לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




דרך 6 –

דרך 6 – "ביראה", השליטה בפחד

קפיצות בנג'י, רכבות הרים וסרטי אימה... אנחנו מוכנים לשלם "כסף טוב" בשביל שיפחידו אותנו כהוגן. האם קיימת דרך לרתום את אנרגית הפחד למטרות חיוביות?

מאת

Just released! Rabbi Noah Weinberg’s 48 Ways to Wisdom. Click here to order.

הפנייה להקדמה

המלים יראה (פחד) וראִיָה, מורכבות מאותן האותיות בדיוק. הדרך השישית "ביראה" מלמדת שהבחירה הבסיסית של החיים היא בין ראיית המציאות (תוך חיפוש הזדמנויות לצמיחה ומימוש עצמי) לבין יראה, כלומר פחד מתוצאה אפשרית של התעלמות מן המציאות.

פחד מתוצאה אפשרית, עשוי להיות מניע נהדר לביצוע מהיר ויעיל של משימה.

נסה לבקש מבחור צעיר: "בבקשה תוריד את האשפה." התשובה שלו תהיה כמובן: "אחר-כך!"

עכשיו, שנה את אופן הבקשה ותגיד: "אם לא תזרוק את האשפה עכשיו, אתה יכול לשכוח מהמכונית להערב." מה התגובה הפעם? הוא טס החוצה עם שקית האשפה.

בזמן של פחד, אתה יוצא מעולם החלומות ומתפקד במציאות בכל מאת האחוזים של ישותך.

בפחד, כמו בכל רגש אחר, ישנם היבטים חיוביים ושליליים כאחד. פחד שלילי מתיש ושוחק. פחד חיובי משמח ויעיל.

כשאתה מפחד, האדרנלין ממריץ את זרימת הדם בעורקים, ואתה מסוגל להגיע לביצועים מדהימים. נניח שאתה הולך ברחוב ופתאום רואה נחש - הפחד גורם לך לברוח במהירות שיא, ולדלג מעבר לגדר בקפיצה אולימפית. בזמן של פחד, אתה יוצא מעולם החלומות ומתפקד במציאות בכל מאת האחוזים של ישותך.

האדם נמצא במאבק מתמיד, על מנת להגיע להחלטות נכונות ולבחור בטוב. על פי רוב, בני אדם נוטים לבחור בדרך הקלה, תוך התעלמות מהתוצאות שודאי יגיעו. לראות או לא לראות? – זוהי השאלה היהודית!

פחד מחוסר משמעות

באחת מתוכניות הטלוויזיה, נתנו למשתתפים 10 דקות של "תפוס כפי יכולתך" בסופרמרקט. המשתתפים התרוצצו במהירות בין המדפים, כשהם מחפשים מוצרים בעלי ערך. אף אחד לא רצה לסיים את המשחק כשבידיו ראש כרוב ושקית תפוחי אדמה...

זהו משל לחיים – כל מעשה שלנו מביא לתוצאה נצחית. ניתן לנצל כל רגע בחיים במלואו, או לבזבז אותו עבור שום-כלום. החיים הם עסק רציני.

הפחד הגדול של האדם, הוא חיים חסרי משמעות. כולנו רוצים להשפיע, להשאיר רושם כלשהו, לעזור לאחרים, לשנות את העולם. נסה להגיד בקול את המשפט: "טוב לי להיות סתם אחד." הרי קשה אפילו להגיד את זה!

זוכר ששאלת את עצמך: "מה יוצא מכל החיים האלו בסופו של דבר?" לכל אחד יש רגע כזה של התעוררות, ואז, מה אנחנו עושים? טומנים את הראש עמוק באדמה, כמו בת יענה - מתחילים לשחק כדור-סל... מתיישבים על המחשב... מצלצלים לחבר...

מספיק להסתתר! נצל את הפחד מלהיות "סתם אחד", נצל את הפחד מחוסר הערכה עצמית. נצל את הפחד מלקום בוקר אחד ולשאול את עצמך "בשביל מה אני חי?"

השתמש בכוחו של הפחד לדחוף אותך ולגלות מה הכי חשוב בחיים. ואז – צא להשיג זאת.

פחד מוות

כל אחד מאתנו יודע שביום מן הימים הוא ימות. ובכל זאת, אנחנו ממשיכים לרמות את עצמנו, כאילו כל אלה שמתים שייכים לחלק אחר של האנושות. "הם מהסוג של אלה שמתים. אנחנו שייכים לסוג האחר. אנחנו בני-האלמוות." מוזר! אך בכל זאת, מתחת לפני השטח, קיימת בכולנו אשליה מגוחכת זו.

האם היה לך חבר שנפטר? אולי הוא היה בן 17 ונהרג בתאונת אופנוע? "אבל רק אתמול דיברתי אתו! לא יכול להיות שהוא באמת מת. הוא היה כל-כך חי!"

מה זאת אומרת – "לא יכול להיות"? מה שאנחנו אומרים הוא בעצם: "המקרה הזה יותר מידי קרוב אלי. לא נוח לי לחשוב על זה. אני לא שייך לאלה שמתים, ועכשיו החבר שלי מת. זה מידי קרוב. לא יכול להיות!"

צריך להבין שכל אחד מאתנו יכול למות בין רגע. לא חייבים להיות בקומה ה-81 של מגדלי התאומים! אין צורך להיות חולים במחלה נוראית. מספיק קריש קטן בדם ו... אוּפס. זהו! אלו הן עובדות החיים. אבל ממש לא בא לנו לראות אותן. "אני בן אלמוות. לאנשים אחרים עלולה לקרות תאונה. אנשים אחרים עלולים למות. לי זה לא יקרה!"

כשמישהו שאנחנו מכירים, נפטר באופן בלתי צפוי, אנחנו מרגישים עד כמה אנחנו עצמנו פגיעים. אז מתעוררת בנו מחשבה: "האם אני מנצל את הזמן שלי בצורה יעילה?"

נסה לבחון את ההיסטוריה האישית שלך. עקוב אחר השנים שעברו ובדוק עד כמה ניצלת את הזמן שעמד לרשותך. לעתים קרובות העבר נראה מעורפל, וככל שתזדקן הערפול רק ילך ויתעבה.

נצל כל יום כאילו היה זה היום האחרון שלך, משום שיום אחד אכן יהיה כזה. טיק... טק... טיק... טק... שומע את השעון...?

לכל אחד מאתנו ישנו שעון שמתקתק, אולם אף אחד אינו יודע מתי השעון יעצור מלכת. כמה שנים נשארו לך לחיות? אל תחשוב שאין סוף לחיים. יום אחד נגיע למצב שבו נותרה לנו שנה אחת בלבד של חיים. יום אחד נגיע למצב שיהיה לנו רק יום אחד של חיים. אולי היום הוא אותו היום.

חכמינו אומרים ב"פרקי אבות": "ושוב יום אחד לפני מיתתך." כלומר – חזור לדרך הנכונה יום אחד לפני שתמות. ומתי בדיוק יהיה היום הזה...? אין ברירה חייבים להתחיל כבר היום.

יש יהודים שנוהגים לעלות אל חלקת הקבר שהם קנו לעצמם לפני ראש השנה. מדוע? זה לא מתוך דיכאון חולני. ההתבוננות בקבר שממתין לקלוט אותך אליו באחד מן הימים, מבהירה את הנקודה : "אני בן מוות, ופה אסיים את דרכי. אז מה הייתי רוצה שיהיה כתוב על המצבה שלי?"

נצל כל יום כאילו היה זה היום האחרון שלך, משום שיום אחד אכן יהיה כזה. טיק... טק... טיק... טק... שומע את השעון...?

נצל את ההבחנה אליה הגעת, על מנת לשנות את דרך החיים העכשווית שלך. סלק מהם כל פירור של קטנוניות, רוגז, אשליות ושטויות.

איך אפשר לסלק את הקטנוניות? תאר לעצמך שהיית רב עם ההורים שלך, או עם קרובי משפחה אחרים, ואז מגלה שנשאר לך רק יום אחד לחיות. מה היית אומר? או נניח שהם היו עומדים למות, מה היית אומר אז? יותר מידי פעמים אנחנו לא מעריכים את מה שיש לנו, עד שאנו מאבדים אותו. כשמישהו קרוב נפטר, אנחנו אומרים: "הייתי צריך להתנהג אליו יפה יותר. הייתי צריך לבקרו לעתים קרובות יותר..."

אדם שחי עם תודעת המוות, יפסיק לריב עם ההורים שלו. יפסיק לנטור טינה לאחיו... אילו הייתה לך מחלה סופנית (חס וחלילה), אפילו לאנשים זרים היית מתנהג בצורה שונה. היית מבזבז את הזמן שנותר לויכוחים עם מי שתפס לך את החניה? החיים יקרים מידי בשביל לבזבז אותם על שטויות קטנוניות!

השתמש בפחד מאובדן היקר לך, ככלי ממריץ ומניע. נסה לדמיין מה היה קורה אילו איבדת, חס וחלילה, את מאור עיניך. נסה להסתובב שעה אחת כשהעיניים שלך עצומות.

מה היית עושה אילו ידעת שבעוד שנה תמות? מה היית עושה בשנה הזאת? מבזבז אותה על שטויות, או מנסה לעשות משהו שיישאר אחריך, משהו שיש בו משמעות, משהו נצחי...? ומה היית עושה אילו היה נשאר לך רק יום אחד?

עכשיו מובן איך פחד יכול לדחוף אותך קדימה?

יראת א-לוהים

אחת המצוות הבסיסיות ביהדות היא יראת הא-ל. אנחנו מבצעים מצווה זו ע"י התבוננות אמיתית במציאות, תוך בחינת תוצאות המעשים שלנו.

תאר לעצמך שמצלמות נסתרות מתעדות את דרך בה אתה מנהל את חייך. כל העולם מסתכל. אנשים מעודדים אותך כשאתה מצליח, וקוראים קריאות בוז כשאתה נכשל.

עם כל העיניים האלה שמתבוננות בך, לא תחשוב פעמיים לפני כל צעד? האם הרצון שלך להצליח לא יגדל פלאים?

נסה להיות מודע כל הזמן לנוכחותו של א-לוהים. כל דבר מוקלט ומצולם בוידיאו. האם אנחנו מנצלים בצורה הטובה ביותר את הזדמנות החיים, או שאנחנו מבזבזים אותה? באחד מן הימים נצטרך לתת הסבר טוב למעשינו.

פחד כזה יכול לדחוף אותך קדימה למימוש עצמי ולהצלחה!

יראת א-לוהים היא המפתח לכל דבר שאנו רוצים להגשים בעולם הזה.

לצערנו, הטבע האנושי, גורם לנו להסיח את הדעת. בכל אחד מאתנו קיימת נטייה לזלזול עצמי, זהו היצר הרע. הוא כמו כלב רע, תמיד מאיים עליך: "אתה מתאמץ יותר מדי. עוד תחטוף התקפת עצבים ותתמוטט לגמרי." ואנחנו, שומעים את האיומים ומפחדים לפעול.

יראת הא-ל נותנת לך חירות מוחלטת. שום דבר לא יעמוד בדרכך. "הכלב הרע" ממש לא נחשב בהשוואה לתחושת היראה. אתה פשוט ממשיך ישר קדימה. אתה חופשי מכל פחד שהוא.

יראת א-לוהים היא המפתח לכל דבר שאנו רוצים להגשים בעולם הזה.

אז מה בעצם מעכב אותנו?

כנראה אחד או יותר מהמיתוסים הבאים:

המיתוס הראשון – הפחד גורם לכאב

מצד אחד אנשים טוענים שהפחד מטריד ולא נעים. אנחנו מנתבים את החיים שלנו בדרך שתמנע מאתנו פחד וכאב. אולם, מן הצד השני - אנשים נוסעים ברכבת הרים, קופצים בבנג'י וצופים בסרטי אימה – הם מוכנים לשלם כסף רב בשביל התענוג שבפחד אימים!

איך אפשר להבין את הסתירה הזאת?

טעות לחשוב שהפחד מכאיב. נכון, לא נעים לפחד, אבל בעקבות הפחד מגיעה הרגשה נפלאה. כשדוחפים אותך מהמטוס, לפני שהמצנח נפתח, אתה שוכח מכל השטויות שבעולם. ההתחככות עם המוות, גורמת לך לקלוט כמה טוב לחיות. אתה נטוע עמוק בתוך המציאות, ופתאום כיף לחיות!

בטל את אי הנוחיות שבפחד, על ידי התמקדות בצד החיובי – אתה חי כל רגע במודעות מלאה ובהתרגשות. אסוף את הכוחות שלך. נצל את הפוטנציאל. תן לפחד להניע אותך קדימה. איזה כיף לפחד!

לך ללונה-פארק ותראה איך האנשים יורדים מרכבת ההרים. תחילה כולם מתגלגלים מצחוק "כיף לחיות." אחרי כמה צעדים הם נעשים יותר רציניים – הם מתחילים להיזכר בבעיות שלהם. עוד כמה צעדים והם כבר חזרו לקטנוניות המטופשת, לעצמיות הדכאונית הרגילה והמוכרת שלהם.

המפתח למיצוי של החיים הוא להרגיש כל הזמן כאילו בזה הרגע ירדנו מרכבת ההרים.

המיתוס השני - הפחד משתק

אנשים חושבים שפחד משתק ומפחית את הפוטנציאל שלנו.

למעשה, ההפך הוא הנכון. פחד יכול לגרום לנו לתפקד בצורה על אנושית. כולנו שמענו סיפורים על האימא שהרימה מכונית על מנת להציל את בנה הלכוד. ההתייצבות מול הפחד מעוררת בנו כוחות רדומים. היא מוציאה מאתנו ביצועים שמעולם לא העלינו בדעתנו כאפשריים.

הפחד מזיק רק כאשר אתה בורח ממנו במקום להתייצב מולו.

דמיין מצב שבו אתה רואה חבורת בריונים פוגעת באדם, ואתה נשאר לעמוד כצופה מהצד. בכל פעם שתיזכר במקרה הזה, תתכווץ מרוב בושה. אם לא התגברת על הפחד, ועשית מה שנכון לעשות, החוויה הקשה הזאת תלווה אותך כל ימי חייך.

הפחד מזיק רק כאשר אתה בורח ממנו במקום להתייצב מולו.

אבל אם התייצבת מול הבריונים, ניסית להגן על האדם המותקף (אולי אפילו נפצעת קצת בעצמך), אתה תיהנה להיזכר באותו רגע כל ימי חייך. נכון, פחדת. אבל התגברת על הפחד ועשית את הדבר הנכון. זוהי הנאה אמיתית.

עדיף לנסות ולהיכשל, מאשר לפחד לנסות.

"הלם" - מתיש, "פחד" - מניע. ראית פעם בסרט "קאובוי" רוכב על סוס פראי? הפחד שמא הסוס ינער אותו מעליו, גורם לו להיות דרוך לכל תנועה, כך הופכות התגובות שלו למהירות ומדויקות.

התחמקות מאתגרים

לעתים קרובות מידי, אנחנו מפספסים הזדמנויות לצמיחה, משום שאנו חושבים: "אני לא מסוגל. זה דורש יותר מידי מאמץ." לדוגמא, נניח שמבקשים ממך ללמוד בעל-פה עמוד אחד מספר הטלפונים בתוך 24 שעות. אתה אומר בלי היסוס: "בלתי אפשרי!"

אבל מה היה קורה אילו היית מוחזק כבן ערובה, והשובים היו אומרים לך: "אם לא תלמד בעל-פה עמוד אחד מספר הטלפונים עד למחר בלילה - אתה מת!" אין שום ספק – אתה תעשה את זה! 

השתמש בפחד ככוח לנטרל את כל ה"אני לא יכול" למיניהם. הכן לעצמך רשימה של "אני לא יכול", והצמד לכל אחד מהם תווית מחיר. מה הרווח ומה התוצאה? העמדת הדברים בצורה ברורה תהפוך אותך לאדם מאוד יעיל.

המיתוס השלישי – פחד מביא לאובדן החירות

אנשים מתרחקים מהפחד, על מנת לשמר את עצמאותם. אנחנו חושבים שאם כוח חיצוני, יאמר לנו מה לעשות, נאלץ להפוך בהדרגה לרובוטים. לכן, אנחנו מעדיפים לעשות את הדברים הנכונים בעצמנו.

יראה מא-לוהים מאפשרת דבר שונה לגמרי. כאשר אדם ירא רק מהא-ל וממנו בלבד הוא משחרר בכך את הפוטנציאל שלו. ברגע שאתה מפסיק לפחד מכל שאר הפחדים בעולם אתה נעשה אדם חופשי. הפחד מהבורא רק מיטיב אתך כי הרי הוא לא רוצה לשלוט בך, הוא רק רוצה שתעשה מה שטוב בשבילך. כך הופכת יראת הא-ל לחירות משטויות, מפחדים מטופשים ומקטנוניות... אם אתה ירא מהבורא, אתה זוכה בחירות אמיתית.

כשאתה ירא מא-לוהים, אתה חופשי מכל שאר הפחדים שבעולם.

הפחד משעבד רק כאשר מישהו אחר מנסה בכוונה לשלוט בך. אבל פחד מהמציאות – מהאפשרות להפסיד הזדמנויות – הוא רק מניע טוב יותר לדחוף אותנו למקום שאליו אנו רוצים להגיע. כולנו אומרים: "אני רוצה להיות טוב, אבל אין לי חשק להתאמץ בשביל זה." הפחד מעורר אותך לקום ולבצע את המשימה.

אתה קם מוקדם בבוקר לעבודה, כי אתה יודע שאם אתה לא מגיע - אתה מפוטר. פחד מכישלון במבחן גורם לך ללמוד טוב יותר. בסופו של דבר, הפחד גורם לך להצליח, וממילא להעלות את ההערכה העצמית שלך.

המיתוס הרביעי – הפחד משפיל

הרבה אנשים חושבים שעליך לעשות את מה שצריך - כי זה מה שנכון לעשות, ולא מתוך חשש מתוצאות המעשה. תפקוד על בסיס של פחד, נתפש כדבר משפיל.

בצורה האידיאלית של הדברים, כולנו אמורים לבצע את מה שצריך, פשוט משום שכך נכון לעשות. מאותה סיבה אנחנו אמורים להימנע מעשיית רע גם בלי לחשוב כלל על תוצאות המעשים, או על שכר ועונש.

חכמים אומרים לנו כי מי שעובד את א-לוהים בכדי לקבל שכר או על מנת שלא להיענש, הוא אינו ברמה הגבוהה ביותר. אדם כזה משרת בעצם את עצמו. אלמלא היה א-לוהים הכוח היחיד בעולם, יתכן מאוד שאותו אדם היה משתעבד באותה התלהבות לכל המרבה במחיר, ואפילו אם היה זה השטן בכבודו ובעצמו.

אם כן, מדוע קיימת מצווה של יראת א-לוהים. האם אנחנו לא יכולים לקבל את מלוא המוטיבציה מתוך אהבה של הא-ל?

נכון, מי שמשרת את א-לוהים מתוך אהבה, נמצא ברמה גבוהה הרבה יותר. ואנחנו אמורים לשאוף להגיע למצב שבו נבחר בטוב, משום שהוא טוב, ולא משום שאחרת "נלך לגיהנום". אבל אנחנו מוכרחים להיות מציאותיים. אהבה, לעתים קרובות, אינה מהווה מניע חזק מספיק לעשיית טוב.

נניח שהייתה תוכנית לסייע בדיור לחסרי-בית בדירות מחסה קהילתיות. בצורה האידיאלית, אתה אמור לעשות זאת בחינם. אבל אילו היו מציעים לך 100$ עבור כל חסר-בית שתביא למחסה, בטוח שתביא יותר. האם השכר "קלקל" אותך? לא. הוא פשוט נתן לך מוטיבציה חזקה יותר לעשות את מה שממילא ידעת שנכון לעשות.

וקיים שיקול נוסף, ולא פחות חשוב - עבודה מתוך יראה, מגלה לנו היהדות - תוביל אותך בסופו של דבר לעבודה מתוך אהבה.

רפלקס הכאב

כמעט כל אדם נולד עם היכולת לחוש בכאב. אם אנו נדקרים מקוץ, או נכווים מאש, היד שלנו נרתעת באופן אינסטינקטיבי. אולם, ישנם כמה אנשים שנולדים ללא תחושת כאב. הם לא מרגישים אם היד שלהם נכנסת לתוך האש.

אולי זה נחמד לא להרגיש כאב, אבל מי שלא חש בו, נמצא בסכנה מתמדת. הוא תמיד מכוסה בחבורות כחולות ושחורות. הוא מכניס את היד שלו לאש ואומר: "מריחים שמשהו נשרף? אוי לא! זאת היד שלי!" אבל הוא בבעיה. היד שלו כבר אבודה.

הכאב נחוץ לקיומנו. זו גם המטרה של יראת א-לוהים, של ידיעה מתמדת מהן התוצאות האפשריות למעשינו. זו אינה המטרה בחיים, אלא אמצעי. היראה עוזרת לנו לחשוב פעמיים לפני שאנחנו מעליבים מישהו, או רבים עם ההורים.

תאר לעצמך שאתה משוחח עם ידיד, והוא מתחיל "להשתפך" ברכילות מלוכלכת. אתה יודע שלא נכון להקשיב לו. אז אתה חושב – "איך אני יוצא מזה בטאקט? אולי אני רק אעמוד פה בנימוס לכמה דקות..." אבל אם היה מישהו עומד לידך עם אלה וחובט בך על כל מילת רכילות… היית אומר מייד: "אני מסתלק מכאן!" שום חישובים של נימוס, או של 'מה יגידו' – היית פשוט עושה את הדבר הנכון.

פחד מעונש, הוא בדיוק כמו רפלקס של כאב. הוא מונע אותנו מלעשות דברים מזיקים. הוא מביא אותך למקום שאליו אתה שואף להגיע.

מחברים הכול יחד

המטרה החשובה ביותר בחיים היא להגיע לבהירות ולחיות במציאות. מובן שהמציאות קיימת בצורה אובייקטיבית - מחוץ לתפישה הסובייקטיבית שלנו.

המציאות עצמה מרגשת מאוד. היא מעוררת אותנו, ומכניסה את הדברים לפרספקטיבה הנכונה. נתאר אדם שמכור לניקוטין. איך נוכל להניע אותו להפסיק לעשן? נראה לו צילומי רנטגן של ריאות הרוסות. הפחד יסייע לו לפרוץ מהמעגל, ולעשות את מה שהוא כבר יודע שצריך לעשות.

השתמש במניע הפחד על מנת לפעול נכון למען עצמך, למען בני המשפחה שלך, למען החברה, ולמען האנושות כולה.

כך מתנהלים הדברים גם עם העם היהודי. בשנת 1967, ידעו בעולם כולו שהמדינה היהודית נמצאת בסכנה קיומית של ממש. אנשים מכל העולם התגייסו למשימה והציעו עזרה – תרומות של כסף, זמן, השפעה, פעילויות שונות. הפחד, האיום, הביא אותם להבנה פתאומית עד כמה באמת אכפת להם מהארץ ומהעם היהודי.

איך היית מרגיש אילו חס וחלילה, המדינה שלנו הייתה נעלמת מהמפה?

היה מציאותי עם התוצאות שמספקים לנו החיים. אינך זקוק לרכבת הרים. כל שעליך לעשות, הוא להסתובב בעיר העתיקה... או לזכור שבאיראן כבר מבשלים פצצת אטום. התבונן סביבך, קרא את הכותרות. העולם הזה מאיים. קח את הפחד איך, והשתמש בו כמניע חיובי להצלחה.

מה נותנת לנו דרך ה"יראה"?

 

  • הפחד עוזר לך לעשות את מה שנכון, ולא את מה שהחברה חושבת שנכון.
  •  

  • הפחד מביא אותך למודעות להיותך בן-מוות. מוות הוא פחד ממריץ במיוחד.
  •  

  • פחד הוא תרגולת בבחירה חופשית.
  •  

  • צור בעצמך פחד ממצב של חוסר משמעות לעת זקנה. אם אתה חי כאילו תמיד יהיה עוד מחר, אין סיכוי שתעשה הרבה היום.
  •  

  • פחד אינו מגביל. פחד הוא עוצמה וחירות.

 

 

Just released! Rabbi Noach Weinberg’s 48 Ways to Wisdom. Click here to order.

22/11/2003

מאמר 6 מתוך 50 בסדרת 48 הדרכים לחכמה

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 34 תגובות ב-34 דיונים

(34) מיכאל, 6/11/2016 10:41

אשמח לקבל פרשת שבוע

אשמח לקבל פרשת שבוע

(33) אתי, 4/2/2013 07:55

מאמר מראייה מאד שלילית

יש דרכים אחרות "להסתכל לפחד בעיניים" ולאו דוקא אלו שנמנו כאן . אני לא מתיימרת להיות יותר חכמה אולם לאחר מספר רגעי קריאה הקורא מאבד את המומנטום ואת הריכוז בבעיה וקורא סיפורים על פחד שלא פותרים את הבעיה . אפזר להפוך את הכל ולהסתכל על הפחד מצד אמוני יותר וחיובי מבלי להפחיד כל הזמן בתוצאות שליליות כמו מוות , יש דברים מפחידים נוספים מלבד המוות .

(32) מאור לוי, 22/1/2013 19:36

מאמר

המאמר הזה מדבר על השיטות הישנות והגרועות שהעולם עד כה פעל על פיהם בגלל טבעו הבעייתי של האדם. זה נכון שהפחד מניע אבל זוהי שיטה אסורה!! אלוהים האמיתי איננו מעוניין שתפחדו ממנו! היזהרו מלהאמין למאמר זה! טבעו האמיתי של האל הוא אהבה, חמלה וחסד עשו רק מה שעושה לכם טוב ואף פעם לא מתוך פחד - אנו חיים בעולם של בחירה חופשית הדבר היחיד שאלוהים מצפה מאיתנו בחיים אלו הוא שנכבד את החיים שהוא נתן לנו ולאחרים, אם תעשו כן, תהיו מאושרים

(31) דנה, 22/1/2013 11:39

מאמר מדהים ומחזק!!

מצאתי את עצמי קוראת ממש בנשימה עצורה ושואבת מהמילים שלך את כל הכח שאני זקוקה לו עכשיו בכדי לשנות כמה דברים מהותיים ככ בחיי, שממתינים להכרעה שלי .. פשוט צורת מחשבה אדירה בכדי לעורר לפעולה. תודה רבה!!

(30) אורטל, 25/8/2011 21:47

האתר הזה מדהים!

הוא מדבר על נושאים ממש חשובים ץ העצות בו ,באמת טובות. מעשיות . יש פה המון סיפורים מרגשים . תמשיכו ככה :)

הצג את כל התגובות

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub