לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
  • פרשת השבוע: נח
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




6 המצוות התמידיות – מצווה מס' 4: אהבו את ה'

6 המצוות התמידיות – מצווה מס' 4: אהבו את ה'

התשוקה להתחבר לקב"ה בוערת בנו. איך נדע שבאמת השגנו זאת?

מאת

כולם שרים וחולמים על אהבה. אך האם אנחנו מבינים בכלל מהי "אהבה"?

אהבה היא העונג הרגשי שאנו חשים, כשאנו מכירים במעלותיו של הזולת. כדברי הרמב"ם: ניתן לאהוב אדם רק בהתאם לרמת ההיכרות שלנו אתו. אם אנו מכירים אותו מעט, אנו יכולים לאהוב מעט. אם אנחנו מכירים אותו לעומק, גם אהבתנו אליו יכולה להיות עמוקה – "על פי הדעה, האהבה, אם מעט מעט, ואם הרבה הרבה". (הלכות תשובה י', 6)

המצווה "לאהוב את ה'" היא מצווה תמידית. מבחינה מסוימת זוהי מצווה קלה, מכיוון שלאלוקים יש רק מעלות. האתגר טמון אם כך בדרגת ההיכרות שלנו איתו.

התורה מתארת שלוש דרכים עיקריות לפיתוח אהבת ה': "ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך" (דברים ו', 5).

למה הכוונה ב"כל לבבך"? לשאיפה העמוקה למלא את רצונו. קחו למשל, אדם שיש לו קריירה מספקת, אך עבודתו דורשת ממנו לעבוד בשבת. אהבת ה' משמעה, שאם הקריירה אינה מתיישבת עם רצון ה', עליו לוותר עליה. לא משום שהוא חפץ לסבול, אלא משום שהוא אינו מעונין יותר באותה עבודה. אדם זה הגיע לדרגה בה רצונו ורצון ה' – אחד הם.

למה הכוונה ב"בכל נפשך"? לגיוס כל המרץ והכשרונות למען ה', גם אם הדבר כרוך בכאב ובהשפלה, ואפילו אם מדובר במעשה קיצוני, כמו ויתור על החיים.

אהבת ה' "בכל מאודך" משמעה, גיוס כל המשאבים החומריים לשירות ה'. הדבר כולל הוצאת כסף על צדקה ומצוות וכן ויתור על הזדמנויות עסקיות הכרוכות בעבירה על מצווה.

במאמר זה נבחן כלים שיעזרו לנו לפתח את אהבת ה' בכל אחד מתחומים אלה.

שיטה מספר אחת: טבע

כשמישהו נותן לכם מתנה, התגובה הראשונית היא אהבה למעניק המתנה. עולם הטבע, על כל גאוניותו הייחודית ויופיו הסימטרי – כולו מתנה מאלוקים עבורנו.

כותב הרמב"ם: מהי הדרך לאהבת ה'? כשאנו חושבים על מעשי הבריאה המופלאים ורואים בהם את גאוניותו של הבורא, שאין לה אח ורע בעולם, אנו מתאהבים בו מייד, משבחים ומהללים אותו ומשתוקקים להכיר את גדולתו (יסודי תורה ב', 2).

אין גבול לפלאי הבריאה. ציפורים, פרחים, וואדיות, תינוקות. האיזון האקולוגי, מורכבותו של גוף האדם. הכול נפלא ומדהים, כשהמדע ממשיך לדלות בכל יום ויום, עוד ועוד תופעות מופלאות, עוד ועוד פרטים ביצירה מורכבת זו.

על פי התלמוד, אחת השאלות הראשונות שאנו נשאלים בהגיענו לשמיים היא: האם טעמתם מכל פירותיו של ה'?" הנפלאות של הפרי אינה מתבטאת רק בהיותו מזין, אלא גם בהנאות הנלוות אליו כמו טעם, צבע וצורה נאה. אנו נישאל: "האם טעמתם מכל פירותיו?", ובמלים אחרות: "האם הערכתם את כל המתנות שה' העניק לכם?"

מיד כשנכיר בעובדה, שמה שחסר לנו עדיין, הנו כאין וכאפס לעומת מה שיש לנו כבר – יהיה זה סימן עבורנו.

כיצד אם כך נוכל להעריך את ערכן של מתנות ה'? מיד כשנכיר בעובדה, שמה שחסר לנו עדיין, הנו כאין וכאפס לעומת מה שיש לנו כבר – יהיה זה סימן עבורנו, כי עלינו על הדרך להכרת הטוב. העיניים למשל: אי אפשר לקנות עיניים, גם לא תמורת מיליון דולר! ובכל זאת ה' העניק לכם זוג עיניים, שרואות הרבה יותר טוב וביעילות העולה עשרת מונים, על המחשב המתוחכם ביותר, ובחינם!

הרהרו בבריאה, וקשרו אותה למקורה. הדבר מביא אתכם לאהבת ה' "בכל מאודכם". מדוע? תארו לעצמכם שמישהו העניק לכם מכונית במתנה, ואז ביקש לשאול אותה. אתם תשמחו לאפשר לו לעשות זאת. אם ה' מבקש מכם לוותר על מעשר מהכנסתכם, או לקבוע מזוזה על הדלת, איך תוכלו להתנגד?

שיטה מספר שתיים: היסטוריה

אך אהבה אמיתית עולה על זו. אתם לא תאהבו מישהו כל חייכם רק משום שנתן לכם מכונית במתנה.

כדי להגדיל את אהבתכם לאלוקים, לִמדו את ההסטוריה שלכם. חשבו על הכוח ועל היכולות שהעניק לכם ה'. בכוחו אתם נושמים ואיבריכם מתפקדים. הוא מסייע לכם למצוא עבודה, בן או בת-זוג ולבנות את ביתכם. הוא מעניק לכם את החיים עצמם.

ה' הוא האלוקים הפרטי, האישי שלנו. לכן מבקש הפסוק לאהוב אותו "בכל לבבכם, בכל נפשכם, בכל מאודכם".

האם אתם נתקלים בבעיות מדי פעם? לא יהיה זה מדויק לומר שאתם מצליחים להילחם ולשרוד למרות הכול. ההפך הוא הנכון: ה' הראה לכם את הדרך הנכונה ואפשר לכם לצמוח. הוא מארגן את הארועים בהתאם לנסיבות החיים המיוחדות שלכם, כדי ללמד אתכם, ולהנחות אתכם בכל שלב ובכל רגע.

האינטואיציה אומרת לנו, שלעולם יש משמעות פנימית מורכבת. אחרת, למה לנו לקום בבוקר?

דבר אינו מתרחש במקרה, אלוקים בוחן אותנו ושולח לנו מסרים כל הזמן. אלה אינם עונשים, הוא רוצה שנתעורר. הוא עשוי להמטיר עלינו מתנות ובאותה מידה, ישלח לנו איתותים בלתי נעימים אם אנו סוטים מהדרך. אלוקים אומר: "אתם באמת מחפשים משמעות בחיים? אתם רוצים לחוש סיפוק? יתכן שאתם הולכים בדרך הלא-נכונה. זה אני, אלוקים. שימו לב!"

ההתערבות האלוקית חלה גם ברמה הלאומית. אם אתם חלק מהשלשלת היהודית הנצחית, התבוננו וראו כיצד יצא אלוקים מגדרו כדי להביא את המורשת היהודית אליכם. לימדו את ההיסטוריה של העולם וראו, כיצד הבטיח ה' את הישרדותו של העם היהודי, כנגד כל הסיכויים.

אם מישהו מבטיח לכם שישקיע מאמצים רבים למענכם, עד כדי הצלת חייכם, גם הכרת התודה שלכם תהיה בהתאם. אלוקים עשה זאת, והרבה מעבר לכך. לפיכך, העונג שבהשקעת משאבים רבים למען ה' – זמן, יכולות, ואם יש צורך, אז גם את החיים עצמם – הוא כולו שלנו.

זוהי המשמעות של אהבת ה' "בכל נפשך".

שיטה מספר שלוש: תורה

אך יתכן, שאפילו גישה זו לא תשנה את תשוקותיכם העמוקות ביותר. מה ימריץ אתכם להשתנות? ההבנה שהתשוקה העמוקה ביותר שלכם היא להתחבר לה'.

לימוד התורה, הוא המפתח לגילוי אוצר נסתר זה. תורת חיים, או במלים אחרות – הוראות לחיים, היא הדרך בה ה' מתקשר עם העולם. זהו מאגר חוכמה שאין כמוהו, בכל הנוגע להצלחה בחיי נישואין, בהורות בבניית קהילה ובתיקון עולם.

כל הדברים יתחברו יחדיו זה לזה ותתחילו לראות את השלמות, העקביות וההרמוניה הטמונות במערכת..

חוקי הפיסיקה מסובכים ועמוקים, וכמוהם גם האמיתות הרוחניות, המטאפיזיות. יש להשקיע מאמץ רב על מנת להבינן. אך כשתצליחו ותבינו אותן בבהירות, תוכו בתדהמה. כל הדברים יתחברו יחדיו זה לזה ותתחילו לראות את השלמות, העקביות וההרמוניה הטמונות במערכת.

זאת משום שהתורה היא השכל של אלוקים.

ומה קורה אם אתם לומדים תורה ואינכם חשים דבר? אם כך, לא למדתם כראוי. הסימן שהצלחתם בלימודי התורה שלכם, הוא התמכרות שאינה ניתנת לסיפוק. אם משהו לא מסתדר לכם, אתם תשברו את הראש כדי למצוא את הפיתרון. וכל פעם שאתם מצליחים במשימה, העונג הכרוך בכך גורם לכם לרצות ללמוד עוד ועוד. דרגה זו נקראת "אהבת תורה", אהבה אמיתית לתורה. לימוד התורה שובה אתכם כל כך, שהוא הופך להיות חלק מהמהות שלכם, ואתם רוצים לספוג ממנו ככל יכולתכם.

לימוד התורה מטביע בנו את התפיסה, שה' הוא מקור בלתי נדלה לחוכמה, המגדירה את המשמעות והמהות העמוקות ביותר של קיומנו. משום כך, יעדים ושאיפות אישיות אינם יכולים להשתוות לו, וכל מה שאינו מתיישב עם רצונו של ה' – יצא מחייכם.

התמקדות

כשאנו מתבוננים במפלי הניאגרה, נשימתנו נעצרת בהתפעמות. כשאנו רואים כר דשא מנוקד בפתיתי שלג שזה עתה צנחו, אנו חשים שלווה. כשברק מכה בשמיים מלאי כוכבים, אנו חשים התעלות. וכשתינוק חדש נולד, תחושה של טוהר ושלמות אופפת אותנו.

קיים היגיון באמירה, שככל שנבין את הטבע טוב יותר, כך נאהב יותר את אלוקים. אך אם מדובר בתהליך כה פשוט, איך זה שכל כך הרבה מדענים וחוקרי תופעות טבע, אינם מתקרבים לאלוקים? האם זה לא אמור להיות אוטומטי?

אדם מבקר במוזיאון הלובר המפורסם שבפאריס. לאחר סיור קצר הוא אומר: "אני לא מבין למה כולם עושים כזה ענין מהמקום הזה. כל ציור כאן נראה כמו יוגורט". בסופו של דבר, ניגש אליו מישהו ואומר לו: "אדוני, נקה את היוגורט מהמשקפיים שלך"!"

אהבת ה' כרוכה בהתמקדות. שני אנשים עשויים לחזות באותה התרחשות, אך התרשמויותיהם תהיינה שונות. מדוע? הם התמקדו בפרטים שונים, יצאו מתוך גישות שונות, והיו להם ציפיות שונות. כשמוחכם קולט מידע חדש, הוא מתויק במערכת מובנית מראש – גישתכם הבסיסית לחיים. אתם מתרגמים כל מה שאתם רואים ושומעים בהתאם לגישה זו.

הדבר היחיד שנדרש כדי לאהוב את ה' הוא פתיחות. אל תחליטו מראש מהי האמת. עליכם לרצות לדעת, ללא כל דעה קדומה: "מה אומר לי הטבע?"

חשבו על מדען שמאמין בתורת האבולוציה ובטוח שהטבע יצר את עצמו ומקיים את עצמו. כשהוא מגלה עוד ועוד מורכבויות בטבע, אמונתו בגישתו הבסיסית הולכת ומתחזקת. "מדהים!" הוא אומר, "אילו היה הכוח הגרעיני חלש באחוזים ספורים בלבד, הפרוטון לא יכול היה להתחבר לניוטרון, והשמש לא היתה יותר מכדור של גזים קרים, ואז לא היו מתפתחים חיים בעולם!"

הוא מעריך את הטבע, אך רואה בו דבר בפני עצמו.

היהדות טוענת, שאלוקים חבוי בטבע. דרך יפי הטבע אנו מגלים את אלוקים. ממש כפי שכל משיחת מכחול של פיקאסו נושאת את חותמו, כך כל דבר בעולם נושא את חותמו של אלוקים. ואכן, מדענים רבים מאמינים באלוקים – שלמותו של הטבע הובילה אותם לאמונה זו. כפי שאיינשטיין אמר פעם: "אני רוצה לדעת איך אלוקים ברא את העולם. כל השאר – פרטים שוליים.

חוויה טרנסנדנטלית

אם לבריאה עצמה ישנו כוח כזה, על אחת כמה וכמה לחווית תקשור ישירה עם ה'. דוד המלך אמר: "עיני כל אליך ישברו, ואתם נותן להם את אֳכלם בעיתו". (תהילים קמ"ה, 15). איך יכול היה דוד המלך לומר כזה דבר? רוב האנשים עסוקים בריצות, עבודה, קניות וסידורים. היכן נמצאים כל אותם אנשים שנושאים את עיניהם לשמיים, ומודים לאלוקים שסיפק להם את "אכלם בעיתו"?

דוד היה מודע למציאות הפנימית של בני האדם. חִשבו על המשחקים הפסיכולוגיים שאנשים משחקים עם עצמם, הדרך בה הם מתחמקים מהתמודדות עם בעיות, הדרך בה הם מעסיקים את עצמם בעבודה קשה כדי שלא יצטרכו לחשוב על אלוקים. אך יש משהו שכולם יודעים. הם רק בורחים מידיעה זו.

אפילו האתאיסט הכי אדוק יודע זאת. עמוק בלבבו, בעמקי נשמתו, מחפש כל אדם משמעות. בספרו "מסילת ישרים" כותב הרמח"ל, כי האדם נוצר אך ורק כדי ליהנות מהתענוג הנצחי שבקרבה לאלוקים. כולם רוצים להתקרב לאלוקים. "זה קשה. אני מנסה להתחמק מזה, אבל אני לא יכול/ה לברוח מזה".

מדוע יש כל כך הרבה אנשים שאינם מוצאים שלווה בחייהם, ולעולם אינם מאושרים ומלאי סיפוק?

מדוע יש כל כך הרבה אנשים שאינם מוצאים שלווה בחייהם, ולעולם אינם מאושרים ומלאי סיפוק? משום שכמיהתנו האמיתית היא לאלוקים. אנו מחפשים משהו שהינו מעבר לחומר. כל אחד מאיתנו הוא כלי, שמסוגל להכיר בקיומו של האינסוף, ולהפיק עונג אינסופי מכך. כל מה שפחות מזה, מותיר אותנו חסרי סיפוק.

זוהי הסיבה שהתורה יכולה לצוות עלינו אהבה. הפסוק אומר לחרות את אהבת ה' "על לבבך" (דברים ו', 6). האהבה כבר מצויה שם, אנחנו רק צריכים להתחבר אליה. הדבר דומה למי שמטייל בעולם ומחפש ריגושים. עכשיו, לכו ואמרו לו שבחדר הסמוך, הוא יכול לשבת ולדבר עם הקב"ה בכבודו ובעצמו במשך שעה שלמה. שיחה פרטית עם מלך מלכי המלכים. האין זו החוויה הנשגבת והמרגשת ביותר?"

"נגב את היוגורט מהמשקפיים". שימו לב לֱמה אתם כמהים בחייכם. זהו את הריקנות שבהתמקדות בהיבט החומרי בלבד. אין דבר גופני, או רגשי שיכול לספק אתכם כליל. זאת משום, שאנו פתוחים לקבל הרבה יותר. נסו לטעום אם כך, קמצוץ מעונג זה. לא נבראתם כדי לסבול בעולם הזה ולזכות בפרס בעולם הבא. אם יש לכם עיניים ומוח, אתם יכולים ליהנות מקרבה זו כבר עכשיו. בכל עת אתם יכולים להתכוונן לגדולתו של אלוקים. כל השאר, פרטים שוליים וחסרי חשיבות, שאינם משתווים לו.

השאיפה לעצמאות

אחת הדרכים לפתוח את עצמכם לאהבת ה', היא לוותר על האשליה שאתם לבדכם אחראים להישגיכם. לחילופין, הכירו בכך שכל מה שיש לכם הוא מתנת ה'.

מדוע קשה כל כך להכיר תודה? משום שהאגו האנושי צמא לעצמאות. הוא נרתע מהרעיון שהוא חייב משהו לכוח גבוה ממנו. אנו מעדיפים להאמין שעשינו זאת בעצמנו! להכרה במעורבותו של ה' בחיינו ישנן השלכות מפחידות. אם יש בורא, ואם יש מטרה לחיים, איננו באמת חופשיים לעשות כרצוננו. מישהו אחר מושך בחוטים.

כמה אירוני שאנשים מוכנים לטפס על ההרים הגבוהים ביותר, כדי לזכות בהתעלות ולטעום מהנשגב. אך הם יחמקו מה', בחשש שהדבר ידכא אותם. האמת היא, שהחיים שנראים לאנשים אחרים "מוגבלים", הם באמת חיים מאושרים לאין קץ. כשאתם מודעים לקיומו של ה', אתם יודעים לאן אתם הולכים. אתם מבינים את עצמכם. אתם מרוכזים במטרה והבלבול הוא מכם והלאה.

הדרך הטובה ביותר להגיע לבהירות זו היא לשאול ללא הרף: "בשביל מה אני חי/ה? מה אני רוצה מהחיים?" הכירו בכך שאלוקים הוא כולו טוב, שאין ממה להתחבא, שאין סיבה לעצום את העיניים או לסגור את הלב. משום שכל מה שהוא רוצה לעשות, זה לתת לכם את כל מה שאי פעם רציתם.

ביחס לאהבת ה', כל שאר התענוגות הם פעוטים וחסרי משמעות. אנו יכולים ליהנות מאכילתה של פיצה טעימה, מכסף, מאהבה ומכוח. אך בני אדם שואפים להגיע אל מעבר למציאות הארצית של חיי היום יום. זו הסיבה שמיסתורין, קסם וניסים שובים את דמיוננו. הם דוחפים אותנו לפרוץ אל מעבר למגבלותינו ולהתמזג, קטנים (יחסית) ככל שנהיה, באחדות האינסופית הגדולה.

אל תמעיטו בערך עצמכם. אל תתפסו לחומר זול. הדברים חסרי המשמעות שאתם מוותרים עליהם, הם כאין וכאפס לעומת התענוג האינסופי שאתם יכולים להפיק מאהבת ה'.

מעשים חיצוניים, תחושות פנימיות

איך ניתן למדוד את אהבתנו לאלוקים?

כשאתם אוהבים מישהו, אתם חשים תענוג נפלא רק מעצם עשיית דברים למענו, אפילו דברים קשים. לכן גם רמת התענוג שלכם מעשיית דברים למען ה', מרמזת על רמת אהבת ה' שאליה הגעתם.

ביהדות קיים עקרון "אחרי המעשים נמשכים הלבבות" – המעשים חיצוניים מעוררים את הפנימיות. ניתן לפתח רגש, כשאתם מתנהגים כאילו אתם נמצאים כבר באותו מצב רגשי. מחקרים מראים, שניתן להעלות את מצב הרוח באמצעות הפעלת השרירים הגורמים לחיוך.

החזרה על אותה פעולה שוברת את האגוצנטריות שלכם , ומגבירה את ההתנהגות הנדיבה שלכם.

איך זה עובד בתחום הרוח? נניח שאדם מסוים רוצה להיות נדיב יותר. האם עדיף לתת שקל אחד למאה אנשים, או לתת מאה שקל לאדם אחד? אם אתם נותנים צדקה מאה פעמים, החזרה על אותה פעולה שוברת את האגוצנטריות שלכם , ומגבירה את ההתנהגות הנדיבה שלכם.

כל סוג של אהבה בא לידי ביטוי בקשר. לאהוב את אלוקים משמעו לחוש שאנו קשורים אליו. התורה נותנת לנו תרי"ג, 613 מצוות, שכל אחת מהן מיועדת לבניית קשר עם ה'.

כוחן של המצוות

בחיי היום יום ביהדות, קיימת סדרה של פעולות המיועדות לעורר את אהבת ה'. הרמב"ם מדגיש את הפעולות הבאות:

  1. ציצית. יהודי מתהדר במלבוש בן ארבע פינות עם גדילים, כ"מדים" בצבא ה'. ממש כפי שחייל חייב לעמוד תמיד בסטנדרטים של היחידה אליה הוא משתייך, כך מזכירה הציצית למי שלובש אותה את חובותיו כלפי ה'. כמו חייל שאוהב את ארצו יותר מאזרח רגיל ומתנדב להילחם בחזית, כך גם המודעות למלכותו של הקב"ה בעולם מובילה לאהבה ונאמנות.

  2. ברית מילה. זכרים יהודים עוברים מילה, סמל לברית עם ה', כבר 4,000 שנה, מאז שאברהם אבינו צווה על כך.

  3. ברכת המזון. אנו אומרים את הברכה שלאחר האוכל, כדי להתמקד במתנותיו הרבות של ה', לא רק בכל מה שנוגע לתזונת הגוף, אלא גם לזו הרוחנית.

  4. כתיבת ספר תורה. מצווה זו מדגישה את מודעותה וחשיבותה של התורה, וגורמת לאהבה גדולה כלפי מחברן של "הוראות לחיים" אלה.

  5. תפילין ומזוזה. פיסות קלף אלו, המתארות את יציאת מצרים, מגבירות את המודעות לכך שה' משחרר אותנו מ"עבדות" כל הזמן, כשהוא מנחה אותנו, מלמד אותנו ומארגן את האירועים בחיינו.

  6. קריאת שמע. אנו מצהירים שה' הוא אחד, שהוא א-ל אישי שדואג לכל אחד ואחת מאיתנו, ושהוא עושה הכול לטובתנו.

  7. תפילה. מטרת התפילה היא להזכיר לנו, שה' הוא המקור התמידי והבלתי נדלה של החיים כולם.

  8. ברכת כוהנים. הברכה המיוחדת שאומרים הכוהנים מלמדת אותנו, שה' אוהב אותנו ורוצה לברך אותנו בכל טוב.

לחלוק את ה' עם הזולת

אחד הביטויים העוצמתיים ביותר לאהבת ה', היא הרצון לשתף בה את הזולת. כשאתם אוהבים את ה' ורואים אנשים אחרים שנתפסים לקַטנוּת, זה כואב. הם מחמיצים חוויה אנושית גדולה. כשאתם אוהבים את ה', אתם רוצים שגם כל שאר בני האדם יאהבו אותו.

הרצון לחלוק את ה' עם הזולת, היא מדד נאמן לאהבת ה'. אך טבעי הוא לרצות לשתף אחרים באהבתכם, כפי שסבתות גאות מראות לכולם את תמונות נכדיהן.

אברהם היה ליהודי הראשון, לא משום שהוא היה הראשון שהתחבר לאלוקים, אלא משום שהוא היה הראשון שחלק זאת עם הזולת. הוא מיקם את אוהלו במרכזה של הדרך הראשית לעיר, במטרה לפתוח בשיחה עם אנשים. וכשאנשים רבים הפגינו כנגד הרעיון האלוקי, אברהם סבל רדיפות ובוז ואף הושלך לכבשן האש.

כשמדובר באלוקים, אנו רוצים שלאנשים אחרים יהיה קשר אתו.

בניגוד לקנאה המתעוררת, כשאהוב לבנו מפנה את תשומת לבו לאנשים אחרים, כשמדובר באלוקים, אנו רוצים שלאנשים אחרים יהיה קשר אתו. זאת משום, שאלוקים הוא אינסופי. ניתן לחלוק בו, בלי לאבד אף חלק.

השאיפה לחלוק באהבת ה' גדולה עוד יותר. אם חסרה מודעות לאלוקים בעולם, גם יחסיכם הפרטיים איתו חסרים. אלוקים הוא הדבק שמחבר את האנושות כולה יחדיו, לכן קירוב אנשים לאלוקים, היא חלק חשוב כל כך מהעבודה למען ה'.

אין מקום לשאיפות אחרות

מה נחשב לעבירה על המצווה לאהוב את ה'? – אהבת דבר אחר, שמתחרה בשאיפתכם להתקרב לאלוקים. מצוות אהבת ה', מחייבת עיסוק תמידי בשאיפה להתקרב לאלוקים. הרמב"ם משווה זאת לתשוקה הבוערת, שגבר חש כלפי אשה. התשוקה לאלוקים צריכה להעסיק אותנו כל כך, שלא יהיה לנו מקום לשאיפות אחרות.

הבחירה היא שלנו. כדברי הרבי מקוצק: "היכן אלוקים? בכל מקום בו אתם נותנים לו להיכנס". למזלנו, התחלנו ברגל ימין. זאת משום, שאהבתו של ה' אלינו לעולם אינה חדלה, וכשאנו חשים באהבתו, אנו מחזירים לו אהבה. כפי שכתב שלמה המלך: "אני לדודי ודודי לי" (שיר השירים ו', 3). זוהי דרך דו סטרית, ואלוקים תמיד מוכן להיות חלק ממנה.

אל תחכו שהדברים יקרו מעצמם. פעלו בחוכמה והיו מוכנים להשקיע זמן ומאמץ בתענוג זה. זוהי שאיפה שמימושה נמשך כל חייכם, ולכן זוהי גם מצווה תמידית.

החיים הם סדרה ארוכה של אירועים, שכל מטרתם להגביר את המודעות לגדולתו של ה'. התמקדו בתורה ובהיסטוריה, כדרכים להעמיק את אהבת ה' שלכם. בלעדיה, אתם נשארים עיוורים לבריאה.

 

Just released! Rabbi Noach Weinberg’s 48 Ways to Wisdom. Click here to order.

9/4/2005

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 7 תגובות ב-6 דיונים

(6) עבאס עבאס, 30/6/2013 07:18

לכל מי שקבל מתנה מ ה' ומודה שמה שקבל מ ה'

יש לך סבלנות? זה לא ממך זה מ ה' אין לך סבלנות? זה ממך בןאדם עד שתיסחט, יש לך לב טוב? זה לא ממך זה מתנה מ ה' , חי במציאות חי באמת? זה מ ה'. טוב לך? זה מ ה'. כיף לך? זה מ ה' כל תכונה אמיתית שיש לך זה מ ה'. תוכיח, אל תאמין לי אני שקרן כמוך וכופר כמוך ומכתר כמוך , ההוכחה מ ה' תראה איך הגוף שלך צומח ללא שליטה ממך , רעב ללא שליטה ממך, הלב פועם ללא שליטה ממך הכליות לוקחות מה שצריך ומה שלא יוצא , הראות הכבד,, גם העיניים רואות מה שצריך תתאר לעצמך שיש לך עיניים של מיקרוסקופ , או כמו דבורה , השמיעה שומע מה שצריך , המחשבות חושב מה שאני זקוק , תתאר לעצמך שחי כל הזמן עם כל המחשבות , הרגש החום הקור, מה שנשאר דפוק זה האני המתלונן והאני שאומר לי לא טוב , האני השלוו חי באמת עם ה' בכל מצב נתון כמו ש ה' באמת חי בגן עדן הידוע לנו כאן, גן עדן שתי מילים , כשאני שומע אותם מאני אני נכנס להזיה לשקרים לציפיות למשהו שלא ידוע באמת , הגן עדן דרך ה' היא המציאות המוחלטת באמת שכל מה שיש בארץ ובשמיים בשבלך לפי מה שמגיע לך באמת . כשמדברים או רושמים היום באמת קוראים לזה פילוסופיה, והשקרים הם האמת , ולכן אנחנו היום חיים באמת בשקרים , וכל עוד אני באמת בשקרים והשקרים בשבלי הם האמת אני חי בשקרים באמת, וכשאני אחיה באמת בשקרים ואדע שאני חי באמת בשקרים אני חי באמת עד שאני אחיה באמת באמת לפי המודע לי מהאמת.

(5) אנונימי, 10/4/2006 07:14

לשאת כרטיס המכיל את 6 המצוות

מאז שבשיעור תורה הוצג נושא 6 המצוות , חש אני כי חובה על כל יהודי לשאת כרטיס המפרט את 6 המצוות וניתן לשנן אותם בכל רגע פנוי.
אין כמו אהבת ה יתברך !!!

(4) אבישי, 19/4/2005 13:06

מאמר מדהים ,כמו כל שאר המאמרים של הרב

אני הדפסתי כבר את כל 39 המאמרים של הרב ,וכל המצוות, ומתענג מכל מאמר ,פשוט דברי אלוקים חיים .אני מחכה בקוצר רוח כל פעם מחדש למאמר הבא ,חבל שצריך לחכות שבוע או שבועיים עד למאמר הבא,אם זה על 6 המצוות ועם 48 דרכים לחוכמה.
ובכלל כל שאר המאמרים שיש באתר מדהימים ,מרגשים , אין לי מספיק מילים להודות לכם . שיהיה חג שמח כשר, והכי חשוב שנזכה לעשות את החג כמו שהבורא באמת רוצה,שנתמקד בפנימיות של החג ולא רק בחיצוניות, של ניקיון יסודי , ומה לבשל.
ונזכה להרגיש את מה שהמקובלים והתנאים והמוראים הרגישו בעולמות הרוחניים.

(3) אסף, 13/4/2005 01:34

תגובה ליצחק אלוש

ביטול עצמך מפני אדם אחר?
כל צדיק שלא יהיה, הרי הוא אדם. ביטול העצמי שלי ברור לי כשמדובר בקדוש ברוך הוא. אבל לבטל עצמי מפני אדם אחר. לא חשוב לאיזו רמה הגיע, זהו פשוט צעד אחורנית לדעתי. "להתבטל בפניהם בכל". הפכת אותו לאלוהים. פשוט ככה. אני חושב, שגם צדיק יכול לטעות. ודבר נוסף הוא, שאני יכול לטעות בפרשנותי שלי- "מי הוא צדיק?" אולי אני או חכמים בוחרים באדם שאינו צדיק, ובכך מבטלים עצמם מפני אדם שאינו צדיק. שזה הוא מעשה שלא ייעשה לדעתי. הפכת את אותו אדם למישהו שאתה סוגד לו. כאילו הוא אלוהים בפני עצמו. 'יש אלוהים ויש צדיקים'. כאילו זה מה שאתה אומר. וצריך לסגוד ולהעריץ ולהתבטל בפני שניהם. אני לא מסכים.
יש אלוהים והוא אחד. אתה יכול לומר לי שהוא מתגלה בצדיקים שלו. אבל לך תדע מי הוא צדיק. יש צדיקים שלא נודע עליהם עד שנפחו נשמתם ויש אנשים שחשבו שהם צדיקים עד שנפחו נשמתם והתברר שלא צדיקים הם.
אני אומר כזה דבר, מאחד וההשערה שלך מסתמכת בוודאי על דיברי חכמים "הוא צדיק והוא לא", הרי אתה מסכן עצמך בטעות של חכמים. גם חכמים טועים.
לעומת זאת, הקדוש ברוך הוא- אחד הוא. ואם אשאף אליו. אם אשאף רק אליו. הרי אין לי שום מגבלות. אין לי צורך להאמין בצדיק ובהיות טוב ממני, אם אני מאמין אמונה שלמה בקדוש ברוך הוא.
אני לא מתכוון להתנצח פה. רק לשתף אותך בדעתי. אשמח אם תשלח לי תגובה לדבריי. אני בטוח שיש לך מה לומר לי. הייתי רוצה להעמיק את הבנתי בנוגע לתפיסה שלך בנושא זה. תודה(:

עבאס עבאס, 9/11/2012 20:04

אסף תודה,

יש משהו בנו שבודק כמה אני מאמין באין עוד מלבדו, זהו רגש שלא מבטל כלום ומבטל הכול , לא מבטל כלום אפילו הפשוט ביותר שאני לא מחשב אותו או לא כמו למשל גרגיר אבק, ומבטל הכול כולל את עצמי מול ה', הפחד שלי עם עצמי זה החולשה שאני חושב שאני חייב ללכת לבן אדם מסויים, או למקום מסויים, או לחשוב מחשבות מסויימות ,, ועוד אין סוף אמונה שדרכה אקבל את העזרה , כש ה' מכוון אותי לדרך הישרה אני בעצמי לא מודע לה , ולא מודע לתוצאות, ואם אני חושב שאני תכננתי אני כבר עבד לתכנון ולאני , ולכל מה שהאמנתי,,.האמונה באין עוד מלבדו לא תתואר במילים ולא בכל דרך אחרת שידועה לי,

הצג את כל התגובות

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub