לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




6 המצוות התמידיות – מצווה מס' 4: אהבו את א-לוהים

6 המצוות התמידיות – מצווה מס' 4: אהבו את א-לוהים

התשוקה להתחבר לבורא עולם נמצאת עמוק בתוכנו. איך נדע שבאמת השגנו זאת?

מאת

כולם שרים וחולמים על אהבה. אך האם אנחנו מבינים בכלל מהי "אהבה"?

אהבה היא העונג הרגשי שאנו חשים, כשאנו מכירים במעלותיו של הזולת. כדברי הרמב"ם: ניתן לאהוב אדם רק בהתאם לרמת ההיכרות שלנו אתו. אם אנו מכירים אותו מעט, אנו יכולים לאהוב מעט. אם אנחנו מכירים אותו לעומק, גם אהבתנו אליו יכולה להיות עמוקה – "על פי הדעה, האהבה, אם מעט מעט, ואם הרבה הרבה". (הלכות תשובה י, ו)

המצווה "לאהוב את א-לוהים" היא מצווה תמידית. מבחינה מסוימת זו מצווה קלה, מכיוון שלא-לוהים יש רק מעלות. האתגר טמון אם כך ברמת ההיכרות שלנו איתו.

התורה מתארת שלוש דרכים עיקריות לפיתוח אהבת הא-ל: "ואהבת את ה' א-לוהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך" (דברים ו, ה).

כל לבבך"- היא השאיפה העמוקה למלא את רצונו. קחו למשל, אדם שיש לו קריירה מספקת, אך עבודתו דורשת ממנו לעבוד בשבת. אהבת הא-ל משמעה, שאם הקריירה אינה מתיישבת עם רצון הבורא, עליו לוותר עליה. לא משום שהוא חפץ לסבול, אלא משום שהוא אינו מעונין יותר באותה עבודה. אדם זה הגיע לדרגה בה רצונו ורצון הא-ל – אחד הם.

"בכל נפשך"- הוא גיוס כל המרץ והכשרונות למען הא-ל, גם אם הדבר כרוך בכאב ובהשפלה, ואפילו אם מדובר במעשה קיצוני, כמו ויתור על החיים.

"בכל מאודך"- היינו, גיוס כל המשאבים החומריים לשירות הא-ל. הדבר כולל הוצאת כסף על צדקה ומצוות וכן ויתור על הזדמנויות עסקיות הכרוכות בעבירה על ציווי הא-ל.

במאמר זה נבחן כלים שיעזרו לנו לפתח את אהבת הא-ל בכל אחד מתחומים אלה.

שיטה מספר אחת: טבע

כשמישהו נותן לכם מתנה, התגובה הראשונית היא אהבה למעניק המתנה. עולם הטבע, על כל גאוניותו הייחודית ויופיו הסימטרי – כולו מתנה מא-לוהים עבורנו.

כותב הרמב"ם: מהי הדרך לאהבת הא-ל? כשאנו חושבים על מעשי הבריאה המופלאים ורואים בהם את גאוניותו של הבורא, שאין לה אח ורע בעולם, אנו מתאהבים בו מייד, משבחים ומהללים אותו ומשתוקקים להכיר את גדולתו (יסודי תורה ב, ב).

אין גבול לפלאי הבריאה. ציפורים, פרחים, נופים, תינוקות. האיזון האקולוגי, מורכבותו של גוף האדם. הכול נפלא ומדהים, כשהמדע ממשיך לדלות בכל יום ויום, עוד ועוד תופעות מופלאות, עוד ועוד פרטים ביצירה מורכבת זו.

על פי התלמוד, אחת השאלות הראשונות שהאדם נשאל לאחר פטירתו היא: האם טעמת מכל פירותיו של בורא עולם?" הפלא שבפרי אינה מתבטא רק בהיותו מזין, אלא גם בהנאות הנלוות אליו כמו טעם, צבע וצורה נאה. השאלה: "האם טעמתם מכל הפירות?" היא במלים אחרות: "האם הערכתם את כל המתנות שהא-ל העניק לכם?"

מיד כשנכיר בעובדה, שמה שחסר לנו עדיין, הינו כאין וכאפס לעומת מה שיש לנו כבר – יהיה זה סימן עבורנו.

כיצד אם כך נוכל להעריך את ערכן של המתנות שהעניק לנו בורא עולם? מיד כשנכיר בעובדה, שמה שעדיין חסר לנו, הינו כאין וכאפס לעומת מה שיש לנו כבר – יהיה זה סימן עבורנו, כי עלינו על הדרך להכרת הטוב. העיניים למשל: אי אפשר לקנות עיניים, גם לא תמורת מיליון דולר! ובכל זאת א-לוהים העניק לנו זוג עיניים, שרואות הרבה יותר טוב וביעילות העולה עשרת מונים, על המחשב המתוחכם ביותר, ובחינם!

הרהרו בבריאה, וקשרו אותה למקורה. הדבר יביא אתנו לאהבת הא-ל "בכל מאודכם". מדוע? תארו לעצמכם שמישהו העניק לכם מכונית במתנה, ואז ביקש לשאול אותה. אתם תשמחו לאפשר לו לעשות זאת. אם א-לוהים מבקש מכם לוותר על מעשר מהכנסתכם, או לקבוע מזוזה על הדלת, איך תוכלו/ תרצו להתנגד?

שיטה מספר שתיים: היסטוריה

אך אהבה אמיתית עולה על זו. אתם לא תאהבו מישהו כל חייכם רק משום שנתן לכם מכונית במתנה.

כדי להגדיל את אהבתכם לא-לוהים, לִמדו את ההסטוריה שלכם. חשבו על הכוח ועל היכולות שהעניק לכם בורא עולם. בכוחו אתם נושמים ואיבריכם מתפקדים. הוא מסייע לכם למצוא עבודה, בן או בת-זוג ולבנות את ביתכם. הוא מעניק לכם את החיים עצמם.

הא-ל הוא הא-לוהים הפרטי, האישי שלנו. לכן מבקש הפסוק לאהוב אותו "בכל לבבכם, בכל נפשכם, בכל מאודכם".

האם אתם נתקלים בבעיות מדי פעם? לא יהיה זה מדויק לומר שאתם מצליחים להילחם ולשרוד למרות הכול. ההפך הוא הנכון: א-לוהים הראה לכם את הדרך הנכונה ואפשר לכם לצמוח. הוא מארגן את הארועים בהתאם לנסיבות החיים המיוחדות שלכם, כדי ללמד אתכם, ולהנחות אתכם בכל שלב ובכל רגע.

ההתערבות הא-לוהית חלה גם ברמה הלאומית. אם אתם חלק מהשלשלת היהודית הנצחית, התבוננו וראו כיצד יצא א-לוהים מגדרו כדי להביא את המורשת היהודית אליכם. לימדו את ההיסטוריה של העולם וראו, כיצד הבטיח הא-ל את הישרדותו של העם היהודי, כנגד כל הסיכויים.

אם מישהו מבטיח לכם שישקיע מאמצים רבים למענכם, עד כדי הצלת חייכם, גם הכרת התודה שלכם תהיה בהתאם. א-לוהים עשה זאת, והרבה מעבר לכך. לפיכך, העונג שבהשקעת משאבים רבים למען בורא עולם– זמן, יכולות, ואם יש צורך, אז גם את החיים עצמם – הוא כולו שלנו.

זוהי המשמעות של אהבת הא-ל "בכל נפשך".

שיטה מספר שלוש: תורה

אך יתכן, שאפילו גישה זו לא תשנה את תשוקותיכם העמוקות ביותר. מה ימריץ אתכם להשתנות? ההבנה שהתשוקה העמוקה ביותר שלכם היא להתחבר לא-לוהים.

לימוד התורה, הוא המפתח לגילוי אוצר נסתר זה. תורת חיים, או במלים אחרות – הוראות לחיים, היא הדרך בה א-לוהים מתקשר עם העולם. זהו מאגר חכמה שאין כמוהו, בכל הנוגע להצלחה בחיי נישואין, בהורות, בבניית קהילה, האישיות, ובתיקון עולם.

כל הדברים יתחברו יחדיו זה לזה ותתחילו לראות את השלמות, העקביות וההרמוניה הטמונות במערכת..

חוקי הפיזיקה מסובכים ועמוקים, וכמוהם גם האמיתות הרוחניות, המטאפיזיות. יש להשקיע מאמץ רב על מנת להבינן. אך כשתצליחו ותבינו אותן בבהירות, תוכו בתדהמה. כל הדברים יתחברו יחדיו זה לזה ותתחילו לראות את השלמות, העקביות וההרמוניה הטמונות במערכת.

זאת משום שהתורה היא השכל הא-לוהי.

ומה קורה אם אתם לומדים תורה ואינכם חשים דבר? אם כך, לא למדתם כראוי. הסימן שהצלחתם בלימודי התורה שלכם, הוא התמכרות שאינה ניתנת לסיפוק. אם משהו לא מסתדר לכם, אתם תשברו את הראש כדי למצוא את הפיתרון. וכל פעם שאתם מצליחים במשימה, העונג הכרוך בכך גורם לכם לרצות ללמוד עוד ועוד. דרגה זו נקראת "אהבת תורה", אהבה אמיתית לתורה. לימוד התורה שובה אתכם כל כך, שהוא הופך להיות חלק מהמהות שלכם, ואתם רוצים לספוג ממנו ככל יכולתכם.

לימוד התורה מטביע בנו את התפיסה, שא-לוהים הוא מקור בלתי נדלה לחכמה, המגדירה את המשמעות והמהות העמוקות ביותר של קיומנו. משום כך, יעדים ושאיפות אישיות אינם יכולים להשתוות לו, וכל מה שאינו מתיישב עם רצונו של א-לוהים– יצא מחייכם.

התמקדות

כשאנו מתבוננים במפלי הניאגרה, נשימתנו נעצרת בהתפעמות. כשאנו רואים כר דשא מנוקד בפתיתי שלג שזה עתה צנחו, אנו חשים שלווה. כשברק מכה בשמיים מלאי כוכבים, אנו חשים התעלות. וכשתינוק חדש נולד, תחושה של טוהר ושלמות אופפת אותנו.

קיים היגיון באמירה, שככל שנבין את הטבע טוב יותר, כך נאהב יותר את א-לוהים. אך אם מדובר בתהליך כה פשוט, איך זה שכל כך הרבה מדענים וחוקרי תופעות טבע, אינם מתקרבים לא-לוהים? האם זה לא אמור להיות אוטומטי?

אדם מבקר במוזיאון הלובר המפורסם שבפאריס. לאחר סיור קצר הוא אומר: "אני לא מבין למה כולם עושים כזה ענין מהמקום הזה. כל ציור כאן נראה כמו יוגורט". בסופו של דבר, ניגש אליו מישהו ואומר לו: "אדוני, נקה את היוגורט מהמשקפיים שלך"!"

אהבת הא-ל כרוכה בהתמקדות. שני אנשים עשויים לחזות באותה התרחשות, אך התרשמויותיהם תהיינה שונות. מדוע? הם התמקדו בפרטים שונים, יצאו מתוך גישות שונות, והיו להם ציפיות שונות. כשמוחכם קולט מידע חדש, הוא מתויק במערכת מובנית מראש – גישתכם הבסיסית לחיים. אתם מתרגמים כל מה שאתם רואים ושומעים בהתאם לגישה זו.

הדבר היחיד שנדרש כדי לאהוב את א-לוהים הוא פתיחות. אל תחליטו מראש מהי האמת. עליכם לרצות לדעת, ללא כל דעה קדומה: "מה אומר לי הטבע?"

חשבו על מדען שמאמין בתורת האבולוציה ובטוח שהטבע יצר את עצמו ומקיים את עצמו. כשהוא מגלה עוד ועוד מורכבויות בטבע, אמונתו בגישתו הבסיסית הולכת ומתחזקת. "מדהים!" הוא אומר, "אילו היה הכוח הגרעיני חלש באחוזים ספורים בלבד, הפרוטון לא יכול היה להתחבר לניוטרון, והשמש לא היתה יותר מכדור של גזים קרים, ואז לא היו מתפתחים חיים בעולם!"

הוא מעריך את הטבע, אך רואה בו דבר בפני עצמו.

היהדות טוענת, שא-לוהים חבוי בטבע. דרך יפי הטבע אנו מגלים את א-לוהים. ממש כפי שכל משיחת מכחול של פיקאסו נושאת את חותמו, כך כל דבר בעולם נושא את חותמו של א-לוהים. ואכן, מדענים רבים מאמינים בא-לוהים – שלמותו של הטבע הובילה אותם לאמונה זו. כפי שאיינשטיין אמר פעם: "אני רוצה לדעת איך א-לוהים ברא את העולם. כל השאר – פרטים שוליים.

חוויה טרנסנדנטלית

אם לבריאה עצמה ישנו כוח כזה, על אחת כמה וכמה לחווית תקשור ישירה עם א-לוהים. דוד המלך אמר: "עיני כל אליך ישברו, ואתם נותן להם את אֳכלם בעיתו". (תהילים קמה, טו). איך יכול היה דוד המלך לומר כזה דבר? רוב האנשים עסוקים בריצות, עבודה, קניות וסידורים. היכן נמצאים כל אותם אנשים שנושאים את עיניהם לשמיים, ומודים לא-לוהים שסיפק להם את "אכלם בעיתו"?

דוד היה מודע למציאות הפנימית של בני האדם. חִשבו על המשחקים הפסיכולוגיים שאנשים משחקים עם עצמם, הדרך בה הם מתחמקים מהתמודדות עם בעיות, הדרך בה הם מעסיקים את עצמם בעבודה קשה כדי שלא יצטרכו לחשוב על א-לוהים. אך יש משהו שכולם יודעים. הם רק בורחים מידיעה זו.

אפילו האתאיסט הכי אדוק יודע זאת. עמוק בלבבו, בעמקי נשמתו, מחפש כל אדם משמעות. בספרו "מסילת ישרים" כותב הרמח"ל, כי האדם נוצר אך ורק כדי ליהנות מהתענוג הנצחי שבקרבה לא-לוהים. כולם רוצים להתקרב לא-לוהים. "זה קשה. אני מנסה להתחמק מזה, אבל אני לא יכול/ה לברוח מזה".

מדוע יש כל כך הרבה אנשים שאינם מוצאים שלווה בחייהם, ולעולם אינם מאושרים ומלאי סיפוק?

מדוע יש כל כך הרבה אנשים שאינם מוצאים שלווה בחייהם, ולעולם אינם מאושרים ומלאי סיפוק? משום שכמיהתנו האמיתית היא לא-לוהים. אנו מחפשים משהו שהינו מעבר לחומר. בכל אחד מאיתנו יש את היכולת להכיר בקיומו של האינסוף, ולהפיק עונג אינסופי מכך. כל מה שפחות מזה, מותיר אותנו חסרי סיפוק.

זוהי הסיבה שהתורה יכולה לצוות עלינו אהבה. הפסוק אומר לחרות את אהבת הא-ל "על לבבך" (דברים ו, ו). האהבה כבר מצויה שם, אנחנו רק צריכים להתחבר אליה. הדבר דומה למי שמטייל בעולם ומחפש ריגושים. עכשיו, לכו ואמרו לו שבחדר הסמוך, הוא יכול לשבת ולדבר עם בורא עולם בכבודו ובעצמו במשך שעה שלמה. שיחה פרטית עם מלך מלכי המלכים. האין זו החוויה הנשגבת והמרגשת ביותר?"

"נגב את היוגורט מהמשקפיים". שימו לב לֱמה אתם כמהים בחייכם. זהו את הריקנות שבהתמקדות בהיבט החומרי בלבד. אין דבר גופני, או רגשי שיכול לספק אתכם כליל. זאת משום, שאנו פתוחים לקבל הרבה יותר. נסו לטעום אם כך, קמצוץ מעונג זה. לא נבראתם כדי לסבול בעולם הזה ולזכות בפרס בעולם הבא. אם יש לכם עיניים ומוח, אתם יכולים ליהנות מקרבה זו כבר עכשיו. בכל עת אתם יכולים להתכוונן לגדולתו של א-לוהים. כל השאר, פרטים שוליים וחסרי חשיבות, שאינם משתווים לו.

השאיפה לעצמאות

אחת הדרכים לפתוח את עצמכם לאהבת הא-ל, היא לוותר על האשליה שאתם לבדכם אחראים להישגיכם. לחילופין, הכירו בכך שכל מה שיש לכם הוא מתנת שמיים.

מדוע קשה כל כך להכיר תודה? משום שהאגו האנושי צמא לעצמאות. הוא נרתע מהרעיון שהוא חייב משהו לכוח גבוה ממנו. אנו מעדיפים להאמין שעשינו זאת בעצמנו! להכרה במעורבותו של א-לוהים בחיינו ישנן השלכות מפחידות. אם יש בורא, ואם יש מטרה לחיים, איננו באמת חופשיים לעשות כרצוננו. מישהו אחר מושך בחוטים.

כמה אירוני שאנשים מוכנים לטפס על ההרים הגבוהים ביותר, כדי לזכות בהתעלות ולטעום מהנשגב. אך הם יחמקו מא-לוהים, בחשש שהדבר ידכא אותם. האמת היא, שהחיים שנראים לאנשים אחרים "מוגבלים", הם באמת חיים מאושרים לאין קץ. כשאדם מודע לקיומו של הא-ל, הוא יודע לאן הוא הולך. הוא מבין את עצמו. הוא מרוכז במטרה והבלבול הוא ממנו והלאה.

הדרך הטובה ביותר להגיע לבהירות זו היא לשאול ללא הרף: "בשביל מה אני חי/ה? מה אני רוצה מהחיים?" הכירו בכך שא-לוהים הוא כולו טוב, שאין ממה להתחבא, שאין סיבה לעצום את העיניים או לסגור את הלב. משום שכל מה שהוא רוצה לעשות, זה לתת לכם את כל מה שאי פעם רציתם.

ביחס לאהבת הא-ל, כל שאר התענוגות הם פעוטים וחסרי משמעות. אנו יכולים ליהנות מאכילתה של פיצה טעימה, מכסף, מאהבה ומכוח. אך בני אדם שואפים להגיע אל מעבר למציאות הארצית של חיי היום יום. זו הסיבה שמיסתורין, קסם וניסים שובים את דמיוננו. הם דוחפים אותנו לפרוץ אל מעבר למגבלותינו ולהתמזג, קטנים (יחסית) ככל שנהיה, באחדות האינסופית הגדולה.

אל תמעיטו בערך עצמכם. אל תתפסו לחומר זול. הדברים חסרי המשמעות שאתם מוותרים עליהם, הם כאין וכאפס לעומת התענוג האינסופי שאתם יכולים להפיק מאהבת הא-ל.

מעשים חיצוניים, תחושות פנימיות

ביהדות קיים עקרון "אחרי המעשים נמשכים הלבבות" – המעשים חיצוניים מעוררים את הפנימיות. ניתן לפתח רגש, כשאתם מתנהגים כאילו אתם נמצאים כבר באותו מצב רגשי. מחקרים מראים, שניתן להעלות את מצב הרוח באמצעות הפעלת השרירים הגורמים לחיוך.

החזרה על אותה פעולה שוברת את האגוצנטריות שלכם , ומגבירה את ההתנהגות הנדיבה שלכם.

איך זה עובד בתחום הרוח? נניח שאדם מסוים רוצה להיות נדיב יותר. האם עדיף לתת שקל אחד למאה אנשים, או לתת מאה שקל לאדם אחד? אם אתם נותנים צדקה מאה פעמים, החזרה על אותה פעולה שוברת את האגוצנטריות שלכם , ומגבירה את ההתנהגות הנדיבה שלכם.

כל סוג של אהבה בא לידי ביטוי בקשר. לאהוב את א-לוהים משמעו לחוש שאנו קשורים אליו. התורה נותנת לנו תרי"ג, 613 מצוות, שכל אחת מהן מיועדת לבניית קשר עם א-לוהים.

לחלוק את א-לוהים עם הזולת

אחד הביטויים העוצמתיים ביותר לאהבת הא-ל, היא הרצון לשתף בה את הזולת. כשאתם אוהבים את בורא עולם ורואים אנשים אחרים שנתפסים לקַטנוּת, זה כואב. הם מחמיצים חוויה אנושית גדולה. כשאתם אוהבים את א-לוהים, אתם רוצים שגם כל שאר בני האדם יאהבו אותו.

הרצון לחלוק אהבה זו עם הזולת, היא מדד נאמן לאהבת הא-ל. אך טבעי הוא לרצות לשתף אחרים באהבתכם, כפי שסבתות גאות מראות לכולם את תמונות נכדיהן.

אברהם היה ליהודי הראשון, לא משום שהוא היה הראשון שהתחבר לא-לוהים, אלא משום שהוא היה הראשון שחלק זאת עם הזולת. הוא מיקם את אוהלו במרכזה של הדרך הראשית לעיר, במטרה לפתוח בשיחה עם אנשים. וכשאנשים רבים הפגינו כנגד הרעיון הא-לוהי, אברהם סבל רדיפות ובוז ואף הושלך לכבשן האש.

כשמדובר בא-לוהים, אנו רוצים שלאנשים אחרים יהיה קשר אתו.

בניגוד לקנאה המתעוררת, כשאהוב לבנו מפנה את תשומת לבו לאנשים אחרים, כשמדובר בא-לוהים, אנו רוצים שלאנשים אחרים יהיה קשר אתו. זאת משום, שא-לוהים הוא אינסופי. ניתן לחלוק בו, בלי לאבד אף חלק.

הבחירה היא שלנו. כדברי הרבי מקוצק: "היכן א-לוהים? בכל מקום בו אתם נותנים לו להיכנס". למזלנו, התחלנו ברגל ימין. זאת משום, שאהבתו של א-לוהים אלינו לעולם אינה חדלה, וכשאנו חשים באהבתו, אנו מחזירים לו אהבה. כפי שכתב שלמה המלך: "אני לדודי ודודי לי" (שיר השירים ו, ג). זוהי דרך דו סטרית, וא-לוהים תמיד מוכן להיות חלק ממנה.

אל תחכו שהדברים יקרו מעצמם. פעלו בחכמה והיו מוכנים להשקיע זמן ומאמץ בתענוג זה. זוהי שאיפה שמימושה נמשך כל חייכם, ולכן זוהי גם מצווה תמידית.

החיים הם סדרה ארוכה של אירועים, שכל מטרתם להגביר את המודעות לגדולתו של א-לוהים. התמקדו בתורה ובהיסטוריה, כדרכים להעמיק את אהבת הא-ל שלכם.

Just released! Rabbi Noach Weinberg’s 48 Ways to Wisdom. Click here to order.

9/4/2005

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 7 תגובות ב-6 דיונים

(6) עבאס עבאס, 30/6/2013 07:18

לכל מי שקבל מתנה מ ה' ומודה שמה שקבל מ ה'

יש לך סבלנות? זה לא ממך זה מ ה' אין לך סבלנות? זה ממך בןאדם עד שתיסחט, יש לך לב טוב? זה לא ממך זה מתנה מ ה' , חי במציאות חי באמת? זה מ ה'. טוב לך? זה מ ה'. כיף לך? זה מ ה' כל תכונה אמיתית שיש לך זה מ ה'. תוכיח, אל תאמין לי אני שקרן כמוך וכופר כמוך ומכתר כמוך , ההוכחה מ ה' תראה איך הגוף שלך צומח ללא שליטה ממך , רעב ללא שליטה ממך, הלב פועם ללא שליטה ממך הכליות לוקחות מה שצריך ומה שלא יוצא , הראות הכבד,, גם העיניים רואות מה שצריך תתאר לעצמך שיש לך עיניים של מיקרוסקופ , או כמו דבורה , השמיעה שומע מה שצריך , המחשבות חושב מה שאני זקוק , תתאר לעצמך שחי כל הזמן עם כל המחשבות , הרגש החום הקור, מה שנשאר דפוק זה האני המתלונן והאני שאומר לי לא טוב , האני השלוו חי באמת עם ה' בכל מצב נתון כמו ש ה' באמת חי בגן עדן הידוע לנו כאן, גן עדן שתי מילים , כשאני שומע אותם מאני אני נכנס להזיה לשקרים לציפיות למשהו שלא ידוע באמת , הגן עדן דרך ה' היא המציאות המוחלטת באמת שכל מה שיש בארץ ובשמיים בשבלך לפי מה שמגיע לך באמת . כשמדברים או רושמים היום באמת קוראים לזה פילוסופיה, והשקרים הם האמת , ולכן אנחנו היום חיים באמת בשקרים , וכל עוד אני באמת בשקרים והשקרים בשבלי הם האמת אני חי בשקרים באמת, וכשאני אחיה באמת בשקרים ואדע שאני חי באמת בשקרים אני חי באמת עד שאני אחיה באמת באמת לפי המודע לי מהאמת.

(5) אנונימי, 10/4/2006 07:14

לשאת כרטיס המכיל את 6 המצוות

מאז שבשיעור תורה הוצג נושא 6 המצוות , חש אני כי חובה על כל יהודי לשאת כרטיס המפרט את 6 המצוות וניתן לשנן אותם בכל רגע פנוי.
אין כמו אהבת ה יתברך !!!

(4) אבישי, 19/4/2005 13:06

מאמר מדהים ,כמו כל שאר המאמרים של הרב

אני הדפסתי כבר את כל 39 המאמרים של הרב ,וכל המצוות, ומתענג מכל מאמר ,פשוט דברי אלוקים חיים .אני מחכה בקוצר רוח כל פעם מחדש למאמר הבא ,חבל שצריך לחכות שבוע או שבועיים עד למאמר הבא,אם זה על 6 המצוות ועם 48 דרכים לחוכמה.
ובכלל כל שאר המאמרים שיש באתר מדהימים ,מרגשים , אין לי מספיק מילים להודות לכם . שיהיה חג שמח כשר, והכי חשוב שנזכה לעשות את החג כמו שהבורא באמת רוצה,שנתמקד בפנימיות של החג ולא רק בחיצוניות, של ניקיון יסודי , ומה לבשל.
ונזכה להרגיש את מה שהמקובלים והתנאים והמוראים הרגישו בעולמות הרוחניים.

(3) אסף, 13/4/2005 01:34

תגובה ליצחק אלוש

ביטול עצמך מפני אדם אחר?
כל צדיק שלא יהיה, הרי הוא אדם. ביטול העצמי שלי ברור לי כשמדובר בקדוש ברוך הוא. אבל לבטל עצמי מפני אדם אחר. לא חשוב לאיזו רמה הגיע, זהו פשוט צעד אחורנית לדעתי. "להתבטל בפניהם בכל". הפכת אותו לאלוהים. פשוט ככה. אני חושב, שגם צדיק יכול לטעות. ודבר נוסף הוא, שאני יכול לטעות בפרשנותי שלי- "מי הוא צדיק?" אולי אני או חכמים בוחרים באדם שאינו צדיק, ובכך מבטלים עצמם מפני אדם שאינו צדיק. שזה הוא מעשה שלא ייעשה לדעתי. הפכת את אותו אדם למישהו שאתה סוגד לו. כאילו הוא אלוהים בפני עצמו. 'יש אלוהים ויש צדיקים'. כאילו זה מה שאתה אומר. וצריך לסגוד ולהעריץ ולהתבטל בפני שניהם. אני לא מסכים.
יש אלוהים והוא אחד. אתה יכול לומר לי שהוא מתגלה בצדיקים שלו. אבל לך תדע מי הוא צדיק. יש צדיקים שלא נודע עליהם עד שנפחו נשמתם ויש אנשים שחשבו שהם צדיקים עד שנפחו נשמתם והתברר שלא צדיקים הם.
אני אומר כזה דבר, מאחד וההשערה שלך מסתמכת בוודאי על דיברי חכמים "הוא צדיק והוא לא", הרי אתה מסכן עצמך בטעות של חכמים. גם חכמים טועים.
לעומת זאת, הקדוש ברוך הוא- אחד הוא. ואם אשאף אליו. אם אשאף רק אליו. הרי אין לי שום מגבלות. אין לי צורך להאמין בצדיק ובהיות טוב ממני, אם אני מאמין אמונה שלמה בקדוש ברוך הוא.
אני לא מתכוון להתנצח פה. רק לשתף אותך בדעתי. אשמח אם תשלח לי תגובה לדבריי. אני בטוח שיש לך מה לומר לי. הייתי רוצה להעמיק את הבנתי בנוגע לתפיסה שלך בנושא זה. תודה(:

עבאס עבאס, 9/11/2012 20:04

אסף תודה,

יש משהו בנו שבודק כמה אני מאמין באין עוד מלבדו, זהו רגש שלא מבטל כלום ומבטל הכול , לא מבטל כלום אפילו הפשוט ביותר שאני לא מחשב אותו או לא כמו למשל גרגיר אבק, ומבטל הכול כולל את עצמי מול ה', הפחד שלי עם עצמי זה החולשה שאני חושב שאני חייב ללכת לבן אדם מסויים, או למקום מסויים, או לחשוב מחשבות מסויימות ,, ועוד אין סוף אמונה שדרכה אקבל את העזרה , כש ה' מכוון אותי לדרך הישרה אני בעצמי לא מודע לה , ולא מודע לתוצאות, ואם אני חושב שאני תכננתי אני כבר עבד לתכנון ולאני , ולכל מה שהאמנתי,,.האמונה באין עוד מלבדו לא תתואר במילים ולא בכל דרך אחרת שידועה לי,

הצג את כל התגובות

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub