימוד הקבלה, כגון קבוצות חסידיות רבות, העדיפו ללבוש את בגדיהם, על מנת להפגין מערכת יחסים זו, כשהצד הימני עולה על השמאלי. וזאת בניגוד ל"כללי" האופנה המערבית, שבה בגדי הגברים, כגון חולצות ומעילים, נרכסים כאשר הצד השמאלי עולה על הימני).

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן