רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

חכמה לחיים

תורת הקבלה, פרק 18: ההיסטוריה של הקבלה – חלק שני

ה׳ באדר ה׳תשס״ו ה׳ באדר ה׳תשס״ו 05/03/2006 | מאת הרב שמעון ליברמן

אין בתיאורים הקבליים, שמסבירים את הנהגת הא-ל באמצעות דימויים, כדי לגרום לנו ליצור דמויות וצלמים או לחשוב שלא-לוהים יש מרכיבים שונים.

כפי שהראנו בפרק הקודם , בתורה עצמה קיים רמז ברור, אם כי מוסתר, לקיומה של הבנה עמוקה יותר של א-לוהים ודרכי ההנהגה שלו בעולם.

קיימות שתי נקודות חשובות נוספות בתורה, המתייחסות לדימויים בהם משתמשת הקבלה:

הנקודה הראשונה מופיעה בחומש דברים, בנאום הפרידה של משה לפני פטירתו, בו הוא מתאר את מעמד הר סיני:

 

וידבר ה' אליכם מתוך האש, קול דברים אתם שומעים ותמונה אינכם רואים זולתי קול. (דברים ד, יב)

 

ונשמרתם מאוד לנפשותיכם, כי לא ראיתם כל תמונה ביום דיבר ה' אליכם בחורב [הר סיני] מתוך האש. פן תשחיתון ועשיתם לכם תמונת כל סמל, תבנית זכר או נקבה. (דברים ד, טו-טז)

 

שתי הפסקאות מתייחסות, לנושא שעולה מתוך ההתגלות בהר סיני. רוב בני האדם נוטים להתייחס ל"התגלות" כאל סוג מסוים של "מראה". אולם, כאן התרחשה התגלות, בה הנוכחות הא-לוהית הורגשה באופן חזק ו"מוחשי" – דבריו של א-לוהים הובנו בבירור ובכל זאת ללא כל דמות או מראה. זהו רעיון הקשה לתפישה, משום שמוחותינו מורגלים לעבוד עם מראות, יותר מאשר עם מלים ומושגים.

איסור זה, לכל ניסיון ל"הגשים" את הא-ל, אינו מכון רק נגד יצירת פסלים פרימיטיביים של א-לוהים, אלא גם לגבי כל ניסיון להשוות את א-לוהים עם אישיות אנושית. מכאן אנחנו מבינים, שכל ניסיון לתאר את פעולותיו של הא-ל, מוכרח להיות נטול כל דעה שא-לוהים "מרגיש", או מוגבל באופן רגשי. המשנה אומרת זאת בצורה נחרצת מאוד:

 

האומר (כשליח ציבור) "על קן ציפור יגיעו רחמיך". משתקין אותו. (ברכות ה, ג)

 

והתלמוד מסביר:

 

...מפני שעושה מידותיו (מצוותיו) של הקדוש ברוך הוא רחמים (בעוד שהן גזרות). (ברכות לג, עמוד ב')

 

הרמב"ם מעלה את הנקודה, שתיאורי הא-ל כ"רחמן" או כ"טוב", מהווים דימויים לצורך המחשה בלבד, למוחנו האנושי והמוגבל.

 

...הם הפעולות הבאות מאתו יתעלה, וחכמים קוראים אותם מידות ...ושם זה נאמר בשימושם על מידות בני האדם ...ואין העניין כאן שהוא בעל מידות, אלא שעושה פעולות הדומות לפעולות הנעשות על ידינו כתוצאה ממידות, כלומר מתכונות נפשיות, לא שהוא יתעלה בעל תכונות נפשיות. ...וכל פעולה שנשיג מפעולותיו, נתארו יתעלה, בתואר שאותה הפעולה יוצאת ממנו, ונקראהו בשם הנגזר מאותה הפעולה. ...וכך, כל הפעולות הם פעולות הדומות לפעולות הנעשות על ידי בני אדם מתוך התפעלות ותכונות נפשיות, והם נעשות מאיתו יתעלה לא מתוך עניין נוסף על עצמו כלל. (מורה נבוכים, חלק ראשון, פרק נד)

 

כעת הגענו לעיקרון חשוב הקשור לקבלה או לכל לימוד אחר של א-לוהים. למרות העובדה שאנחנו מתארים את א-לוהים בדימויים גשמיים, אסור לנו לגלוש ולהפוך אותם לדמות ויזואלית כלשהי. ואפילו אם אנחנו משתמשים בדימויים כמו "רחום", "חנון" או "צדיק", הם לעולם לא יוכלו להיות מובנים בשום צורה להוציא דימוי ומשל.

הדימויים האלה באים לתאר תבניות של הנהגה א-לוהית, שאילו היו לנו תכונות אופי מסוימות, המתוארות בדימוי בו אנו משתמשים, אזי היינו נוהגים באופן דומה.

אחדות הא-ל

הנקודה השנייה שמופיעה בתורה ושמשפיעה על הקבלה, נמצאת במפורסם שבפסוקים – "שמע ישראל". וכך כתוב:

 

שמע ישראל, ה' א-לוהינו, ה' אחד. (דברים ו, ד)

 

המצווה, היא להאמין באחדותו של הא-ל. בעוד שהאמונה באחדות הא-ל, שוללת קיום של ריבוי אלילים, היא שוללת באותה מידה את האמונה, שלא-ל ישנם מרכיבים שונים הכלולים בו. גם הרמב"ם אומר את אותם הדברים:

 

אלו-ה זה אחד הוא, ואינו שניים ולא יתר על שניים. אלא אחד. שאין כייחודו אחד מן האחדים שנמצאים בעולם. לא אחד כמין שהוא כולל אחדים הרבה. ולא אחד כגוף שהוא נחלק למחלקות ולקצוות. אלא ייחוד שאין ייחוד אחר כמותו בעולם. (משנה תורה להרמב"ם, יסודי התורה פרק א, הלכה ז)

 

 

"כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם, כן מראה הנוגה סביב".

 

ציווי זה מהווה למעשה בעיה, להפרדת מעשי הא-ל ל"מרכיבים" כגון עשר הספירות. דיון בשאלה זו חזר ועלה פעמים רבות לאורך הדורות, כביקורת על הקבלה (ונענה בהתאם) שכאילו מפצלת את אחדות הא-ל לעשרה מרכיבים.

הדרך בה הקבלה מתייחסת לעניין זה, מתוארת בצורה הטובה ביותר במלבי"ם, מפרש של התורה בן המאה ה-19, שמסביר את מלותיו של הנביא יחזקאל. אומר הנביא:

 

כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם, כן מראה הנוגה סביב; הוא מראה דמות כבוד ה'. (יחזקאל א, כח)

 

ומסביר המלבי"ם:

 

"כמו שהאור שהוא אחד בעצמותו יתראה מחולק בהתפלשו על הענן בשבעה גוונים, כן האור המיוחד בשרשו יתראה כמחולק בהיבקעו על הנהגת התחתונים ... אשר יתנוצץ באור הספירות..."

 

כפי שהקשת אינה אלא השתקפותו של אור אחיד, שמתגלה לאחר שבירתו בשבעה גוונים, כך הא-ל האחד בא לידי ביטוי בהשתקפויות של מעשיו – המתוארים כעשר ספירות.

בהמשך דבריו מסביר המלב"ים, שההבנה שלנו מוגבלת, ושאנחנו מוכרחים "לחלק" את האור הא-לוהי למרכיבים. לדוגמא: ילד עלול שלא להבין, שהאבא שסוטר לו כשהוא מנסה לרדת לכביש, הוא אותו האבא שמחבק, אוהב אותו, וקונה לו צעצועים. אבל, המבוגר רואה כיצד המעשים המנוגדים לכאורה, נובעים מאותו רגש אחד של אהבה.

כך גם מעשיו של א-לוהים, יכולים להיות מובנים על ידינו רק כשהם נבדקים בנפרד. ובכל זאת, אנחנו עדיין יודעים, שפירוק ההנהגה הא-לוהית לעשר ספירות, נובע ממוגבלות התפישה שלנו, ולא ממורכבות מציאותו יתברך – שהיא האחדות והשלמות המוחלטת.

בהמשך נמשיך לעקוב אחר הקבלה בדברי הנביאים.

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן