לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




תורת הקבלה, פרק 24: כתר – הספירה שאינה קיימת

תורת הקבלה, פרק 24: כתר – הספירה שאינה קיימת

"כתר" מתגלה בעולם, כרצון בלתי ניתן להבנה, העומד מעבר להסברים או לסיבה ותוצאה.

מאת

לפני שנסגור את מניין הספירות, הבה נעסוק בספירה מיוחדת שאינה נמנית תמיד יחד עם האחרות: כתר. במקרים שבהם כוללים אותה במניין הספירות, משמיטים את ספירת הדעת.

מהו כתר ומדוע אינו כלול בדרך כלל בין הספירות?

ציירנו את הספירות כהשתלשלות של הוראה, המתחילה בחכמה ומסתיימת במלכות. יחד עם זאת, החכמה לעולם אינה ההתחלה האמיתית של הפעולה. ההתחלה האמיתית היא "רצון".

לדוגמא, אדם מתכנן לבנות בית. בניית הבית מתחילה בתמונה שכלית של בית ומתפתחת להגשמה הסופית שלה. אבל, שורשו האמיתי של הרעיון – של החכמה – הוא 'הרצון והשאיפה לנוחות' או 'להראות לכולם' או כל סיבה אחרת תהייה אשר תהייה. הרצון או השאיפה האלה, מקבילים לספירת הכתר.

אם כן, מדוע אנחנו לא מונים אותה יחד עם שאר הספירות?

התשובה היא, שבהיותה כה בסיסית ועמוקה, היא למעשה אינה ניתנת לבחינה. נניח שאדם מזמין ידיד, איש עסקים, לסעודה ראוותנית. נשאל אותו – מהו המניע שלך? "להכניס את איש העסקים למצב רוח טוב". ולמה? "כדי שיחתום על העסקה". למה? "כדי שאני אזכה ברווחים טובים". למה? "כדי שאני אהיה עשיר". למה? "כי זה מה שאני רוצה!"

אנחנו יכולים לעקוב אחר הסיבות עד לנקודה מסוימת. אבל, בנקודה כלשהי, אנחנו מגיעים אל סלע האם של "רצון" או "שאיפה", שלא ניתן לתרגם לשום דבר אחר. לא ניתן לנתח אותו במונחים של סיבה ותוצאה, אלא זו מעין אקסיומה של האישיות.

זהו ההסבר לכתר בבני האדם.

בעולמות רוחניים גבוהים יותר, כתר הוא הרצון הא-לוהי הראשוני. הוא אינו מאפשר לעצמו להיות מנותח ולכן, אינו כלול באמת במניין הספירות. כפי שהסברנו בתחילה, הספירות הן כלים, אותם שזר א-לוהים בשרשרת ארוכה של סיבה ותוצאה, ומכיוון שהכתר מהווה רק סיבה, הוא אינו חלק אמיתי ממערכת זו.

נוכל לעקוב אחר צעדים רבים של ההשגחה העליונה, שיש להם סיבה ותוצאה. אך אז, נהיה חייבים להגיע למצב, שבו נאמר כי השורש לכל אותן סיבות, הוא "להעניק טוב לכל ברואיו". השאלה, "מדוע א-לוהים רוצה לעשות את זה?" עשויה שלא להיות רלוונטית, משום שאנחנו עוסקים ברמת האקסיומה של ההשגחה העליונה.

סיבה ותוצאה

הסברנו כעת, שלכתר אין סיבה הנראית לעין. אותו רעיון חל גם לגבי התוצאה שלו.

ישנם שני סוגים של תוצאות:

 

  1. תוצאות ישירות ומכניות, כגון לחיצה על מתג החשמל, שמחבר ישירות שתי פיסות מתכת ומביא להדלקת האור.
  2.  

     

  3. תוצאות מתפשטות ובלתי ישירות, כמו חכמה נלמדת, שבסופו של דבר יש לה תוצאה, בהנעה ובשינוי בקבוצת אנשים.

 

במקרה השני, אנחנו בטוחים שישנה תוצאה, אבל קשה להעריך אותה ולהבחין בה באופן ישיר.

זהו טבעו של הכתר. הוא משפיע על שאר הספירות ומפעיל אותן, אבל בצורה שאינה ניתנת להערכה ולבדיקה.

זהו טבעו של הכתר. הוא משפיע על שאר הספירות ומפעיל אותן, אבל בצורה שאינה ניתנת להערכה ולבדיקה.

ישנה סיבה עמוקה מדוע זה כך.

הקבוצה הראשונה של הספירות – הספירות שקשורות ל"תבונה" – הן חכמה בינה ודעת. כִּימות, ארגון סיבה ותוצאה ישירה, כולם מעוגנים בתהליך הרציונלי. כל סוג של פעולה הקודמת לספירות אלה, היא מחוץ לתהליך החשיבתי. לא ניתן להעריך או לאפיין אותה בצורה שיטתית. לכן, על אף שללא כל ספק זוהי ספירת הכתר שמעוררת ומחוללת את שאר הספירות, בלתי אפשרי לתפוש בדיוק את התהליך.

המקור

זהו הטעם, לכך שהספירה הזאת קרויה כתר. משום, שבעוד שכל הספירות האחרות מדומות לאברים אנושיים – כרעיון המתחיל בראש ועושה את דרכו מטה לפעולה – כתרו של המלך מונח מעל לראשו, והוא זה שמקשר בין המונח "מלכות", שהוא מופשט ובלתי ניתן להגדרה, לבין הראש המוחשי והגשמי של המלך.

אין כאן תוצאה ישירה ומכנית כמו שיש בין רגלים וידיים לגוף. אין כאן אפילו השפעה עדינה כמו בין המחשבה לגוף. אלא, הכתר מאציל על האדם את העוצמה והיתרונות שבמלכות. רק לאחר שהמלך חש או מודע למעמדו, מתחיל להשתלשל התהליך הליניארי, והוא שואל את עצמו: "מה אני אמור לעשות בתור מלך? מהם התנאים המקדימים הדרושים למימוש חובותיי?" ואז הוא ממשיך ומיישם אותם.

הכתר בהחלט קיים והוא המקור לכל הספירות, אבל אינו חייב בהכרח להימנות ביניהן.

לכן, בהיבטים מסוימים כתר הוא ספירה, ובהיבטים אחרים, לא. הכתר בהחלט קיים והוא המקור לכל הספירות, אבל אינו חייב בהכרח להימנות ביניהן.

בעבר ציטטנו פסוק "והחכמה מאַיִן תימצא". הסברנו שהחכמה היא הספירה הראשונה. ועדיין, הספרות הקבלית אומרת לנו, ש"אַיִן" הוא בעצם ספירת הכתר. זהו "אַיִן" משום שלעולם לא נוכל להישיר פנינו אליו, להעריך או לנתח אותו. אבל, כאשר אנחנו מבחינים בחכמה, אנחנו יודעים שהיא נובעת מן הכתר. כמו מעיין הפורץ מן הקרקע, טיפת המים הראשונה שנראית לעין היא חכמה, אבל אנחנו יודעים תמיד שיש מקור – נעלם מעינינו לנצח – שממנו היא נובעת. ומקור זה הוא הכתר.

 

6/5/2006

מאמר 2 מתוך 25 בסדרת Kabbala (Hebrew)

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 2 תגובות ב-2 דיונים

(2) , 30/8/2007 11:03

דביר

תודה רבה

(1) שאול צרפתי, 21/1/2007 23:16

תגובה למאמר-[שימעון ליברמן]

ברצוני להודות לאיש היקר אשר כתב מאמר יפלא ומרתק שכזה ,למעשה הדפסתי את כולו כדי שלא יהיה סיכוי שמשהוא ילך לאיבוד ,ההרגשה היא של מציאת מיכרה זהב רוחני שבאמצעותו מעיעים לדרגה רוחנית גבוה גבוהה שמשנה את כל תפיסת הקיום סיבתו ותכליתו מאזנת את האדם הסובל מיסורים כשרואה עוול ואי צדק בעולם ולא מבין סיבה ומסובב ,אציין שאקח לי את הזמן כדי ליקרוא כתבה זו ברבה פעמים כדי לאט ליתפוס את עומק הדברים ,בתודה -שאול

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub